מסכת נזיר דף כ״ה עמוד א׳

א"ר יוחנן הלכה היא בנזיר כך דהואיל וסתומין הן אע"פ שמעורבין הן יפלו לנדבה:

מותר נדר יהא לנדבה והכא נמי כיון דהני מעות לא צריכי שכבר מת הוו להו מותר ויפלו לנדבה ואין חוששין לדמי חטאת שבהן:

אמטו להכי סתומין תנן דיפלו לנדבה דאין הלכה בידינו אלא מסתומין:

אלא לר"ל דמפיק ליה מן קרא מאי איריא סתומין אפילו מפורשין כיון דמת הוה ליה מותר ואמאי תני דמי חטאת ילכו לים המלח:

כבר פסקה תנא דבי ר"י דלמיתה אזלא:

רק קדשיך אשר יהיו לך וגו' מי הן אותן קדשים שהן עכשיו ועתידים להעמיד אחרים תחתיהם שריבה הכתוב אשר יהיו לך הוי אומר ולדי קדשים ותמורתן ומה הן תקנתן כמו שנאמר לאחריו:

תשא ובאת אל המקום שלא שינה בהן הכתוב משאר קדשים שעולים אל המקום כדכתיב בפרשת ויקרא אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד וכך כתוב בזבחי שלמים:

יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון שיכניסם לכיפה בשביל שימותו ת"ל לאחריו ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח וגו' ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך והבשר תאכל לומר לך כשם שאתה נוהג בעולה נהוג בתמורתה כדרך שנוהג בשלמים נהוג בולדותיהם ולדותיהן לגבי עולה לא חשיב דאין עולה באה אלא זכר אבל שלמים אם זכר אם נקבה כתיב וכן נמי באשם ליכא ולד דאינו בא אלא זכר:

הלכה היא בנזיר הלכה למשה מסיני הוא [דסתומין] יפלו לנדבה אע"פ שדמי חטאת מעורבין בהן ואדרבה לקמן מוכחא כשדמי חטאת דוקא מעורב בהן [אז] (נדר) נתקבלה הלכה שיפלו לנדבה אבל אם דמי עולה ושלמים לבד מעורבין יחד לא נאמר בהן שיפלו לנדבה אלא יביא חציין עולה וחציין שלמים:

רבי שמעון בן לקיש אומר לכל נדריהם ולכל נדבותם התורה אמרה מותר נדר יהיה לנדבה - וכל קרבנות נזיר בנדר הם באין ע"י שנדר בנדור ואפילו החטאת וסברא הוא לאוקומי במותר כי האי דבשאר מותר לא משכחת לה דאם הפריש [מעות] לעולה ונתותרו שהוזלו הבהמות יכול להקריב מהם עולה וכן שלמים כמו שהפריש מתחילה וסברא להעמידם במותר סתום כי האי חטאת עולה ושלמים מעורבין יחד:

בשלמא לר' יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר אמטו להכי סתומין אין מפורשין לא - שכן נשנית הלכה למשה מסיני אלא לרבי שמעון בן לקיש אפילו מפורשין דנימא מקרא מלא דבר הכתוב ואמאי תני במתניתין מפורשין לא:

מפורשין לא מצית אמרת דיפלו לנדבה דכבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דולד חטאת מתה ולא לנדבה וה"נ נימא במותר שלה דלאיבוד אזיל ולא לנדבה דהכל נקרא מותר חטאת בין ולד חטאת בין תמורת חטאת כי הכא דמפריש מפורשין והיפר לה בעלה או ההיא דתנן במסכת מעילה (דף יא.) היכא דהפריש מעות לנזירותו ומת והיו לו מעות מפורשין כל אלה שאינן חטאת עצמן שם מותרות עליהם וה"ה דמצי למימר דהלכה גמירי לה חטאת מתה אלא ניחא ליה לאתויי תנא דבי רבי ישמעאל [דתנא] חטאת מתה עולה ושלמים יקריבו שלמים כל אחד כדיניה כמו במשנתינו דקאמר עולה תיקרב עולה:

רק קדשיך אשר יהיו לך בתמורה בריש פ' אלו קדשים דריש רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הוולדות דלעולה ושלמים גופייהו לא איצטריך שהרי כבר מפורש בויקרא זאת תורת עולה ותורת שלמים:

ומאי תקנתן תשא ובאת בירושלים יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון כדי שימותו - כלומר יכניסם כדרך שעושין בולד חטאת ובתמורת חטאת דאזלו למיתה:

ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם סיפא דהאי קרא ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל והיינו שלמים וסמיך ליה האי קרא רק קדשיך לומר לך כדרך שאתה נוהג בעולה כלומר שקריבין למזבח נהוג בתמורתן וכדרך שאתה נוהג בשלמים דסיפיה דקרא איירי בשלמים דכתיב והבשר תאכל נהוג בולדה ונקט תמורה לגבי עולה דזכר לא שייך ביה ולד וגבי שלמים דנקבה נקט ולד:

יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם וכו' גבי חטאת נקט ולד שהיא באה נקבה וגבי אשם תמורה שהוא בא זכר והכי קאמר יכול אף בולד חטאת תנהוג בו דין חטאת ובתמורת אשם דין אשם כלומר שיקרב לשם חטאת ולשם אשם תלמוד לומר רק למעוטי ולד חטאת ותמורת אשם דאכין ורקין מיעוטין:

זה שביארנו בהיו לו מעות סתומים לצורך קרבנותיה שאע"פ שדמי חטאת מעורבין בהם יפלו לנדבה ומפני שהלכה היא בנזיר ר"ל הלכה למשה מסיני שמעות סתומים הנותרים מהפרשת נזירות אחר שלא נצטרכו בעליהן להם יפלו לנדבה אע"פ שדמי חטאת מעורבים בהם כך הוא לדעת רבי יוחנן שהלכה כמותו ומ"מ ריש לקיש מביאה מן המקראות והריני צריך להעירך בביאור הסוגיא מעט לברר מכלל ביאורה מה שראוי לברר בה לענין פסק והוא שרבי שמעון בן לקיש הביאה מדכתיב לכל נדריכם ולכל נדבותיכם אמרה תורה מותר נדר יהא נדבה כלומר כל שנותר מן הנדר שלא נצטרך לו להביאן יהו נדבה אע"פ שדמי חטאת מעורבין בהם והקשו לו אם כן אף במפורשין כן ולמה אמרו דמי חטאת ילכו לים המלח ופירש בה דבמפורש לא איירי קרא דהא אשמעינן תנא דבי רבי ישמעאל דכל חטאת שמתו בעליה או שנתכפרו באחרת למיתה אזלא והוא הדין לכל חטאת שאינה צריכה כגון זו שהיפר לה בעלה ואף בדמים הואיל ומפורשין הדין בהם לילך לים המלח ועולה ושלמים יקרבו נדבה כל אחד כהלכתו הא לא איירי קרא אלא בסתומים והוא שאמר דתנא דבי רבי ישמעאל רק קדשיך וכו' ובשחוטי חוץ כתיב בסדר ראה אנכי בפרשת כי ירחיב שמתיר זביחה בחולין בכל מקום כדכתיב בכל אות נפשך תאכל בשר כי ירחק ממך המקום וכו' וזבחת מבקרך ומצאנך וכו' ואכלת בשעריך וחזר והזהיר על הקדשים כדכתיב רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך אשר תדור תשא ובאת אל המקום וכו' ופירט בהם עולה ושלמים דכתיב ועשית עולותיך וכו' ודם זבחיך ישפך וכו' והבשר תאכל ואמר רבי ישמעאל שאין להעמידם בעולה ושלמים גופייהו דהא בדוכתא אחריתי כתיבי בפרשת ויקרא אם עולה קרבנו וכו' אל פתח אהל מועד יקריב אותו וכו' ואם זבח שלמים קרבנו וכו' יקריבנו לפני ה' וכו' ושחטו אל פתח אהל מועד אלא לא דבר הכתוב אלא בולדי קדשים ותמורתן וולדי קדשים פירושו בשלמים שאין לומר ולד בעולה שהרי אין עולה באה אלא מן הזכר אלא בולד שלמים ותמורה הן של עולה הן של שלמים ובא ללמוד שולדות שלמים ותמורת עולה דינן כיוצא בהם ליקרב ולדות שלמים כשלמים ותמורת עולה כעולה ותמורת שלמים כשלמים ומפני שולד חטאת ותמורתה הולכים למיתה ונתירא שמא נטעה לומר כן באלו אמר מה תקנתם תשא ובאת אל המקום יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון עד שימותו תלמוד לומר ועשית עולותיך וכו' ודם זבחיך וכו' לומר לך כשם שאתה נוהג בעולה וכו' יכול אף ולד חטאת ותמורת חטאת ותמורת אשם כן תלמוד לומר רק כלומר דולד חטאת ותמורתו אזלי למיתה ותמורת אשם ירעה עד שיסתאב ויפלו דמיו לנדבה וולד מיהא באשם ליכא שאין אשם בא אלא מן הזכר ולמדת לענין פסק שולד שלמים ותמורתן ותמורת עולה קריבין כמותן וולד חטאת ותמורתו ימותו ותמורת אשם תרעה שכל שבחטאת מתה באשם רועה ונמצאת למד ממדרשו שכל חטאת שאינה צריכה תמות והוא הדין לדמיו לילך לים המלח:

ונחזור לביאור הסוגיא והוא ששאל למאי דקתני יעלם לבית הבחירה וכו' מה הוצרך הכתוב למעט ולד שלמים ותמורת עולה ממיתה והא לא גמירי מיתה בולד ותמורה אלא בחטאת וכדתנן חמש חטאות מתות וכו' ותירץ דאי לאו קרא הוה אמינא דהנך חמש ימותו בכל מקום שהן וולד שלמים ותמורת עולה יזקק להעלותם לבית הבחירה ולמות שם מדכתיב תשא ובאת ולהכי איצטריך בזו ועשית עולותיך וכו' ולמאי דקתני יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן הקשה מאי אצטריך קרא דאי לולד חטאת שימות הא הילכתא גמירי לה ואי בתמורת אשם שתרעה הא נמי הלכתא גמירי וכו' ותירץ דאי לאו קרא הוה אמינא בין בולד חטאת בין בתמורת אשם דאי אקרבה לא ליחייב קמ"ל דעובר בעשה דכתיב בהני ועשית עולותיך וכו' הא אידך לא ולאו הבא מכלל עשה עשה והקרבן גם כן פסול:

והלא דמי חטאת מעורבין בהן וא"ת אמאי לא אקשי הכי אמתניתין דקתני היו לה מעות. וי"ל דבשלמא מתניתין איכא לאוקומה דאמרה לנזירותי ולכך יפלו לנדבה דאי בעיא מתיא בכולן עולה. אבל אמתניתין דהתם קשיא ליה דעל כרחין מיירי גם היכא דאמר מעות אלו לקרבנות נזירות. דאי בדאמר מעות אלו לנזירותו דמשמע למקצת נזירות אמאי תנא מת אפילו בלא מת דינא הכי דיכול להביא בדמי כולן עולה. שיטה:

ר' שמעון בן לקיש אומר לכל נדריהם ולכל נדבותם פירוש התורה אמרה מותר נדר יהא לנדבה. וא"ת אם כן אפילו היכא שפירש אלו לחטאת והשאר לשאר נזירות ומת אמאי אמרינן בסמוך והשאר יביא חציין עולה וחציין שלמים הוה לן למימר יפלו לנדבה. יש לומר דסבר דדוקא בחטאות מיירי קרא דהכי אשכחן בעלמא מותר חטאת בא נדבה כדאמר בתמורה פרק ולד חטאת ובזבחים פרק טבול יום זה מדרש דרש יהוידע הכהן אשם הוא לכהן אשם לה' להביא כל דבר הבא ממותר אשם וממותר חטאת יקח בהן עולות הבשר לשם ועורות לכהנים. ולפי שמצינו בעלמא מותר החטאת בא נדבה יש לנו להעמיד זה הפסוק להיכא שהפריש מעות דמי חטאת מעורבין בהן. תוספי הרא"ש ז"ל. וכן כתוב בשיטה וז"ל: התורה אמרה כו'. פירוש וסברא הוא לאוקומי לקרא במותר כי האי כו' ככתוב בתוספות. ויש מפרשים דלהכי מוקמת קרא בהכי משום דסברא הוא דבחטאת איירי דהכי אשכחן בעלמא דמותר חטאת בא נדבה כדאמר בתמורה פרק ולד חטאת ובזבחים פרק טבול יום. זה מדרש דרש יהוידע הכהן אשם הוא לכהן אשם לה' להביא כל דבר הבא ממותר אשם וממותר חטאת ילקח בהן עולות הבשר (להם) לשם ועורות לכהנים. ולפי שמצינו בעלמא מותר חטאת בא נדבה יש לנו להעמיד זה הפסוק להיכא שהפריש מעות ודמי חטאת מעורבין בהן. עד כאן. ומפרש מסיפיה דקרא דכתיב אשר יקריב לה' לעולה מוכח דאותו מותר נדר יהא נדבת עולה ולא חובה דכתיב לכל נדבותם והיינו לקיץ מזבח. ונזיר נמי משמע מדכתיב לכל נדריהם דמשמע שהכל מעורב חטאת ועולה ושלמים שהוא חייב על ידי נדר נזירות. הרב עזריאל ז"ל:

כבר פסקה תנא דבי ר' ישמעאל דולד חטאת ותמורת חטאת למיתה אזלי. והוא הדין מתו בעליה ונתכפרו בעליה דהלכה למשה מסיני דכולהו מתות אלא דניחא ליה לאיתויי תנא דבי ר' ישמעאל דדריש להו מקרא. וכיון דחטאת מתה גם המעות כיון שפירש לדמי חטאת ילכו לים המלח.

רק קדשיך אשר יהיו לך בתמורה פרק ואלו קדשים אמרינן רק קדשיך אלו התמורות. נראה לי מדכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. אשר יהיו לך אלו הולדות נראה לי משום דקדושין בהוייתן: