מסכת זבחים דף ע״א עמוד ב׳פרק 8 כל הזבחים שנתערבו

בְּכִלְאַיִם וּבִטְרֵיפָה, בְּיוֹצֵא דּוֹפֶן – יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין.

נִתְעָרְבוּ בְּחוּלִּין תְּמִימִים – יִמָּכְרוּ הַחוּלִּין לְצוֹרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין.

קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּמִינוֹ – זֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, וְזֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא.

קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵי יָפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ.

נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר – יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר.

הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְעָרֵב, חוּץ מִן הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם.

גְּמָ׳ מַאי ״אֲפִילּוּ״?

הָכִי קָאָמַר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָּהֶן חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל, אֲפִילּוּ אֶחָד בְּרִיבּוֹא – יָמוּתוּ כּוּלָּן.

תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: כָּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן, הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע!

אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ קַמֵּיהּ דְּרַב שִׁימִי, וְאַצְרִיכַן – דְּאִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי לְגָבוֹהַּ, אֲבָל לְהֶדְיוֹט אֵימָא לָא;

וְאִי מֵהָכָא, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי הוּא אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ, אֲבָל הָנֵי אֵימָא לָא; צְרִיכִי.

דְּלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ – הָא תְּנָא לֵיהּ! מִי קָתָנֵי בְּכַמָּה?! ״כׇּל שֶׁהֵן״ – הָתָם קָתָנֵי.

וְנִיתְנֵי הָא, וְלָא בָּעֵי הָא! תַּקַּנְתָּא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.

דְּהֶדְיוֹט נָמֵי תְּנָא לֵיהּ – וְאֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן: יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָה!