מסכת סוכה דף ל״ז עמוד ב׳פרק 3 לולב הגזול

הָא הִפִּילוֹ הוּא — כָּשֵׁר. אַמַּאי? ״וְלָקְחוּ״ ״וְנָתַן״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.

וְאָמַר רַבָּה: לָא לִדוּץ אִינִישׁ לוּלַבָּא בְּהוֹשַׁעְנָא, דְּדִלְמָא נָתְרִי טַרְפֵי וְהָוֵי חֲצִיצָה. וְרָבָא אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.

וְאָמַר רַבָּה: לָא לִיגּוֹז אִינִישׁ לוּלַבָּא בְּהוֹשַׁעְנָא, דְּמִשְׁתַּיְּירִי הוּצֵא וְהָוֵי חֲצִיצָה. וְרָבָא אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.

וְאָמַר רַבָּה: הֲדַס שֶׁל מִצְוָה — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה — מוּתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מַאי טַעְמָא? הֲדַס דִּלְרֵיחָא קָאֵי, כִּי אַקְצְיֵיה — מֵרֵיחָא אַקְצְיֵיה. אֶתְרוֹג דְּלַאֲכִילָה קָאֵי כִּי אַקְצְיֵיה — מֵאֲכִילָה אַקְצְיֵיה.

וְאָמַר רַבָּה: הֲדַס בִּמְחוּבָּר — מוּתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶתְרוֹג בִּמְחוּבָּר — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מַאי טַעְמָא? הֲדַס דִּלְהָרִיחַ קָאֵי, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — לָא אָתֵי לְמִגְזְיֵיהּ. אֶתְרוֹג, דְּלַאֲכִילָה קָאֵי, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — אָתֵי לְמִגְזְיֵיהּ.

וְאָמַר רַבָּה: לוּלָב — בְּיָמִין, וְאֶתְרוֹג — בִּשְׂמֹאל. מַאי טַעְמָא? הָנֵי תְּלָתָא מִצְוֹת, וְהַאי חֲדָא מִצְוָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זְרִיקָא: מַאי טַעַם לָא מְבָרְכִינַן אֶלָּא ״עַל נְטִילַת לוּלָב״ — הוֹאִיל וְגָבוֹהַּ מִכּוּלָּן. וְלַגְבְּהֵיהּ לְאֶתְרוֹג וּלְבָרֵיךְ! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וּבְמִינוֹ גָּבוֹהַּ מִכּוּלָּן.

מַתְנִי׳ וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִין? בְּ״הוֹדוּ לַה׳״ תְּחִילָּה וָסוֹף, וּבְ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״ — דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: אַף בְּ״אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָּא״. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: צוֹפֶה הָיִיתִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכׇּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִין אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵם לֹא נַעְנָעוֹ אֶלָּא בְּ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״.

גְּמָ׳ נִעְנוּעַ מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ? הָתָם קָאֵי: כׇּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ — כָּשֵׁר, וְקָאָמַר: הֵיכָן מְנַעְנְעִין.

תְּנַן הָתָם: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂין, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתֵּיהֶן, וּמֵנִיף וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁהָאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁלּוֹ, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: זֹאת אוֹמֶרֶת