בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ע״ח עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ע״ח עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ע״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 8 קטעים ממוספרים, כ־139 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אין דם מבטל דם דמין במינו לא בטיל ואפי' טיפה לתוך כלי גדול כשר לזריקה:

    נתערב בדם פסולין כגון ברובע ונרבע או בנשחט חוץ לזמנו או חוץ למקומו:

    ישפך לאמה ואפילו הכשר רבה עליו וכן בדם התמצית ישפך לאמה ואע"פ שדם הנפש רבה עליו ומשום גזירה כדמפרש בגמ':

    ור"א מכשיר טעמא מפרש בגמ':

    אם לא נמלך ונתן כשר אפילו לת"ק דאפילו לכתחלה אי לאו משום גזירה היה מכשיר:

    גמ' לא שנו דאם יש בו מראית דם כשר ואע"ג דרובא מים אלא שנפלו מים לתוך דם:

    ולענין כיסוי דתנן ביה נמי כה"ג נתערב במים אם יש בו מראית דם חייב לכסות בפ' כיסוי הדם (חולין דף פז.):

    אינו כן דאפילו נתן דם לתוך מים אם יש בו מראית דם חייב לכסות ולא אמרינן קמא קמא בטיל ליה:

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 78a · Sefaria

    תוספות

    רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) פי' בקונטרס דלרב חסדא דאזיל בתר מבטל הויא דלא כרבי חייא ולעיל פי' בריש פירקין דאפילו לר' חנינא דאזיל בתר בטל דאיכא כמה משניות וברייתות דלא כר"ח:

    הפיגול והנותר כזית מזה וכזית מזה שבללן ואכלן והתרו בו פטור ממלקות א"א שלא ירבה מין על חבירו כו' - כשהוא לועס אותן לתוך פיו נבלל מין לתוך חבירו מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברובו והבטל בכל מין נוסף על המבטל ונהיה כמוהו ונקרא בשמו ונגרע ממינו וא"א לכוין שלא יהא ממין האחד בטל בחבירו יותר ממה שבטל ממין חבירו בו ונמצא שאין באותו [מין] כשיעור דבצר ליה שיעוריה ואנן לא ידעינן הי מיניהו דבצר ליה וכי מתרינן ביה לא ידעינן משום מאי נתרי ביה וצריך להתרות משום האיסור הילכך כי מתרו ביה משום פיגול הויא התראת ספק דלמא לאו בדידיה הוי חיובא וכן בנותר ואע"ג דמסקנא אחד מינייהו עבר בשעת התראה מיהא ספק הוא בכל אחד אם יעבור עליו ואם לאו והתראת ספק לאו התראה היא ע"כ לשון הקונטרס וקשה דאם התרה בשלשתן פשיטא דלוקה אפילו למ"ד (מכות דף טז.) לאו שמה התראה היכן מצינו התראת ספק כה"ג דודאי עבר אלא דלא ידעינן אהי מהני תלת דפיגול ונותר וטמא ואי לא התרו אלא על האחד פשיטא דפטור אפילו למ"ד התראת ספק שמה התראה דאפילו לבסוף שמא אותו שהתרה בו כבר נתבטל דהיכי דמי התראת ספק כגון דלאחר גמר הדבר ודאי שעבר על מה שהתרה אלא דלא ידעינן בשעת התראה אם עובר עבירה בההיא שעתא אם לאו כגון הכה את זה וחזר והכה את זה (יבמות דף קא.) וכן גיד הנשה דלא ידעינן אי דימין אי דשמאל ועוד קשה היכי מיחייב כלל משום חד מינייהו דמיעוט הבטל ברוב לא מצטרף עם הרוב להשלימו לכשיעור דאפילו היתר לא מצטרף לאיסור כ"ש איסור לא מצטרף לאיסור וא"כ אפילו אם תימצא לומר דהתראת ספק שמה התראה הכא פטור דא"א שלא יתערב מכל אחד ואחד משהו בחבירו ובצר ליה שיעורא ועוד קשה אם נפרש פיגול ונותר וטמא שלשתן יחד למה לי למימר א"א שלא ירבה מין על חבירו הא ודאי יש כאן שנים המבטלין את השלישי ואכולהו ליפטר דכל אחד הוי בטל ומבטל ונ"ל לפרש דמיירי כגון דאיכא ב' זיתי פיגול וזית נותר יחד בחתיכה אחת ועוד יש ב' זיתי נותר וזית פיגול בחתיכה אחרת יחד ואכל אחת מן החתיכות והתרו בו אל תאכל פיגול שמא זו היא חתיכה שיש בה רוב נותר ואחרי כן לאחר כדי אכילת פרס או אפילו בתוך כדי אכילת פרס אכל חתיכה שניה והתרו בו אל תאכל פיגול כבראשונה שמא זו היא אותה שיש בה רוב נותר שאוכל באחרונה עתה הוי ממש כמו הכה זה וחזר והכה זה דלמ"ד לאו שמה התראה פטור. ברו"ך. נראה לפרש דבתרי מינייהו קאמר דשקל תרי מהני תלת ובללן זב"ז ואכלן וכגון דשקל ב' זיתים מחד איסורא וד' זיתים מב' איסורין ובללן בקערה אחת ואכלן וא"א שלא יהא רוב מן האחד ומבטל את חבירו הילכך לא ידעינן בהאי איסורא אם יש עליו שם פיגול או שם נותר דאיסורין מבטלין זה את זה לפטור מטעם התראת ספק כגון דאכל בשתי פעמים בכדי אכילת פרס ובאכילה ראשונה התרו בו משום פיגול ובשניה משום נותר א"נ אפילו פחות מכדי אכילת פרס פטור כשאכל בשתי פעמים דכשהתרה בראשונה משום פיגול שמא נותר רבה ולא שפיר מתרי ביה ובשניה כשהתרה משום נותר שמא פיגול רבה ולא שפיר מתרי ביה ואי משום דכבר התרה בו משום פיגול מאכילה ראשונה ואמרינן בקדושין (דף עז.) דבעל חמש אלמנות חייב משום אלמנת ראובן ואלמנת שמעון ובחדא התראה מיירי דאי בשתי התראות אפילו באלמנה אחת נמי חייב דהתראות מחלקות אלמא כיון דעסיק בביאה ומתרה בו בתחילה הוה התראה לכל אחת ואחת וה"נ הרי עסוק כל שעה באכילה ותועיל לו התראה ראשונה לא דמי שאני הכא דנראה כחוזר בו מהתראה ראשונה כשחוזר ומתרה בו משום נותר וכאילו אמר לו לא על פיגול אתה שב אלא על נותר ואם תאמר והא תנן במעילה בפ' קדשי מזבח (מעילה דף יז:) הפיגול והנותר אינן מצטרפין זה עם זה מפני שהם ב' שמות ואמר בגמרא ל"ש אלא לטומאת ידים דמדרבנן אבל לענין אכילה מצטרפין דתניא ר"א אומר לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו וי"ל דהתם בדלא מערב אבל הכא דמערב בטל דאיסורין מבטלין זה את זה א"נ הכא ללקות משום פיגול או נותר קאי אבל התם מיירי לעבור עליו משום כל שבקדש פסול ועוד התם נהי דאיסורא איכא מלקות ליכא משום דהוי לאו שבכללות כדאי' בפסחים (דף כד.):

    מתיב רבא עשה עיסה מן החטין תימה דלא מקשה ליה מכל התורה כולה דקי"ל טעם כעיקר:

    Tosafot on Zevachim 78a · Sefaria

    גליון הש"ס

    מתני' ישפך לאמה עיין מנחות דף מח ע"א תוס' ד"ה חטא:

    גמ' וש"מ נותן טעם ברוב לאו דאורייתא ק"ל למ"ש תוספות חולין דף צט בשם הר"י דאורליינש דאף אם טעם כעיקר דאורייתא מ"מ לא לקי דהוי רק עשה וא"כ הכא דמיירי לענין מלקות שפיר אמרינן דבטל ולא נשאר רק עשה דטכ"ע:

    תוס' ד"ה כתיב וכו' מכה"ת כולה דקי"ל טעם כעיקר ק"ל דמהיכן ה"מ להקשות ולהוכיח דטעם כעיקר דאורייתא דלמא באמת הוי רק דרבנן וכן ס"ל לרש"י באמת לזה פריך מהא דיוצא ידי חובת מצה מוכח דהוא דאורייתא:

    תוס' ד"ה אלא וכו' דהתם חוזק המרירות עי' בתוס' פסחים שם ד"ה אלא מברך אתי מצה דרשות ומבטל למרור וצע"ק:

    Gilyon HaShas on Zevachim 78a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ע״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־139 מילים ב־8 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 8 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם.…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״נִתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. בְּדַם…״

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר…״

    4. קטע 411 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב פָּפָּא: וּלְעִנְיַן כִּיסּוּי אֵינוֹ כֵּן,…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבְּלָלָן…״

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ אִיסּוּרִין מְבַטְּלִין…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״מֵתִיב רָבָא: עָשָׂה עִיסָּה מִן חִיטִּין וּמִן…״

    8. קטע 811 מילים

      נפתחת ב״מִדְּרַבָּנַן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אָדָם יוֹצֵא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם.

    נִתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. בְּדַם הַתַּמְצִית – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. אִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן – כָּשֵׁר.

    גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ מַיִם לְתוֹךְ דָּם, אֲבָל נָפַל דָּם לְתוֹךְ מַיִם – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל.

    אָמַר רַב פָּפָּא: וּלְעִנְיַן כִּיסּוּי אֵינוֹ כֵּן, לְפִי שֶׁאֵין דִּחוּי בְּמִצְוֹת.

    אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה וַאֲכָלָן – פָּטוּר; אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה מִין עַל חֲבֵירוֹ וִיבַטְּלֶנּוּ.

    שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ אִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁמַע מִינַּהּ נוֹתֵן טַעַם בְּרוֹב לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה.

    מֵתִיב רָבָא: עָשָׂה עִיסָּה מִן חִיטִּין וּמִן אוֹרֶז – אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה. וְאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא אוֹרֶז!

    מִדְּרַבָּנַן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח!