מסכת יומא דף נ״ח עמוד ב׳פרק 5 הוציאו לו

מַתְנִי׳ ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳״, זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב. הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד, מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן — מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.

וְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. הִזָּה עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים, וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ אֶל יְסוֹד דְּרוֹמִי. אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזַבֵּל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, שֶׁכֹּהֵן עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן,

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״. הֵיכָן הָיָה — לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ.

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״לִפְנֵי ה׳״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁכֹּהֵן עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה, יָכוֹל אַף זֶה, כֵּן,

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ — מִזְבֵּחַ לִפְנֵי ה׳, וְאֵין כֹּהֵן לִפְנֵי ה׳. הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה.

הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. מֵהֵיכָן הָיָה מַתְחִיל? מִקֶּרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מִזְרָחִית, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית.

מָקוֹם שֶׁרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַתְחִיל, שָׁם רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵק. מָקוֹם שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מַתְחִיל, שָׁם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵק.

דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא, בְּהָהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא — לָא עָבֵיד. מַאי טַעְמָא? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, עַד דְּנָפֵיק מִכּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ.

וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, נַקֵּיף דֶּרֶךְ יָמִין? לֵימָא בִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל קָא מִיפַּלְגִי,

דְּאָמַר רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה — ״עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פוֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פוֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכׇל אֲחוֹרֵיהֶם בָּיְתָה״. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין, לַמִּזְרָח. מָר אִית לֵיהּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל.

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל. וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ, וּמָר סָבַר: לָא יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ.

וְרַבִּי עֲקִיבָא נְהִי דְּלָא יָלֵיף פְּנִים מִחוּץ, אִי בָּעֵי — הָכִי נַעֲבֵיד, אִי בָּעֵי — הָכִי נַעֲבֵיד? אָמַר לָךְ רַבִּי עֲקִיבָא: מִדִּינָא בְּהָהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא — בְּהָהוּא עָבֵיד בְּרֵישָׁא, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת.

וְאַמַּאי לָא עָבֵיד — מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, עַד דְּנָפֵיק מִכּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ. וְכֵיוָן דְּיָהֵיב בְּהָהוּא קֶרֶן — הָדַר אָתֵי לְהָהוּא קֶרֶן דְּאִיחַיַּיב לְמִיתַּב בְּרֵישָׁא.