דף ביאור
מסכת זבחים דף כ״ד עמוד ב׳פרק 2 כל הזבחים שקבלו דמן
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף כ״ד עמוד ב׳
מסכת זבחים דף כ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־286 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בְּמִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קָמִיפַּלְגִי.
אָמַר אַבָּיֵי: הָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – מַפְּקָא מִדַּאֲבוּהּ, וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בְּקַבָּלָה – שִׁינָּה בַּקַּבָּלָה, פָּסוּל; בַּנְּתִינָה, כָּשֵׁר. וְכׇל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה – שִׁינָּה בַּנְּתִינָה, פָּסוּל; בַּקַּבָּלָה, כָּשֵׁר.
וְהֵיכָן נֶאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה? דִּכְתִיב: ״וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּ עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ״, וְקָסָבַר: מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו וּלְאַחֲרָיו.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין.
קָא סָלְקָא דַּעְתִּין תַּרְתֵּי בָּעֵינַן – כְּדִכְתִיב: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ״, וְיָלֵיף מִמְּצוֹרָע – דִּכְתִיב: ״וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית״. וַהֲרֵי קְמִיצָה – דְּלָא כְּתִיב בַּהּ אֶלָּא כְּהוּנָּה; וּתְנַן: קָמַץ בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל!
אֶלָּא אָמַר רָבָא: אוֹ אֶצְבַּע, אוֹ כְּהוּנָּה.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ – דִּכְתִיב בְּהוּ כְּהוּנָּה, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל [וְהִקְטִיר] הַמִּזְבֵּחָה״; וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ; וּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ!
[כִּי אָמְרִינַן] אוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְּהוּנָּה – בְּדָבָר הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה, דּוּמְיָא דִּמְצוֹרָע.
וַהֲרֵי קַבָּלָה – דִּכְתַב בְּהוּ כְּהוּנָּה, וְדָבָר הַמְעַכֵּב בְּכַפָּרָה הוּא; וּתְנַן: קִבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר!
רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי בָּעֵי.
מִי בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין, אֶצְבַּע – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין!
אֶצְבַּע – לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, כְּהוּנָּה – בָּעֲיָא אֶצְבַּע.
וְאֶלָּא כֹּהֵן לְמָה לִי? (בְּכִיהוּנָּן) [בְּכִיהוּנּוֹ].
וַהֲרֵי זְרִיקָה – דְּלָא כְּתִב בְּהוּ אֶלָּא כְּהוּנָּה; וּתְנַן: זָרַק בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן!
אָמַר אַבָּיֵי: פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא – דְּתַנְיָא: קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. זָרַק בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: ״יָד״–״יָד״ לִקְמִיצָה, ״רֶגֶל״–״רֶגֶל״ לַחֲלִיצָה, ״אֹזֶן״–״אֹזֶן״ לִרְצִיעָה; לְמָה לִי? מִדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה נָפְקָא!
חַד לְקוֹמֵץ, וְחַד לְקִידּוּשׁ קוֹמֶץ.