דף ביאור
מסכת עירובין דף כ״ג עמוד ב׳פרק 2 עושין פסין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עירובין דף כ״ג עמוד ב׳
מסכת עירובין דף כ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־261 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא!
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דָּבָר מוּעָט. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דָּבָר מוּעָט יֵשׁ עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְלֹא נָתְנוּ חֲכָמִים בּוֹ שִׁיעוּר.
וְכַמָּה שִׁיעוּר סָאתַיִם? כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי?
אָמַר רַב יְהוּדָה, דְּאָמַר קְרָא: ״אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים״. אָמְרָה תּוֹרָה: טוֹל חֲמִשִּׁים, וְסַבֵּב חֲמִשִּׁים.
פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב?! אָמַר אַבָּיֵי: הַעֲמֵד מִשְׁכָּן עַל שְׂפַת חֲמִשִּׁים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חֲמִשִּׁים אַמָּה לְפָנָיו וְעֶשְׂרִים אַמָּה לְכׇל רוּחַ וָרוּחַ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ כּוּ׳. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ יָתֵר עַל פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת — אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ!
אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין — [יָתֵר עַל] פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ תְּנַן. אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי?!
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ רִיבּוּעָא דְּרִיבְּעוּהָ רַבָּנַן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּ׳. אִיתְּמַר, אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְרַב בִּיבִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
וְתַרְוַיְיהוּ לְקוּלָּא. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּאִיכָּא שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵּית דִּירָה. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲרִיךְ וְקַטִּין — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
קַרְפֵּף שֶׁהוּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה, נִזְרַע רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּגִינָּה, וְאָסוּר.
נָטַע רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר.
נִזְרַע רוּבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. אֲבָל בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר.
כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, כֵּיוָן דְּנִזְרַע רוּבּוֹ — הָוֵי הָהוּא מִעוּטָא