בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ל״ט עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ל״ט עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ל״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 5 קטעים ממוספרים, כ־95 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    כאשר עשה (לדם) לפר לאו כאשר עשה קדריש שהרי כבר סירסו ודרשו אלא לפר קדריש:

    זה פר כהן משיח האמור בפרשה העליונה ולא נכפל לכך חזר והקישן יחד שלימד עיכוב חיסור מתנותיו מזה:

    אלו שעירי עבודת כוכבים להביאן בדין פר העלם דבר ליטעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב ולישרף חוץ לשלש מחנות לפי שבמקומו לא נתפרשו הלכותיו בפרשת שלח לך:

    יכול שאני מרבה שעירי הרגלים וראשי חדשים להיות פנימים ונשרפין:

    ת"ל כן יעשה לו לזה ולא לאחר:

    מרבה אני שעירי עבודת כוכבים לתורת פר העלם דבר:

    שמכפרין על עבירת מצוה ידועה כמותו ששניהם באין על חטא הידוע ומוציא אני של רגלים שלא יהיו שוין לו שהרי אין דומין לו בכפרתו שאלו באין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שנטמא ונכנס למקדש ואינו מכיר ולא הודע לו לא טומאתו ולא כניסתו כדאמרינן בשבועות (דף ב.):

    וכפר וכפר מכל מקום:

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 39b · Sefaria

    תוספות

    ושעירי ראשי חדשים ואם תאמר והיאך יכול לרבותו והלא חטאת דראש חדש נאכל היה כדכתיב דרש דרש משה והנה שורף ויש לומר שעל זה הוא בא לדקדק דנידרוש משה מהכא שיהא בשריפה כפנימים:

    וכפר אע"פ שלא סמך אע"ג דלא מעכבא בעלמא הוה אמינא דמעכבא הכא כדפי' בקונטרס משום דועשה כאשר עשה עלייהו קאי ומיהו להקטרת אימורים לא איצטריך דלא מעכבי בשום מקום דאחר שהוכשר יחזור ויפסל ולא דמי לסמיכה דהויא קודם עבודת הדם ושיריים נמי עבודת הדם נינהו ומעכבי לכמה תנאי:

    ונסלח אע"פ שלא נתן שירים וא"ת תיפוק לי מהא דדרשינן בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) בפר כהן משיח ואת כל הדם ישפך נתקו הכתוב ועשאו שירי מצוה לומר שירים אין מעכבין וה"נ נדרוש ישפך דפר העלם ויש לומר דהני מילי בפר כהן משיח כדפרישית לקמן בקונטרס דדריש מדשינה בהילוך לשונו שבכל העבודות של כהן משיח כתיב ולקח והזה ונתן וכאן לא כתיב ושפך את דמו (על) [אל] יסוד אלא בסתם ישפך שינה במשמעו לנתקן אבל הכא בפר העלם לא שינה הכתוב דהא כתב נמי יתן להכי איצטריך ונסלח מדאיתקש פר כהן משיח לפר העלם לא מצי למילף התם דלא מעכבי כיון דשינה עליו הכתוב כדקאמרת התם ק"ו לפר כהן משיח מעתה יכול יעכבנו דמאי דכתב בגופיה הוי כאילו שנה לעכב כיון דאפילו לא הוה כתב אתי מק"ו וקשיא לי דונסלח בפר העלם למה לי נילף מכהן משיח דשירים לא מעכבי וכי תימא לא ילפינן קולות הא ילפינן קולות בסמוך אמין דלא חייץ. ברו"ך:

    ומכשיר אני בסמיכה ושירים שאין מעכבין בכל מקום דלכל הפחות חטאות החיצונות מודו כולי עלמא דשירים לא מעכבי אבל להזאות לא אשכחן בשום מקום שלא יעכבו ולפירוש רבינו תם דאיכא תנא דאמר שירים החיצונים מעכבי קשה לההוא תנא מנא לן לפסול בהזאות ולהכשיר בשירים ושמא לא דריש ונסלח תדע דלמאן דאמר נמי שירים הפנימים מעכבי על כרחין בכל פנימים קאמר מדקאמר מחלוקת בשירים הפנימים אבל בשירים החיצונים כו' ולא קאמר מחלוקת בשירים דיוה"כ אבל בשאר פנימים לא מעכבי:

    Tosafot on Zevachim 39b · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה לפר וכו' ומיהו פירש"י אין נראה לר"ת עיין לקמן דף מז ע"ב תוס' ד"ה אלו ואלו:

    Gilyon HaShas on Zevachim 39b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ל״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־95 מילים ב־5 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 5 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן…״

    2. קטע 230 מילים

      נפתחת ב״וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ.…״

    4. קטע 47 מילים

      נפתחת ב״וּמָה רָאִיתָ לִפְסוֹל בְּהַזָּאוֹת, וּלְהַכְשִׁיר בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם?…״

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״אָמַרְתָּ: פּוֹסֵל [אֲנִי] בְּהַזָּאוֹת – שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל…״

    לשון המקור

    ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ. ״הַחַטָּאת״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ״.

    וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּכַפְּרִין עַל עֲבֵירַת מִצְוָה יְדוּעָה, וּמוֹצִיא אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירַת מִצְוָה יְדוּעָה.

    ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ. ״וְנִסְלַח״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן שִׁירַיִם.

    וּמָה רָאִיתָ לִפְסוֹל בְּהַזָּאוֹת, וּלְהַכְשִׁיר בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם?

    אָמַרְתָּ: פּוֹסֵל [אֲנִי] בְּהַזָּאוֹת – שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם, וּמַכְשִׁיר אֲנִי בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם – שֶׁאֵין מְעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם.