דף ביאור
מסכת עירובין דף ח׳ עמוד א׳פרק 1 מבוי
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עירובין דף ח׳ עמוד א׳
מסכת עירובין דף ח׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־389 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא בֵּין שֶׁעֵירְבוּ וּבֵין שֶׁלֹּא עֵירְבוּ פְּלִיגִי: בְּעֵירְבוּ בְּמַאי פְּלִיגִי, בְּשֶׁלֹּא עֵירְבוּ בְּמַאי פְּלִיגִי?
בְּשֶׁלֹּא עֵירְבוּ — פְּלִיגִי בְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.
בְּעֵירְבוּ — קָמִיפַּלְגִי בִּדְרַב יוֹסֵף. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁכָּלֶה לְאֶמְצַע רְחָבָה, אֲבָל כָּלֶה לְצִידֵּי רְחָבָה — אָסוּר.
אָמַר רַבָּה: הָא דְּאָמְרַתְּ ״לְאֶמְצַע רְחָבָה מוּתָּר״, לָא אֲמַרַן אֶלָּא זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, אֲבָל זֶה כְּנֶגֶד זֶה — אָסוּר.
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָא דְּאָמְרַתְּ ״זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה מוּתָּר״, לָא אֲמַרַן אֶלָּא רְחָבָה דְרַבִּים, אֲבָל רְחָבָה דְיָחִיד, זִימְנִין דְּמִימְּלַךְ עֲלַהּ וּבְנֵי לַהּ בָּתִּים, וְהָוֵי לַהּ כְּמָבוֹי שֶׁכָּלֶה לֵהּ לְצִידֵּי רְחָבָה וְאָסוּר.
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין רְחָבָה דְרַבִּים לִרְחָבָה דְיָחִיד — דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד כָּלֶה לַיָּם וְצִידּוֹ אֶחָד כָּלֶה לְאַשְׁפָּה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי, וְלֹא אָמַר בָּהּ לֹא הֶיתֵּר וְלֹא אִיסּוּר.
אִיסּוּר לָא אֲמַר בַּהּ — דְּהָא קָיְימִי מְחִיצּוֹת. הֶיתֵּר לָא אֲמַר בַּהּ — חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּינָּטֵל אַשְׁפָּה, וְיַעֲלֶה הַיָּם שִׂרְטוֹן.
וּמִי חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּינָּטֵל אַשְׁפָּה? וְהָתְנַן: אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּהּ — זוֹרְקִין לָהּ בְּשַׁבָּת.
אַלְמָא שָׁנֵי בֵּין אַשְׁפָּה דְרַבִּים לְאַשְׁפָּה דְיָחִיד.
הָכָא נָמֵי, שָׁנֵי בֵּין רְחָבָה דְרַבִּים לִרְחָבָה דְיָחִיד.
וְרַבָּנַן מַאי?
אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבְדִּימִי, תָּנָא: וַחֲכָמִים אוֹסְרִין; אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבְדִּימִי, תָּנָא: וַחֲכָמִים מַתִּירִין; אָמַר רַב נַחְמָן: אֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.
מָרִימָר פָּסֵיק לַהּ לְסוּרָא בְּאוּזְלֵי. אָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה הַיָּם שִׂרְטוֹן.
הָהוּא מָבוֹי עָקוֹם דַּהֲוָה בְּסוּרָא, כְּרוּךְ בּוּדְיָא אוֹתִיבוּ בֵּיהּ בְּעַקְמוּמִיתֵיהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא לָא כְּרַב וְלָא כִּשְׁמוּאֵל. לְרַב דְּאָמַר תּוֹרָתוֹ כִּמְפוּלָּשׁ — צוּרַת הַפֶּתַח בָּעֵי. לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר תּוֹרָתוֹ כְּסָתוּם — הָנֵי מִילֵּי לֶחִי מְעַלְּיָא. אֲבָל הַאי, כֵּיוָן דְּנָשֵׁיב בֵּיהּ זִיקָא וְשָׁדֵי לֵיהּ — לֹא כְּלוּם הוּא.
וְאִי נָעֵיץ בֵּיהּ סִיכְּתָא וְחַבְּרֵיהּ — חַבְּרֵיהּ.
גּוּפָא, אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לְחָצֵר, וְנִפְרְצָה חָצֵר כְּנֶגְדּוֹ — חָצֵר מוּתֶּרֶת, וּמָבוֹי אָסוּר.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא לְרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: רַבִּי, לֹא מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ? ״חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה לִגְדוֹלָה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה״.
אֲמַר לֵיהּ: אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָא דָרְסִי בָּהּ רַבִּים, אֲבָל הֵיכָא דְּקָא דָרְסִי בַּהּ רַבִּים — אֵימָא אֲפִילּוּ חָצֵר נָמֵי.
וְהָא נָמֵי תְּנֵינָא: חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִין לָהּ בָּזוֹ וְיוֹצְאִין לָהּ בְּזוֹ, רְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת.
אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי, זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה.