דף ביאור
מסכת גיטין דף מ״ח עמוד ב׳פרק 4 השולח
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת גיטין דף מ״ח עמוד ב׳
מסכת גיטין דף מ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־231 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת יִמְכׇּר לָךְ״.
מַתְנִיתָא – דְּתַנְיָא: בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּשָׂדֶה הַחוֹזֶרֶת לְאָבִיו בְּיוֹבֵל.
אָמַר אַבָּיֵי, נָקְטִינַן: בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה.
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָחֵית אַפֵּירֵי, אֲבָל נָחֵית אַפֵּירֵי, מִיגּוֹ דְּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַפֵּירֵי – מִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַגּוּפָא.
הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׁוֹלֵחַ
הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית.
אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, וַאֲפִילּוּ הֵן זִיבּוּרִית.
אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית.
אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת, וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת,
וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת – מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם.
וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה – לֹא יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם.
גְּמָ׳ מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם?! דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דִּכְתִיב: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״!
אָמַר אַבָּיֵי: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן; קָא מַשְׁמַע לַן מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם שָׁיְימִינַן בִּדְמַזִּיק.
מַאי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל? דְּתַנְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.
וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָכַל שְׁמֵנָה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵנָה; אָכַל כְּחוּשָׁה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵנָה?! אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָכְלָה עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אָכַל אִי שְׁמֵנָה אָכַל, דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב.
אָמַר רָבָא: אִילּוּ יָדְעִינַן דִּכְחוּשָׁה אָכַל – מְשַׁלֵּם כְּחוּשָׁה; הַשְׁתָּא דְּלָא יָדְעִינַן – מְשַׁלֵּם שְׁמֵנָה?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה! אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: