דף ביאור

מסכת נדרים דף מ״ב עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נדרים דף מ״ב עמוד א׳

מסכת נדרים דף מ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 6 קטעים ממוספרים, כ־177 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

מתני' המודר הנאה מחבירו לפני שביעית שהדירו חבירו קודם שנכנסה שביעית:

אין יורד לתוך שדהו לאכול מפירות שביעית דאסור בדריסת הרגל:

ואין אוכל מן הנוטות מאותן פירות הנוטין חוץ לשדה שיכול ליקח מהן ואינו צריך ליכנס בתוך השדה ואע"ג דהן שביעית לא יאכל מהן כדאמרינן בגמרא אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו והאי נמי כיון דלפני שביעית הדירו חבירו כי אתי נמי שביעי' אסור בהן:

ובשביעית אבל אם הדירו בשביעית לא יורד לתוך שדהו:

אבל אוכל הוא מן הנוטות הואיל ולא הוי ברשותו השתא כי מדיר ליה ובגמרא מפרש אמאי אינו יורד ואמאי אוכל הא ארעא נמי דהפקר היא:

נדר הימנו מאכל לפני שביעית אבל לא נדר הימנו הנאה לכי מטי שביעית יורד ואינו אוכל דהא לא הדירו אלא מן מאכל אבל אינו אוכל כדפרישית לעיל דאדם אוסר דבר שברשותו אפי' לאחר שיצא מרשותו:

ובשביעית הדירו בשביעית:

יורד ואוכל דעכשיו יצא מרשותו. ואית דנפרש המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו לפני שביעית ולא יאכל מן הנוטות כיון דהדירו ובשביעית כלומר אם הגיעה שביעית לא ירד לתוך שדהו כו' ולישנא קמא עיקר:

ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

תוספות

המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו דדריסת הרגל אסורה ואינו אוכל אפילו מן הנוטות חוץ לשדה דאינו צריך לירד ולאוכלם:

ובשביעית פי' אם הדיר בשביעית לא ירד לתוך שדהו ליקח מן הנוטו' (אבל) אם יצטרך לירד ולאכול אסור - ובגמ' פריך אמאי אסור לירד בו לצורך אכילה הא רחמנא אפקריה לשדה לכל דבר אכילה:

נדר ממנו מאכל לפני שביעי' יורד לתוך שדהו דאינו מודר אלא מדבר המביא לידי מאכל ואינו אוכל מן הפירות:

ובשביעית יורד ואוכל דהפקר הוא וקשה דלעיל (נדרים דף לג -) מיבעיא ליה אם מפסק ומיזיל בארעא אי הוי הנאה המביאה לידי מאכל וי"ל דבשביעית אף השדה הפקר לצורך אכילה דהכי מסיק בגמ' ולאידך נמי דמשני שמא ישהה בעמידה הכא לא שייך במודר מאכל דאי שהה אין בכך כלום:

רב ושמואל אמרי נכסי אלו עליך לפני שביעית אינו אוכל מן הנוטות ואף על פי שהגיע שביעית דכיון דאמר אלו אסורין עליו אפי' לאחר שנתנם או שהפקירם ולכך אסור בשביעית והשתא ס"ד דבלא אמר נכסיי אלו והגיע שביעית אסור לאכול מן הנוטות דאדם אוסר דבר שברשותו אף כשיצא מרשותו ומתני' דקתני ובשביעי' אוכל בנוטות מיירי בהדירו בשביעית עצמה:

רבי יוחנן ור"ש בן לקיש [אמרי] נכסי עליך אינו יורד לתוך שדהו כו' הגיע שביעית אוכל מן הנוטות - והפקר הן ולא אסרן אלא כי איתנהו לדידיה אבל אי יהבינהו [לא] דאין אדם אוסר בקונמות לכשיצא מרשותיה וה"ה היכא דאמר נכסי אלו הגיע שביעית מותר בנוטות ופריך אם כן דלא אסר רבי יוחנן כלל לכשיצא מרשותו אמאי לא אשמועינן למילתא באלו אלא אית להו אדם אוסר ועוד תנן דאדם אוסר לכשיצא מרשותו:

מת יירשנו דכשיש כח ברשותו אוסרה ותו לא:

בחייו ובמותו לא יירשנו אלמא אוסר אחריו לאחר מותו שיצאו מרשותו ומשני לה לעולם לא תפשוט מידי דהיכא דאמר נכסי אלו עליך שיאסרו לאחר שיצאו מרשותו דשאני הכא שפי' בהדיא שיאסרו לאחר מותו:

Tosafot on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

רשב"א

לימא בהא קמיפלגי דרב ושמואל סברו אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו וכו'. קא סלקא דעתך השתא דבפירושא דמתניתין פליגי, דרב ושמואל מפרשי לה הכין, המודר הנאה מחברו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו, ואפילו הגיע שביעית, שהשביעית מוציאתו מרשותו, ואם בשביעית נדר אוכל הוא מן הנוטית, דבשעת הנדר אין פירות השדה שלו, ואין אדם אוסר פירות חברו על חברו, ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש מפרשי לה הכי, המודר הנאה מחברו לפני שביעית, לא ירד לתוך שדהו קודם שביעית, אבל הגיע שביעית אינו יורד לתוך שדהו, אבל אוכל הוא מן הנוטות לפי שכבר יצאו מרשותו.

Rashba on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

ריטב"א

מתני' המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו פי' שאף בדריסת הרגל אסור המודר הנאה כדאי' (ד) (בפ"ק):

ואינו אוכל מן הנוטות פירוש מענפי האילן הנוטים חוץ לשדהו אע"פ שאינו צריך ליכנס שם והיינו קודם שביעית שהפירות שלו אבל אם הגיע שביעית אם כשנדר קודם שביעית שהיו הפירות שלו אמר נכסי אלו ה"ז אסור בהם אף בשביעית שהם הפקר ויצאו מרשותו אבל לא אמר אלא נכסי אינו אסור בהם אלא קודם שביעית אבל הגיע שביעית כבר יצאו מרשותו והוא מותר בהם וכדתנן [לקמן דף מו.] קונם לביתך שאני נכנס ומת או מכרו לאחר מותר בית זה שאני נכנס ומת או מכרו לאחר אסור. והכי אסיקנא בגמ':

ובשביעית לא ירד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות פירוש שאם נדר הנאה מחבירו אחר שנכנסה שביעית דפירי הפקר מותר לו לאכול מן הנוטות אבל לא יכנס לשדהו לאכול מהם ובגמ' [דף מב:] פרכינן אמאי אינו נכנס שם דהא רחמנא אפקרה לארעא נמי בשביעית ללקיטת הפירות ולאכילתן (א) שאמר לכן מה הועילה הפקר הפירות ופריק ר"ש בן אליקים גזירה שמא ישהה בעמידה פי' שישהה שם אחר שילקוט הפירות ויאכל אותם דהשתא לית ליה למשהי תמן דלא אפקרה רחמנא להכי והא מילתא דשכיחא היא שלא יצא משם לאלתר ומשום הכי איכא למיגזר בה אף בעמידה כדפרישית לעיל וכן הלכתא:

נדר ממנו מאכל פירוש דהשתא לא מיתסר בדריסת הרגל:

לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות כלל:

נדר בשביעית יורד ואוכל מפירות השדה דהפקרא נינהו:

Ritva on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna, 1884 · unknown

מאירי

המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק השני גם כן והוא שאמר המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות ובשביעית לא יורד לתוך שדהו אבל אוכל היא מן הנוטות נדר ממנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות ובשביעית יורד ואוכל אמר הר"ם פי' נוטות הם הפירות שנתלות מן האילנות הנוטים חוץ לפרדס אשר אפשר לאכלם חוץ לפרדס וכבר ידעת בלא ספק שפירות שביעית הפקר ואין להם בעלים ואשר התחייב שיאסר למודר הנייה הכניסה לשדה חבירו לשביעית לאכול הפירות שלא יארך העמידה שם ויועיל בעמידתו וזה אסור לפי שתכלית מה ששם השם הארץ הפקר מפני פירותיה מפני שהיא מסלול לאכל פריה אבל לא שם עצם הארץ ואם נתעכב שם בזולת אכילת הפירות בעמדו שם כבר נהנה ממה שאין ראוי ליהנות:

אמר המאירי המודר הנאה מחבירו לא יכנס המודר לתוך שדהו של מדיר שהרי דריסת הרגל אסורה לו ואינו אוכל מן הנוטות ר"ל הפירות שבנופים היוצאים מן הגנה שהרי מכל מקום אסור בנכסיו ובשביעית לא ירד לתוך שדהו שהרי דריסת הרגל אסורה לו אבל אוכל הוא מן הנוטות שהרי הפקר הם ואינן נכסיו בין שנדר בשביעית בין שנדר קודם שביעית והגיע שביעית ואע"פ שגוף הקרקע מופקר לכל זמן שהפירות בתוכה והיה לנו להתיר דריסת הרגל מצד ההפקר פירשו בגמרא גזרה שמא ישהא לשם שלא לצורך אכילת פירות או שהפירות עומדות על הגבולים שיכול לאכול בלא ירידה לשדה וכל שיכול לאכול בלא ירידה לא אפקריה רחמנא נדר הימנו מאכל שנמצא שאינו אסור בדריסת הרגל יורד לתוך שדהו אבל אינו אוכל מן הפירות ובשביעית יורד ואוכל שהרי דריסת הרגל אין כאן וכן שהפירות הפקר הן:

ולפי מה שיתבאר בגמרא זה שביארנו שאף בנדר קודם שביעית והגיע שביעית אוכל מן הנוטות דוקא בשאמר נכסי וכשהגיע שביעית אינן נכסיו והוא הדין אם נתנם לחבירו אבל אם נדר קודם שביעית ואמר נכסים אלו אף לכשיגיע שביעית או נתנם לחבירו אינו אוכל אף מן הנוטות אע"פ שהשביעית הוציאתו מרשותו שהרי נכסים אלו אמר ואדם אוסר דבר שברשותו אף לכשיצא מרשותו הואיל ואומר נכסים אלו אבל אם נדר בשביעית אף בנכסים אלו אוכל הוא מן הנוטות שבשעת הנדר אין פירות השדה שלו ואין אדם אוסר פירות שאינו שלו על חבירו ויש מפרשים שהדין כן אם אמר נכסי אלו ומאחר שאמר אלו אע"פ שאמר נכסי שאין תופסין לשון נכסי אלא לשון אלו והרי הוא כאלו אמר נכסים אלו ומביאין ראיה מתלמוד המערב שאמרו שם ביתך זה משום מה אתה תופסו משום ביתך או משום זה נפל ובני לית ליה הוא נשמעינה מן הדא האומר ליורשיו תנו בית חתנות לבנו ונפל היורשין חייבין לבנות ואיני רואה בראיה זו הכרח ועיקר הדברים הנכסים אלו גרסינן ובנכסי אלו יש לפקפק אלא שהדעת מכרעת לדון בהם כן:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

האומר לבנו קונם אתה נהנה לי אם מת יירשנו ואם אמר בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו אמר קונם ביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח ומת או שמכרו לאחר מותר לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח ומת או שמכרו לאחר אסור כמו שיתבאר בפרק השותפין:

Meiri on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

מהרש"א — חידושי הלכות

גמרא שביעית יורד כצ"ל:

רש"י אסור בהן הס"ד בשביעית יורד הד"א מרשותו הס"ד:

בד"ה ואין כו' שביעית ושל הפקר הן כצ"ל והד"א מינייהו אוכל הד"א הנוטות הס"ד הנוטות הס"ד:

בד"ה לפלגי כו' משום הטעם כצ"ל ירשנו אם הד"א:

ברא"ש בד"ה מתניתין ובשביעית כצ"ל ובגמרא מפרש הס"ד דהפקר הן הס"ד:

בד"ה אם כן כו' בנכסים אלו כצ"ל:

ר"ן לקמן הס"ד שביעית הס"ד:

בד"ה לימא דבנכסים אלו דינו כנכסי כצ"ל:

ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

Chidushei Halachot on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

שיטה מקובצת

מתניתין לא ירד לתוך שדהו דמתהני מדריסת הרגל ובשדה בימות החמה דקפדי אינשי ודברי הכל. שטה.

גמרא אדם אוסר דבר שלו בלשון קונם מידי דהוה אהקדש שאם יקדישנו אסור לעולם. אין אדם אוסר בלשון קונם ולא דמי להקדש דאפילו למאן דאמר יש מעילה בקונמות כבהקדש להחל עליו אי איסור בעודו ברשותו אבל לכשיצא מרשותו לא הוי כהקדש דאילו בהקדש כיון שהכניסו ברשות הקדש אינו יכול להוציאו ויצא מרשותו אבל גבי קונמות לא יצאו מרשותו וכשיצא מרשותו פקע איסורו. שיטה.

Shita Mekubbetzet on Nedarim 42a · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

לשון המקור

קטע 1

מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנְּטִיעוֹת הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל, לִפְנֵי שְׁבִיעִית — יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת, וּבַשְּׁבִיעִית — יוֹרֵד וְאוֹכֵל.

קטע 2

גְּמָ׳ רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ״ — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ שְׁבִיעִית. וְאִם בַּשְּׁבִיעִית נָדַר — אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת.

קטע 3

וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״נְכָסַי עָלֶיךָ״ — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵין אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, הִגִּיעַ שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת הַנּוֹטוֹת.

קטע 4

לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי: אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ אֲפִילּוּ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבְרִי: אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ.

קטע 5

וְתִסְבְּרָא? מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרָשׁוּתוֹ? אִם כֵּן, נִיפְלְגֵי בִּ״נְכָסִים אֵלּוּ״, וְכׇל שֶׁכֵּן בִּ״נְכָסַי״!

קטע 6

וְתוּ, הָא תְּנַן דְּאָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי״, מֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״,

מסכת נדרים דף מ״ב עמוד א׳

מסכת נדרים דף מ״ב עמוד א׳

רש"י

תוספות

רשב"א

ריטב"א

מאירי

מהרש"א — חידושי הלכות

שיטה מקובצת

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור