דף ביאור
מסכת עירובין דף ט״ו עמוד ב׳פרק 1 מבוי
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עירובין דף ט״ו עמוד ב׳
מסכת עירובין דף ט״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־367 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וְכוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵל.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֹא דּוֹפֶן לְסוּכָּה וְלֹא לֶחִי לְמָבוֹי, לֹא פַּסִּין לְבֵירָאוֹת וְלֹא גּוֹלֵל לְקֶבֶר. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ: אַף אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּתַנְיָא: ״סֵפֶר״, אֵין לִי אֶלָּא סֵפֶר. מִנַּיִין לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכָתַב לָהּ״, מִכׇּל מָקוֹם. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״סֵפֶר״? לוֹמַר לָךְ: מָה סֵפֶר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל.
וְרַבָּנַן? מִי כְּתִיב ״בְּסֵפֶר״? ״סֵפֶר״ כְּתִיב, לִסְפִירוּת דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲתָא.
וְרַבָּנַן, הַאי ״וְכָתַב לָהּ״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: בִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת, וְאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָה — מָה הֲוָיָה בְּכֶסֶף, אַף יְצִיאָה בְּכֶסֶף. קָא מַשְׁמַע לַן.
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״סֵּפֶר כְּרִיתוּת״: סֵפֶר כּוֹרְתָהּ, וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ.
וְרַבָּנַן, הַאי ״סֵפֶר כְּרִיתוּת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְדָבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. לְכִדְתַנְיָא: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן, עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם — אֵין זֶה כְּרִיתוּת. כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, נָפְקָא לֵיהּ מִ״כָּרֵת״ ״כְּרִיתוּת״.
וְרַבָּנַן ״כָּרֵת״ ״כְּרִיתוּת״ לָא דָּרְשִׁי.
מַתְנִי׳ שְׁיָירָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ כְּלֵי בְהֵמָה — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלֹא יְהוּ פִּירְצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן.
כָּל פִּירְצָה שֶׁהִיא כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת מוּתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח. יָתֵר מִכָּאן — אָסוּר.
גְּמָ׳ אִיתְּמַר, פָּרוּץ כְּעוֹמֵד — רַב פָּפָּא אָמַר: מוּתָּר, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אָסוּר.
רַב פָּפָּא אָמַר מוּתָּר: הָכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה — לָא תִּפְרוֹץ רוּבָּה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אָסוּר: הָכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה — גְּדוֹר רוּבָּה.
תְּנַן: וְלֹא יְהוּ פִּירְצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. הָא כַּבִּנְיָן — מוּתָּר?!
לָא תֵּימָא הָא כַּבִּנְיָן מוּתָּר, אֶלָּא אֵימָא: אִם בִּנְיָן יָתֵר עַל הַפִּירְצָה — מוּתָּר.
אֲבָל כַּבִּנְיָן, מַאי — אָסוּר? אִי הָכִי לִיתְנֵי ״לֹא יְהוּ פִּירְצוֹת כַּבִּנְיָן״! קַשְׁיָא.
תָּא שְׁמַע: הַמְקָרֶה סוּכָּתוֹ בְּשַׁפּוּדִין אוֹ בַּאֲרוּכּוֹת הַמִּטָּה, אִם יֵשׁ רֶיוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן — כְּשֵׁירָה!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: כְּשֶׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא.
וְהָא אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם?
אָמַר רַבִּי אַמֵּי: בְּמַעֲדִיף.
רָבָא אָמַר: אִם הָיוּ נְתוּנִין עֵרֶב — נוֹתְנוֹ שְׁתִי, שְׁתִי — נוֹתְנוֹ עֵרֶב.
תָּא שְׁמַע: שְׁיָירָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ בִּגְמַלִּין, בְּאוּכָּפוֹת,