בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת פסחים דף פ״א עמוד ב׳פרק 7 כיצד צולין

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף פ״א עמוד ב׳

    מסכת פסחים דף פ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־438 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם!

    אָמְרִי: וּמִי דָּיְינִינַן קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה? וְהָתַנְיָא, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה הֲלָכָה, רְבִיעִית דָּם קַל וְחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: יָלֵיף ״מוֹעֲדוֹ״ ״מוֹעֲדוֹ״ מִפֶּסַח.

    וְטוּמְאַת הַתְּהוֹם גּוּפָא הֵיכָא כְּתִיבָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר קְרָא: ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו״ — בִּמְחֻוֶּורֶת עָלָיו.

    אַשְׁכְּחַן נָזִיר. עוֹשֵׂה פֶסַח מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָכֶם״ — בִּמְחֻוֶּורֶת לָכֶם.

    רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: כְּדֶרֶךְ. מָה דֶּרֶךְ — בְּגָלוּי, אַף טוּמְאָה נָמֵי — בְּגָלוּי.

    מֵיתִיבִי: אֵי זֶהוּ טוּמְאַת הַתְּהוֹם? כׇּל שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם. לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: בִּמְחֻוֶּורֶת עָלָיו — עַד דְּיָדַע הוּא.

    לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: ״לָכֶם״, בִּמְחֻוֶּורֶת לָכֶם — עַד דְּיָדְעִי בַּהּ תְּרֵין.

    לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: כְּדֶרֶךְ — עַד דְּיָדְעִי כּוּלֵּי עָלְמָא.

    אֶלָּא, טוּמְאַת הַתְּהוֹם הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, וּקְרָא — אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.

    אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנּוֹדַע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה, דְּכִי אִזְדְּרִיק דָּם — שַׁפִּיר אִיזְדְּרִיק, אֲבָל נוֹדַע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה — לֹא מְרַצֶּה.

    מֵיתִיבִי: הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב לְרׇחְבּוֹ שֶׁל דֶּרֶךְ, לִתְרוּמָה — טָמֵא. לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח — טָהוֹר. וְכׇל טָמֵא וְטָהוֹר — לְהַבָּא הוּא.

    אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לָא תֵּימָא נוֹדַע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה הוּא דִּמְרַצֶּה, אֲבָל נוֹדַע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה — לֹא מְרַצֶּה, אֶלָּא אֲפִילּוּ נוֹדַע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה — מְרַצֶּה.

    גּוּפָא. הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב לְרׇחְבּוֹ שֶׁל דֶּרֶךְ, לִתְרוּמָה — טָמֵא, לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח — טָהוֹר.

    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲבוֹר. אֲבָל יֵשׁ מָקוֹם לַעֲבוֹר — אַף לִתְרוּמָה טָהוֹר.

    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁמְּצָאוֹ שָׁלֵם. אֲבָל מְשׁוּבָּר וּמְפוֹרָק טָהוֹר, שֶׁמָּא בֵּין הַפְּרָקִים עָבַר. וּבַקֶּבֶר, אֲפִילּוּ מְשׁוּבָּר וּמְפוֹרָק טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַקֶּבֶר מְצָרְפוֹ.

    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אֲבָל טָעוּן אוֹ רָכוּב — טָמֵא, לְפִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְלֹא יַאֲהִיל, אֲבָל טָעוּן אוֹ רָכוּב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְלֹא יַאֲהִיל.

    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּטוּמְאַת הַתְּהוֹם, אֲבָל בְּטוּמְאָה יְדוּעָה — טָמֵא:

    וְאֵי זֶה הִיא טוּמְאַת הַתְּהוֹם — כׇּל שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. אֲבָל הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם.

    מְצָאוֹ טָמוּן בְּתֶבֶן, בְּעָפָר, וּבִצְרוֹרוֹת — הֲרֵי זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם. בְּמַיִם, בַּאֲפֵילָה, בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים — אֵין זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם. וְלֹא אָמְרוּ טוּמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד.

    מַתְנִי׳ נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רוּבּוֹ — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִיעוּטוֹ וְהַנּוֹתָר — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצִּיקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.

    גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כְּדֵי לְבַיְּישָׁן.

    נִטְמָא מִיעוּטוֹ וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ: וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אִם עָבַר צוֹפִים — שׂוֹרְפוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְאִם לָאו —