מסכת נדרים דף נ״ד עמוד ב׳פרק 7 הנודר מן הירק

מִי לָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא דִּצְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי? אִיתְּמַר שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוֹן: שַׁפִּיר אָמַר נַחְמָנִי.

מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא — רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָשָׂר, וְאָסוּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב, וּבְעוֹפוֹת, וּמוּתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָשָׂר, וּמוּתָּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב וּבְעוֹפוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קְרָבַיִים לָאו בָּשָׂר, וְאוֹכְלֵיהֶן לָאו בַּר אִינָשׁ. אוֹכְלֵיהֶן כְּבָשָׂר, לְעִנְיַן זְבִינֵי — לָאו בַּר אִינָשׁ.

מַאי שְׁנָא בְּשַׂר עוֹף לְתַנָּא קַמָּא דַּאֲסִיר — דַּעֲבִיד שְׁלִיחָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלֵיהּ. בְּשַׂר דָּגִים נָמֵי עָבֵיד שְׁלִיחָא, דְּאִי לָא מַשְׁכַּח בִּישְׂרָא, מִימְּלִיךְ עֲלֵיהּ, דְּאָמַר: אִי לָא מַשְׁכַּחְנָא בִּישְׂרָא אַיְיתֵי דָּגִים, וְלִיתַּסְרוּ!

אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהִקִּיז דָּם, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹפוֹת נָמֵי לָא אָכֵיל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵיל בִּישְׂרָא דְצִפְּרָא — פָּרַח לִבֵּיהּ כְּצִפְּרָא! וְתַנְיָא: אֵין מַקִּיזִין לֹא עַל דָּגִים, וְלֹא עַל עוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. וְתַנְיָא: הִקִּיז דָּם — לֹא יֹאכַל לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בֵּיצִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִים, וְלֹא עוֹפוֹת, וְלֹא בָּשָׂר מָלִיחַ! שָׁאנֵי עוֹפוֹת, דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שְׁלִיקָה.

אַבָּיֵי אָמַר: כְּגוֹן דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ, דְּדָגִים קָשִׁין לָעֵינַיִם. אִי הָכִי אָכֵיל דָּגִים, דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: נוּן סָמֶךְ עַיִן — נוּנָא סַמָּא לְעֵינַיִם! הָהוּא סוֹף אוּכְלָא.