בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נדרים דף כ״ח עמוד א׳פרק 3 ארבעה נדרים

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף כ״ח עמוד א׳

    מסכת נדרים דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־311 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף בִּשְׁבוּעָה.

    בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִפְתַּח לוֹ בְּנֶדֶר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף יִפְתַּח לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּמֶּה שֶׁהוּא מַדִּירוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ.

    כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: אֱמוֹר ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי״, וְאָמַר: ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי״, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוּתָּרִין.

    גְּמָ׳ וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא?

    אָמַר רַב חִינָּנָא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמַר: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו.

    שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. הֵיכִי נָדַר? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: בְּאוֹמֵר ״יֵאָסְרוּ פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי אִם אֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ״.

    כֵּיוָן דְּאָמַר ״יֵאָסְרוּ״ — אִיתְּסַרוּ עֲלֵיהּ כׇּל פֵּירֵי עָלְמָא! בְּאוֹמֵר ״הַיּוֹם״. אִי דְּאָמַר ״הַיּוֹם״ לָא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ מוֹכֵס!

    בְּאוֹמֵר בְּלִבּוֹ ״הַיּוֹם״, וּמוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו סְתָם. וְאַף עַל גַּב דִּסְבִירָא לַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים — לְגַבֵּי אוֹנָסִין שָׁאנֵי.

    בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּכֹּל כּוּ׳. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּמֶּה שֶׁהוּא מַדִּירוֹ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף בְּשֶׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי״, וְאָמַר ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי״. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוּתָּרִין.

    אָמַר רַב הוּנָא: תָּנָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִפְתַּח לוֹ בִּשְׁבוּעָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף יִפְתַּח לוֹ בִּשְׁבוּעָה. לְבֵית שַׁמַּאי בִּשְׁבוּעָה הוּא דְּלֹא יִפְתַּח לוֹ, הָא בְּנֶדֶר יִפְתַּח לוֹ. וְהָא תְּנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִפְתַּח לוֹ בַּנֶּדֶר!

    וְתוּ: מִיפְתָּח הוּא דְּלָא יִפְתַּח לוֹ בִּשְׁבוּעָה, הָא מִידָּר נָדַר בִּשְׁבוּעָה. וְהָתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּכֹּל נוֹדְרִין חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה!

    תַּנָּא מַתְנִיתִין בְּנֶדֶר, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמַּאי. תַּנָּא בָּרַיְיתָא בִּשְׁבוּעָה, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית הִלֵּל.

    רַב אָשֵׁי אָמַר, הָכִי קָתָנֵי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין שְׁאֵלָה בִּשְׁבוּעָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ שְׁאֵלָה בִּשְׁבוּעָה.

    מַתְנִי׳ ״הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת״, ״טַלִּית זוֹ קׇרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת״ — יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. ״הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ״, ״טַלִּית זוֹ קׇרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף״ —