מסכת זבחים דף כ״ז עמוד ב׳

וּמִשְׁנָתֵינוּ כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר לֹא יַאַסְפֶנּוּ.

וְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: הַכֹּל מוֹדִין בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה – שֶׁלֹּא יַאַסְפֶנּוּ; וְכׇל שֶׁכֵּן בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה – הוֹאִיל וְדָמִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה הֵן בָּאִין. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּנִּיתָּנִין לִפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן לִפְנִים – שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יַאַסְפֶנּוּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא יַאַסְפֶנּוּ.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת הִיא הָעוֹלָה״ – הֲרֵי אֵלּוּ מִיעוּטִין; פְּרָט לְנִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים – אִם עָלְתָה תֵּרֵד.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עוֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, וְהַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ, וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – מִנַּיִן?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרַת הָעוֹלָה״ – רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ.

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְהָאֶתְנַן, וְהַמְּחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵיפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״.

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ – שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ – שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ.

קָתָנֵי מִיהָא: הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה – וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה; מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּקַלְטֵיהּ מִזְבֵּחַ – וּשְׁמַע מִינַּהּ: לֹא יַאַסְפֶנּוּ.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הַנִּיתָּנִין בְּפָנִים כּוּ׳!

אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי דָּם – דַּחֲזֵי לֵיהּ; אֲבָל קוֹמֶץ, דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

מֵיתִיבִי: קְטֹרֶת זָרָה (שעלה) [שֶׁעָלְתָה] לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – תֵּרֵד; שֶׁאֵין לְךָ מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין אֶלָּא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן בְּרָאוּי לוֹ. חִיצוֹן אִין, פְּנִימִי לָא!

תָּרֵיץ הָכִי: קְטֹרֶת זָרָה שֶׁעָלְתָה לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן – תֵּרֵד; שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין אֶלָּא הָרָאוּי לוֹ, וְהַפְּנִימִי בֵּין רָאוּי לוֹ בֵּין שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ. מַאי טַעְמָא? הַאי רִצְפָּה, וְהַאי כְּלֵי שָׁרֵת.

מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לִזְרוֹק דָּמוֹ בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת דָּמוֹ בַּחוּץ, לְהַקְטִיר אֵימוּרָיו בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת אֵימוּרָיו בַּחוּץ, לֶאֱכוֹל בְּשָׂרוֹ בַּחוּץ אוֹ כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ בַּחוּץ, אוֹ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.

לִזְרוֹק דָּמוֹ לְמָחָר, מִקְצָת דָּמוֹ לְמָחָר, לְהַקְטִיר אֵימוּרָיו לְמָחָר אוֹ מִקְצָת אֵימוּרָיו לְמָחָר, לֶאֱכוֹל בְּשָׂרוֹ לְמָחָר אוֹ כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ לְמָחָר, אוֹ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה לְמָחָר – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.

גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: עוֹר אַלְיָה –