דף ביאור
מסכת גיטין דף כ״א עמוד א׳פרק 2 המביא בתרא
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת גיטין דף כ״א עמוד א׳
מסכת גיטין דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־222 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
זָקֵן שָׁאנֵי, דְּיָדַע לְאַקְנוֹיֵי.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: מֵהָכָא – עָרֵב הַיּוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין!
אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא גַּבְרָא שָׁאנֵי, דְּיָדַע לְאַקְנוֹיֵי! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מֵהָכָא – אִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אֶת גִּיטָּהּ, וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ, שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו.
אָמַר רָבָא: כָּתַב לָהּ גֵּט, וּנְתָנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר מַתָּנָה עָלָיו – קְנָאַתְהוּ, וּמִתְגָּרֶשֶׁת בּוֹ.
וְאַמַּאי? חָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא, וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת לֹא קָנָה! וְכִי תֵּימָא בְּעוֹמֵד, וְהָאָמַר רָבָא: כׇּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה, עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב לֹא קָנָה! וְהִלְכְתָא – בְּכָפוּת.
וְאָמַר רָבָא: כָּתַב לָהּ גֵּט וּנְתָנוֹ בַּחֲצֵרוֹ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר מַתָּנָה עָלָיו – קְנָאַתְהוּ, וּמִתְגָּרֶשֶׁת בּוֹ.
וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עֶבֶד, הֲוָה אָמֵינָא: דַּוְקָא עֶבֶד, אֲבָל חָצֵר – לִיגְזַר, מִשּׁוּם חֲצֵרָהּ הַבָּאָה לְאַחַר מִכָּאן;
וְאִי אַשְׁמְעִינַן חָצֵר, הֲוָה אָמֵינָא דַּוְקָא חָצֵר, אֲבָל עֶבֶד – לִיגְזַר כָּפוּת אַטּוּ שֶׁאֵינוֹ כָּפוּת; קָא מַשְׁמַע לַן.
אָמַר אַבָּיֵי: מִכְּדֵי חָצֵר מֵהֵיכָא אִיתְרַבַּי? מִ״יָּדָהּ״;
מַה יָדָהּ דְּאִיתַהּ בֵּין מִדַּעְתַּהּ וּבֵין בְּעַל כּוּרְחַהּ, אַף חֲצֵרָהּ דְּאִיתַהּ בֵּין מִדַּעְתַּהּ וּבֵין בְּעַל כּוּרְחַהּ; וְהָא מַתָּנָה – מִדַּעְתַּהּ אִיתַהּ, בְּעַל כּוּרְחַהּ לֵיתַהּ!
מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְהָא שְׁלִיחוּת לְקַבָּלָה, דְּמִדַּעְתַּהּ אִיתַהּ בְּעַל כּוּרְחַהּ לֵיתַהּ, וְקָא הָוֵי שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה!
וְאַבָּיֵי – אַטּוּ שְׁלִיחוּת מִ״יָּדָהּ״ אִיתְרַבַּי?! מִ״וְּשִׁלַּח וְשִׁלְּחָהּ״ אִיתְרַבַּי!
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שְׁלִיחוּת לְקַבָּלָה נָמֵי אַשְׁכְּחַן בְּעַל כּוּרְחַהּ, שֶׁכֵּן אָב מְקַבֵּל גֵּט לְבִתּוֹ קְטַנָּה בְּעַל כּוֹרְחָהּ.
עַל הֶעָלֶה שֶׁל זַיִת וְכוּ׳: בִּשְׁלָמָא יָד דְּעֶבֶד