דף ביאור
מסכת כתובות דף כ״א עמוד ב׳פרק 2 האשה שנתארמלה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת כתובות דף כ״א עמוד ב׳
מסכת כתובות דף כ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־342 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אִיקְּלַע רַבְנַאי אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְמִזְבַּן שׁוּמְשְׁמֵי וַאֲמַר: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: עֵד וְדַיָּין מִצְטָרְפִין. אֲמַר אַמֵּימָר: כַּמָּה מְעַלְּיָא הָא שְׁמַעְתָּא! אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מִשּׁוּם דְּקַלְּסַהּ אֲבוּהּ דְּאִמָּךְ, אַתְּ נָמֵי מְקַלְּסַתְּ לַהּ?! כְּבָר פַּרְכַהּ רָבָא.
אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא אָמַר רַב הוּנָא, וְאָמְרִי לֵיהּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר, שְׁנַיִם מַכִּירִין חֲתִימוּת יְדֵי עֵדִים, וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר. עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ — מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם. מִשֶּׁחָתְמוּ — אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם.
וּמִי כָּתְבִינַן? וְהָאָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הַאי אַשַּׁרְתָּא דְּדַיָּינֵי דְּנִיכְתַּב מִקַּמֵּיהּ דְּנַיחְווֹ סָהֲדִי אַחֲתִימַת יְדַיְיהוּ — פְּסוּלָה, דְּמִתְחֲזֵי כְּשִׁקְרָא, הָכָא נָמֵי מִתְחֲזֵי כְּשִׁקְרָא!
אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁלֹּא כָּתְבוּ — מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם, מִשֶּׁכָּתְבוּ — אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם.
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין, וּשְׁמַע מִינַּהּ: דַּיָּינִין הַמַּכִּירִין חֲתִימוּת יְדֵי עֵדִים — אֵינָן צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵיהֶם, וּשְׁמַע מִינַּהּ: דַּיָּינִין שֶׁאֵין מַכִּירִין חֲתִימוּת יְדֵי עֵדִים — צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: בִּשְׁלָמָא עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין, שָׁמְעִינַן מִינַּהּ, אֶלָּא דַּיָּינִין הַמַּכִּירִין חֲתִימוּת יְדֵי עֵדִים אֵין צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵיהֶם — דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: צְרִיכִין, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּקָא מִקַּיְימָא הַגָּדָה בְּחַד.
וְדַיָּינִין שֶׁאֵין מַכִּירִין חֲתִימוּת יְדֵי עֵדִים צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: אֵין צְרִיכִין, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּלָא קָא מִקַּיְימָא הַגָּדָה כְּלָל.
יְתֵיב רַבִּי אַבָּא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין, אֵיתִיבֵיהּ רַב סָפְרָא לְרַבִּי אַבָּא: רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה, וְהֵן בֵּית דִּין — יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחַבְרֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד, וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ: ״מְקוּדָּשׁ הַחֹדֶשׁ, מְקוּדָּשׁ״. שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין, לְמָה לִי כּוּלֵּי הַאי? לֵיתְבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ וְלִיקַּדְּשׁוּ!
אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי, וּשְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא, וְרַב יִצְחָק לְרַב הוּנָא, וְרַב הוּנָא לְחִיָּיא בַּר רַב, וְחִיָּיא בַּר רַב לְרַב, וַאֲמַר לְהוּ: הַנַּח לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ דְּאוֹרָיְיתָא, וְקִיּוּם שְׁטָרוֹת דְּרַבָּנַן.
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר, וְקָרָא עַרְעָר עַל אֶחָד מֵהֶן. עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ — מְעִידִין עָלָיו וְחוֹתֵם. מִשֶּׁחָתְמוּ — אֵין מְעִידִין עָלָיו וְחוֹתֵם.
עַרְעָר דְּמַאי? אִי עַרְעָר דְּגַזְלָנוּתָא —