בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נזיר דף י׳ עמוד א׳פרק 2 הריני נזיר

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף י׳ עמוד א׳

    מסכת נזיר דף י׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 8 קטעים ממוספרים, כ־263 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    אוֹ כְּמִנְחַת סוֹטָה — תִּקְדּוֹשׁ, אִי לָא — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַיְיתֵי מִן הַחִיטִּים.

    מַתְנִי׳ אָמַר: ״אָמְרָה פָּרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי״, ״אוֹמֵר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נְזִירָה אִם נִפְתָּח אֲנִי״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי, לֹא אוֹמְרִים אֶלָּא בְּאוֹמֵר ״הֲרֵי פָּרָה זוֹ עָלַי קׇרְבָּן, אִם עוֹמֶדֶת הִיא״.

    גְּמָ׳ פָּרָה מִי קָא מִישְׁתַּעְיָא? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו, וְאָמַר: ״כִּסְבוּרָה פָּרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת — הֲרֵינִי נָזִיר מִבְּשָׂרָהּ אִם עָמְדָה מֵאֵלֶיהָ״. וְעָמְדָה מֵאֵלֶיהָ. וְהָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן.

    בֵּית שַׁמַּאי דְּאָמְרִי ״מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ — הָוֵי נָזִיר, הָכָא נָמֵי, כִּי אָמַר ״מִבְּשָׂרָהּ״ — הָוֵי נָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לָא הָוֵי נָזִיר.

    וְהָא אַמְרוּהָ בֵּית שַׁמַּאי חֲדָא זִימְנָא! אָמַר רָבָא: תַּרְתֵּי תְּלָת. וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא תַּרְתֵּי תְּלָת. וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא תַּרְתֵּי תְּלָת.

    וּצְרִיכִי, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא גְּרוֹגְרוֹת וּדְבֵילָה: הָתָם הוּא דְּאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר, מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָן בַּעֲנָבִים. אֲבָל בָּשָׂר בַּעֲנָבִים — לָא מִיחַלַּף. וְאִי אִיתְּמַר בָּשָׂר: הָכָא הוּא דְּאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר בְּבִישְׂרָא וְחַמְרָא. אֲבָל גְּרוֹגְרוֹת וּדְבֵילָה — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

    וְאִי אִיתְּמַר הָנֵי תַּרְתֵּי: הָנֵי הוּא דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי, אֲבָל דֶּלֶת אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית הִלֵּל. וְאִי תַּנָּא דֶּלֶת: בְּהָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל, אֲבָל בְּהָךְ תַּרְתֵּי אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא.

    אָמַר רָבָא: מִי קָתָנֵי ״אִם עָמְדָה מֵאֵלֶיהָ״? אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו, וְאָמַר: ״הֲרֵי עָלַי קׇרְבָּן״. בִּשְׁלָמָא פָּרָה — בַּת קׇרְבָּן הִיא, אֶלָּא דֶּלֶת — בַּת קׇרְבָּן הִיא?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו,