בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ע״ד עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ע״ד עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ע״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־333 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    ותנן במתני' אם קרב הראש כו' אברי בעל מום ואברי עולות תמימות הרבה שנתערבו ר"א אומר אם קודם שנמלך בה הקריב אחד מן הראשים יקרבו כל הראשים ואפי' לכתחלה דתלינן איסורא באותו שקרב ראשון והא הכא דאילו אתי ברישא לאימלוכי א"ל לא תקריב דכתיב ואשה לא תתנו מהם (ויקרא כ״ב:כ״ב) וכי לא אימליך מכשרינן הנך דפרישי ולא אמרי' ידחו:

    הוא דאמר ר"א כחנן המצרי ס"ל דאפילו בשחוטין לית ליה דחייה:

    אפילו דם שעיר הנעשה בפנים בכוס שכבר נשחט אם מת המשתלח מביא חבירו מן השוק ומזווג לדם ולא אמרינן הואיל ונדחה הדם במיתת חבירו ישפך ויביא שנים ויגריל עליהן ויתכפר בהן:

    טבעת של עבודת כוכבים שנתקשטה בה עבודת כוכבים:

    ואמאי ימותו כולן מכיון שמת אחד מהן ליתלי ביה ונימא דאיסורא מית והנותרים יקרבו:

    כר"א דאמר אם קירב כו' ומתניתין היא אלמא תלינן איסורא בהאי דאזיל:

    והא אמר ר"א לקמן בפירקין דלא התיר ר' אליעזר להקריב את הנותרים אלא שנים שנים דודאי חד מינייהו דהיתירא שהרי לא נתערב בהם אלא בעל מום אחד ובכל חד אמרינן מדחבריה לאו דאיסורא איהו נמי לאו דאיסורא הוא וההוא דאיסורא אזל ליה בהקרבה ראשונה שקרב אחד מהן אבל אחד ואחד לא יקריבו הראשים דבכל חד מספקינן דלמא דאיסורא הוא דליכא למימר מגו:

    תרתי תרתי קאמינא שימכור הטבעות שנים שנים:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 74a · Sefaria

    תוספות

    ותנן ר"א אומר כו' לא שייך למימר אדפריך מר' אליעזר לסייעיה מדרבנן דאמרו אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן יצאו לבית השריפה וגבי כוסות ישפך לאמה דלמא דרבנן לאו משום דחייה פסלי אלא מטעם אחרינא:

    ונפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כולן משום דמדאורייתא ברובא בטיל כדפירשנו [מש"ה] הקילו כאן ודוקא נפלה ממילא אבל הפילה אפילו שוגג קנסינן אטו מזיד ודוקא לים הגדול שאינה בעין אבל פירשה לא כדמוכח בההיא ופרשו ארבעים למקום אחד דלא מהניא פרישתה להתיר השאר וכן מוכח דקאמר רב דאמר כר"א וגבי אין המדומע מדמע אלא לפי החשבון שמעינן ליה לר"א בפ"ק דתרומות דאמר היא סאה שנפלה היא סאה שעלתה אבל האחרים לא נתקנו:

    רב דאמר כר"א תימה הא טעמא דר"א משום דכתיב (ויקרא כ״ב:כ״ה) מום בם הוא דלא ירצו הא ע"י תערובת ירצו כדמפרש ביומא פ' שני שעירים (דף סד.) אבל בעלמא לא וי"ל דהא דאיצטריך לן קרא לא לחד בתרי אצטריך דבלאו קרא ברובא בטיל אלא לחד בחד אצטריך והש"ס מייתי ליה לקרא משום דכיון דכל כך התיר הכתוב אין ראוי להחמיר מדרבנן לגבוה:

    פירש אחד מהן לריבוא ומריבוא לריבוא מותרין לא אצטריך מריבוא לריבוא אלא למימר מאן דאסר אסר בכולהו כדפרישית לעיל א"נ משום דיש חילוק בין ריבוא ראשון לריבוא שני דריבוא ראשון אי מתהני מכולהו בבת אחת אסור דקמתהני בחדא ספיקא כיון דבבת אחת מתהני אבל ריבוא שני אפילו נהנה מכולם בבת א' ספק ספיקא הוא ושרי וכן מריבוא לג' ומג' לג' מותר אבל אסור ליהנות מג' הראשונים בבת אחת ומן השניים שרי מהאי טעמא דפריש ובקונטרס לא פירש כן:

    Tosafot on Zevachim 74a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ע״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־333 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״וּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב הָרֹאשׁ…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״הוּא דְּאָמַר – כְּחָנָן הַמִּצְרִי; דְּתַנְיָא, חָנָן…״

    3. קטע 329 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ…״

    4. קטע 416 מילים

      נפתחת ב״אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרִיבּוֹא…״

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: רַב דְּאָמַר – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר;…״

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִתִּיר רַבִּי…״

    7. קטע 726 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב: טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה…״

    8. קטע 833 מילים

      נפתחת ב״מַאי שְׁנָא אַחַת מֵאַרְבָּעִים דְּלָא – דְּאָמְרִינַן…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: הַנַּח…״

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״מֵיתִיבִי: סְפֵק עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה, וּסְפֵק סְפֵיקָהּ…״

    11. קטע 1122 מילים

      נפתחת ב״תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רִימּוֹנֵי…״

    12. קטע 1218 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״שְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה –…״

    14. קטע 1429 מילים

      נפתחת ב״וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֵּין…״

    15. קטע 1512 מילים

      נפתחת ב״לְעוֹלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן; וּשְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי…״

    16. קטע 169 מילים

      נפתחת ב״אָמַר מָר: מֵרִיבּוֹא לִשְׁלֹשָׁה וּמִשְּׁלֹשָׁה לְמָקוֹם אַחֵר…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    וּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב הָרֹאשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – יִקְרְבוּ כָּל הָרָאשִׁים!

    הוּא דְּאָמַר – כְּחָנָן הַמִּצְרִי; דְּתַנְיָא, חָנָן הַמִּצְרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ דָּם בְּכוֹס – מֵבִיא חֲבֵירוֹ וּמְזַוֵּוג לוֹ.

    אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה טַבָּעוֹת, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶם לַיָּם הַגָּדוֹל – הוּתְּרוּ כּוּלָּן; דְּאָמְרִינַן: הָךְ דִּנְפַל הַיְינוּ דְּאִיסּוּרָא.

    אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרִיבּוֹא – יָמוּתוּ כּוּלָּן. אַמַּאי? נֵימָא: דְּמִית – אִיסּוּרָא מִית!

    אֲמַר לֵיהּ: רַב דְּאָמַר – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר; דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב הָרֹאשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – יִקְרְבוּ כָּל הָרָאשִׁים כּוּלָּן.

    וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִתִּיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֲבָל אֶחָד אֶחָד – לָא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תַּרְתֵּי קָאָמֵינָא.

    אָמַר רַב: טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה טַבָּעוֹת, וּפֵרְשׁוּ אַרְבָּעִים לְמָקוֹם אֶחָד וְשִׁשִּׁים לְמָקוֹם אַחֵר; פֵּרְשָׁה אַחַת מֵאַרְבָּעִים – אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, אַחַת מִשִּׁשִּׁים – אוֹסֶרֶת.

    מַאי שְׁנָא אַחַת מֵאַרְבָּעִים דְּלָא – דְּאָמְרִינַן אִיסּוּרָא בְּרוּבָּא אִיתֵיהּ; אַחַת מִשִּׁשִּׁים נָמֵי – אָמְרִינַן אִיסּוּרָא בְּרוּבָּא אִיתֵיהּ! אֶלָּא אִם פֵּרְשׁוּ אַרְבָּעִים כּוּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד – אֵין אוֹסְרוֹת, שִׁשִּׁים לְמָקוֹם אֶחָד – אוֹסְרוֹת.

    כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: הַנַּח לַעֲבוֹדָה זָרָה – שֶׁסְּפֵיקָהּ וּסְפֵק סְפֵיקָהּ אֲסוּרָה עַד סוֹף הָעוֹלָם.

    מֵיתִיבִי: סְפֵק עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה, וּסְפֵק סְפֵיקָהּ מוּתֶּרֶת. כֵּיצַד? כּוֹס שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנָּפַל לְאוֹצָר מָלֵא כּוֹסוֹת – כּוּלָּן אֲסוּרִין; פֵּירַשׁ אֶחָד מֵהֶן לְרִיבּוֹא, וּמֵרִיבּוֹא לְרִיבּוֹא – מוּתָּרִין!

    תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רִימּוֹנֵי בָאדָן – אוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּא. כֵּיצַד? נָפַל אֶחָד מֵהֶן לְתוֹךְ רִיבּוֹא, וּמֵרִיבּוֹא לְרִיבּוֹא – אֲסוּרִין.

    רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְרִיבּוֹא – אֲסוּרִין, וּמֵרִיבּוֹא לִשְׁלֹשָׁה וּמִשְּׁלֹשָׁה לְמָקוֹם אַחֵר – מוּתָּר.

    שְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה – אֲפִילּוּ בִּשְׁאָר אִיסּוּרִים אָסוּר! אִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – אֲפִילּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה נָמֵי שְׁרֵי!

    וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה לִשְׁאָר אִיסּוּרִים; אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: סְפֵק עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה, וּסְפֵק סְפֵיקָהּ מוּתֶּרֶת – מַנִּי? לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן!

    לְעוֹלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן; וּשְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

    אָמַר מָר: מֵרִיבּוֹא לִשְׁלֹשָׁה וּמִשְּׁלֹשָׁה לְמָקוֹם אַחֵר – מוּתָּר.