מסכת נזיר דף מ״ז עמוד א׳פרק 6 שלשה מינין

מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר.

גְּמָ׳ קָתָנֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר! אָמַר רַב: מַאי ״סוֹתֵר״ נָמֵי דְּקָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — סוֹתֵר קׇרְבְּנוֹתָיו.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר, שְׁמַע מִינַּהּ.

וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנְּזָרֵק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהָ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר. שְׁמַע מִינַּהּ.

הַדְרָן עֲלָךְ שְׁלֹשָׁה מִינִין

כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵין מִיטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן, אֲבָל מִיטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִטַּמֵּא נָזִיר, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט.

אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁהוּא מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם.

גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, הַאי סָבַר: כֹּהֵן גָּדוֹל עָדִיף, וְהַאי סָבַר: נָזִיר עָדִיף.

מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה