בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף מ״ב עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף מ״ב עמוד א׳

    מסכת זבחים דף מ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 8 קטעים ממוספרים, כ־205 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אבל בדמים הפנימים כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים אחת למעלה ושבע למטה על בין הבדים מדם הפר וכנגדן מדם השעיר הרי ט"ז וכנגדן על הפרכת הרי ל"ב וארבע על קרנות מזבח הפנימי משניהם כאחד מעורבין כדכתיב (ונתן) [ולקח] מדם הפר ומדם השעיר (ויקרא ט״ז:י״ח) שיהו מעורבין הרי ל"ו ושבע הזאות על טהרו הרי מ"ג:

    פיגל בין בראשונה במתנות שלפני ולפנים:

    בין בשניה על הפרכת:

    בין בשלישית על מזבח הזהב:

    קתני מיהת בין בשניה דמשמע לא בראשונה:

    ופליג וקאמר ר"מ פיגול ואין כאן משום דעת ראשונה אלא דקסבר מפגלין בחצי מתיר ותיובתא דר"ל:

    כגון שפיגל בשחיטה הא דקאמר ר"מ פיגל בשניה פיגול כגון שנשפך הדם לאחר שגמר מתנות שבפנים וקי"ל בסדר יומא (דף ס.) יביא אחר ויתחיל בהיכל וכששחט את השני פיגל בשחיטתו וקאמר ר"מ דההוא פר הוי פיגול שהרי פיגל בו בעבודה שלמה:

    רבי אליעזר היא דאפילו בהעלאת חוץ פוטר בשני מתירין אלמא לאו עבודה היא כלל עד שיגמור כל העבודה ואע"ג דהקטרת כזית הוה הקטרה כדקתני התם וכולן שהקריבן בפנים ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ חייב אפילו לר' אליעזר מיהו היכא דלא גמר עבודה הוא לא חשיב לה לחיובי עליה בחוץ ה"נ אע"ג דשחיטה עבודה שלמה היא כיון שאין העבודה נגמרה בשעיר זה לבדו שאינו בא אלא להשלים ועבודה אחת היא שנעשית בשתים ושלש שחיטות אין השחיטה חשובות לפגל:

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 42a · Sefaria

    תוספות

    כגון שפיגל בשחיטה דהוי מתיר אחד פירש רבינו שמואל בשעת שחיטה חישב ע"מ ליתן מתנות שבפנים חוץ לזמנו או מתנות ההיכל או מתנות דמזבח והיינו פיגל בין בראשונה בין בשניה בין בשלישית כמו שוחט שלמים ע"מ לזרוק חוץ לזמנו או ע"מ להקטיר גרידא דהוי פיגול לכ"ע כיון דכל השחיטה הויא בפיגול [ופריך] א"ה מאי טעמא דרבנן דאפילו לשפוך שירים למחר קיימא לן (לקמן זבחים דף מד:) דהוי פיגול מאן חכמים ר' אליעזר היא דכיון דלר' אליעזר לא מיחייב במתנה אחת בחוץ הכי נמי אי פיגל לא הוי פיגול ומיהו לא יתכן לפרש כן דלפירוש זה אי אפשר ליישב כלל במה דברים אמורים בדמים הנתנין על המזבח ופירוש הקונטרס עיקר:

    מאן חכמים רבי אליעזר היא ואמרינן דבעי עבודה טפי לפיגול דנימא כמ"ד דמחייב לא הוי דהא מחייב כזית קומץ בחוץ ואילו פיגול אפילו בקומץ שלם לא הוי פיגול אם לא פיגל בלבונה ומדרבי אליעזר לחודיה מייתי ראיה [דפוטר] גבי חוץ כ"ש דלא הוי פיגול ולמאי דמסיק דמודה ר' אליעזר בדמים לא כמו שפי' בקונטרס דמחייב במקצת דמים בחוץ מכלל דהוי פיגול דאין זה ראיה כדפרישית ולא אתי אלא לדחות הא דשנינו הא מני רבי אליעזר היא:

    כגון שפיגל בראשונה ובשניה ובשלישית פירש בקונטרס וברביעית לא פיגל וקשה רביעית מאן דכר שמיה ובפ' שני דמנחות (דף טז:) פי' בקונטרס שפיגל בראשונה ובשניה ושתק בשלישית וא"ת א"כ קשיא מידי שתק קתני כדאקשי לעיל ושמא לעיל דשתק באמצעית הוה ליה לפרושי טפי כיון דראשונה ושלישית במחשבה ושניה בשתיקה ולהאי פירושא חשיב כל הזאות דמזבח הזהב אחת שבע דטהרו וארבע דקרנות וכן משמע בפרק הוציאו לו (יומא דף סא.) דתניא וכפר את הקודש זו לפני ולפנים ואת אהל מועד זה היכל ואת המזבח כמשמעו ולא קתני כלל על טהרו משמע דחשיב דמזבח כפרה אחת כדקאמר מיכן אמרו עד גמר מתנות שבהיכל ונשפך הדם יביא אחר ויתחיל בתחילה אבל לא קתני גמר לקרנות ונשפך הדם שיביא אחריו ויתחיל בטהרו דכולהו חשיבי כאחת וקשה דלקמן [קאמר] משכחת לה בד' פרים וד' שעירים פירוש חד אהזאות דבין הבדים וחד אהזאות דפרכת וחד אהזאות דקרנות וחד אטהרו אלמא לא חשיבי כחדא הזאות דקרנות ודטהרו ושמא פר רביעי דלקמן לאו משום דעל טהרו אלא סבירא ליה דשירים מעכבין והוי חד בשביל שירים ולפירוש זה נוכל לגרוס כגון שפיגל בראשונה ובשניה ובשלישית וכן בספר רבינו גרשום כאן ובהקומץ זוטא (מנחות דף טז.) חשיב חצי מתיר משום דאיכא עדיין שיריים דמעכבי וא"ת והא בעל כרחין סבר האי תנא שיריים לא מעכבי מדלא חשיב אלא מ"ג דההוא דסבר שיריים מעכבי חשיב חדא טפי כדמוכח בסמוך וי"ל דאע"ג דשיריים מעכבי לא חשיב האי תנא אלא הזאות:

    Tosafot on Zevachim 42a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־205 מילים ב־8 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 8 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 151 מילים

      נפתחת ב״אֲבָל דָּמִים הַנִּיתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי –…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״קָתָנֵי מִיהָא פִּיגֵּל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי…״

    4. קטע 433 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רָבָא: מַאן חֲכָמִים – רַבִּי אֶלְיעָזָר…״

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״וְהָאָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי אֶלְיעָזָר בְּדָמִים; דִּתְנַן,…״

    6. קטע 611 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בָּרִאשׁוֹנָה, וְשָׁתַק…״

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״מַהוּ דְּתֵימָא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַל דַּעַת…״

    8. קטע 836 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן…״

    לשון המקור

    אֲבָל דָּמִים הַנִּיתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – כְּגוֹן אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְאַחַד עָשָׂר שֶׁל פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְאַחַד עָשָׂר שֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר; פִּיגֵּל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה וּבֵין בַּשְּׁנִיָּה וּבֵין בַּשְּׁלִישִׁית – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר.

    קָתָנֵי מִיהָא פִּיגֵּל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה בֵּין בַּשְּׁלִישִׁית – וּפְלִיג!

    אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בִּשְׁחִיטָה, דְּחַד מַתִּיר הוּא. אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן?

    אָמַר רָבָא: מַאן חֲכָמִים – רַבִּי אֶלְיעָזָר הִיא. דִּתְנַן: הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים; שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. וְרַבִּי אֶלְיעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן.

    וְהָאָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי אֶלְיעָזָר בְּדָמִים; דִּתְנַן, רַבִּי אֶלְיעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק – מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בָּרִאשׁוֹנָה, וְשָׁתַק בַּשְּׁנִיָּה, וְחָזַר וּפִיגֵּל בַּשְּׁלִישִׁית.

    מַהוּ דְּתֵימָא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא מִיהְדָּר – פִּיגּוּלֵי בַּשְּׁלִישִׁית לְמָה לִי? קָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִידֵּי ״שָׁתַק״ קָתָנֵי?!

    אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה וּבַשְּׁלִישִׁית; מַהוּ דְּתֵימָא: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כׇּל הָעוֹשֶׂה עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה – מִהְדָּר פִּיגּוּלֵי בְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא לְמָה לִי? קָא מַשְׁמַע לַן.