מסכת קידושין דף י׳ עמוד א׳פרק 1 האשה נקנית

אָמַר רַבִּי זֵירָא: מוֹדֶה רַבִּי לְעִנְיַן קְנָס דְּכוּלְּהוּ מְשַׁלְּמִי. מַאי שְׁנָא מִקְּטָלָא? שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ״.

וְרַבָּנַן הַאי ״לְבַדּוֹ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא, ״וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם״ – עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין כְּאֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ״.

וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא ״בְּעוּלַת אִישׁ״, מַאי ״בְּעוּלַת בַּעַל״ – שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: תְּחִילַּת בִּיאָה קוֹנָה אוֹ סוֹף בִּיאָה קוֹנָה? נָפְקָא מִינַּהּ כְּגוֹן שֶׁהֶעֱרָה בָּהּ, וּפָשְׁטָה יָדָהּ וְקִבְּלָה קִדּוּשִׁין מֵאַחֵר.

אִי נָמֵי, לְכֹהֵן גָּדוֹל דְּקָא קָנֵי בְּתוּלָה בְּבִיאָה, מַאי? אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כׇּל הַבּוֹעֵל – דַּעְתּוֹ עַל גְּמַר בִּיאָה.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בִּיאָה נִשּׂוּאִין עוֹשָׂה, אוֹ אֵירוּסִין עוֹשָׂה? נָפְקָא מִינַּהּ – לְיוֹרְשָׁהּ,

וְלִיטַמֵּא לָהּ, וּלְהָפֵר נְדָרֶיהָ. אִי אָמְרַתְּ נִשּׂוּאִין עוֹשָׂה – יוֹרְשָׁהּ וּמִיטַּמֵּא לָהּ וּמֵיפֵר נְדָרֶיהָ, וְאִי אָמְרַתְּ אֵירוּסִין עוֹשָׂה – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לָהּ וְאֵינוֹ מֵיפֵר נְדָרֶיהָ. מַאי?

אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע: הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְּקִדּוּשֶׁיהָ בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה, וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, וּמְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. נִישֵּׂאת – יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל שֶׁאוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ.

קָתָנֵי ״בִּיאָה״, וְקָתָנֵי ״נִישֵּׂאת״! כִּי קָתָנֵי ״נִישֵּׂאת״ – אַשְּׁאָרָא.

אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם – קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ