מסכת כתובות דף כ״ו עמוד ב׳פרק 2 האשה שנתארמלה

וְאַסְּקִינֵּיהּ. וַאֲתוֹ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי: בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה הוּא, וְאַחֲתִינֵּיהּ. וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר: יָדַעְנָא בֵּיהּ דְּכֹהֵן הוּא. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא מִצְטָרְפִין לְעֵדוּת.

וְהָכָא בְּמֵיחַשׁ לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא קָמִיפַּלְגִי. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כֵּיוָן דְּאַחֲתִינֵּיהּ, לָא מַסְּקִינַן לֵיהּ, חָיְישִׁינַן לְזִילוּתָא דְּבֵי דִינָא. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֲנַן אַחֲתִינַן לֵיהּ וַאֲנַן מַסְּקִינַן לֵיהּ, וּלְזִילוּתָא דְּבֵי דִינָא לָא חָיְישִׁינַן.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ תְּרֵי וּתְרֵי נָמֵי!

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּמִצְטָרְפִין לְעֵדוּת קָמִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַנָּאֵי. דְּתַנְיָא: אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. וְאֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו.

מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בִּידֵי גוֹיִם, עַל יְדֵי מָמוֹן — מוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת — אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ.

גְּמָ׳ אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל יַד אוּמּוֹת הָעוֹלָם תַּקִּיפָה עַל עַצְמָן, אֲפִילּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן — אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ.

מֵתִיב רָבָא: הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב עַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּרְהֲנָה בְּאַשְׁקְלוֹן, וְרִיחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְעֵדֶיהָ מְעִידִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. וְאָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁהוּרְהֲנָה — הַאֲמִינוּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה, וְאִם אִי אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה — אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהוּרְהֲנָה.

וְהָא אַשְׁקְלוֹן, דְּיַד אוּמּוֹת הָעוֹלָם תַּקִּיפָה עַל עַצְמָן, וְקָתָנֵי: