דף ביאור
מסכת עירובין דף נ״ח עמוד ב׳פרק 5 כיצד מעברין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עירובין דף נ״ח עמוד ב׳
מסכת עירובין דף נ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־242 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אֲבָל חוּט הַמִּשְׁקוֹלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ — מוֹדְדוֹ מְדִידָה יָפָה.
וְכַמָּה עוֹמְקוֹ שֶׁל גֵּיא? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַלְפַּיִם.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: עָמוֹק מֵאָה וְרוֹחַב חֲמִשִּׁים — מַבְלִיעוֹ. וְאִם לָאו — אֵין מַבְלִיעוֹ? הוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים, דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ עָמוֹק אַלְפַּיִם וְרוֹחַב חֲמִשִּׁים — מַבְלִיעוֹ.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ יָתֵר מֵאַלְפַּיִם. כְּמַאן? דְּלָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כַּאֲחֵרִים!
הָתָם — שֶׁאֵין חוּט הַמִּשְׁקוֹלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ. הָכָא — בְּחוּט הַמִּשְׁקוֹלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ.
וְכִי אֵין חוּט הַמִּשְׁקוֹלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ, עַד כַּמָּה? אָמַר אֲבִימִי: אַרְבַּע. וְכֵן תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: אַרְבַּע.
הִגִּיעַ לְהַר, מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִידָּתוֹ. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּהַר הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע, אֲבָל בְּהַר הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ חָמֵשׁ — מוֹדְדוֹ מְדִידָה יָפָה.
רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן מַתְנֵי לְקוּלָּא. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּהַר הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ חָמֵשׁ, אֲבָל בְּהַר הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע — אוֹמְדוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב כָּהֲנָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מִדַּת תְּחוּמִין בָּאָה לְכָאן.
אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מְקַדְּרִין, תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד לִבּוֹ, עֶלְיוֹן כְּנֶגֶד מַרְגְּלוֹתָיו. אָמַר אַבָּיֵי: נְקִיטִינַן אֵין מְקַדְּרִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת.
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: (נְקִיטִינַן) אֵין מְקַדְּרִין לֹא בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה וְלֹא בְּעָרֵי מִקְלָט — מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל תּוֹרָה.
מַתְנִי׳ אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה. רִיבָּה לְמָקוֹם אֶחָד, וּמִיעֵט לְמָקוֹם אַחֵר — שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִיבָּה. רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד — שׁוֹמְעִין לַמְרוּבֶּה.
וַאֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה נֶאֱמָנִין לוֹמַר עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחֲמִיר, אֶלָּא לְהָקֵל.