בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ל׳ עמוד א׳פרק 2 כל הזבחים שקבלו דמן

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ל׳ עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ל׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־244 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    אִין; רֵישָׁא – בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, סֵיפָא – בֵּין בַּעֲבוֹדָה אַחַת בֵּין בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת.

    תְּנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: אִם מַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״זֶה הַכְּלָל״. אֶלָּא לְאִילְפָא – מַאי ״זֶה הַכְּלָל״? קַשְׁיָא.

    תְּנַן הָתָם: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

    אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּון תְּחִילָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא שְׁתֵּי שֵׁמוֹת כְּאַחַת – דְּבָרָיו קַיָּימִין; וְאִם מִשֶּׁאָמַר ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה״, וְנִמְלַךְ וְאָמַר ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ עוֹלָה.

    אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים״, מַהוּ? ״לַחֲצוֹת״, מַהוּ?

    אָמַר אַבָּיֵי: בְּהָא וַדַּאי מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר. רָבָא אֲמַר: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת.

    אָמַר רָבָא לְאַבָּיֵי: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ בְּהָא וַדַּאי מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר; הֲרֵי שְׁחִיטָה – (דלכי) [דִּכִי] ״לַחֲצוֹת״ דָּמֵי, וּפְלִיגִי!

    אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא לְבַסּוֹף?! יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף; וּמִשְׁנָתֵינוּ – דְּאָמַר: סִימָן רִאשׁוֹן חוּץ לִזְמַנּוֹ, סִימָן שֵׁנִי חוּץ לִמְקוֹמוֹ.

    הֲרֵי קְמִיצָה – (דלכי) [דִּכִי] לַחֲצוֹת דָּמֵי, וּפְלִיגִי!

    הָתָם נָמֵי – שֶׁהִקְטִיר קוֹמֶץ מִנְחָה חוּץ לִזְמַנּוֹ, קוֹמֶץ לְבוֹנָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ.

    הֲרֵי קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא – דְּלֵיכָּא לְבוֹנָה בַּהֲדֵיהּ, וּפְלִיגִי!

    לָא פְּלִיגִי. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר פְּלִיגִי, פְּלִיגִי בִּפְסִיעוֹת.

    רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי מַתְנֵי כִּדְאַבָּיֵי, רַב הוּנָא בַּר נָתָן מַתְנֵי כִּדְרָבָא.

    כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: רַבִּי מֵאִיר – בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן.

    דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: אִם מַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה אֶת מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.