דף ביאור
מסכת זבחים דף כ״א עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף כ״א עמוד ב׳
מסכת זבחים דף כ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־188 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
איכא בינייהו גזירת שיקוע כלומר הא דאוקים אין מעלהו דרבי יוחנן משום פסול עבודת יום לא כדקס"ד שיהא הלילה פוסלו לעבודת היום כרבי חייא אלא שמא לא יחזור וישקענו ונמצא עמוד השחר פוסלו לעבודת מחר ולעולם (אם שקעו קודם עמוד השחר כשר) והיינו דלא נקט רבי יוחנן לישנא דפסולה אלא לשון איסור העלאה שלא יגרמו להן ליפסל דכיון דקדש להו בכלי שרת מצוה לשמרן כשאר קדשים ומיהו בהעלאה לא מיפסיל ולקמן פריך היינו דרב חסדא דאמר לילה לא פסיל אלא עמוד השחר פוסל ורבי חייא לא אסר ליה להעלותו משום גזירת שיקוע אלא דבהעלותו נפסל מיד לעבודת מתיר הלכך נקט לשון נפסלין:
והאמר רבי יוחנן כו' אלמא אמר שמעלהו לקדש לתרומת הדשן ולא הצריך לחזור ולשקעו ובשלמא העלאתו לא קשיא לן דלא סגי בלאו קידוש זה שזכה לפייס של תרומת הדשן ולגזירת שיקוע ליכא למיחש דכיון שמצאו משוקע והעלהו ועכשיו הגיע הזמן הסמוך לפסולו לא פשע ביה והדר משקע ליה ולא דמי למעלהו בלילה שמניחו לקדש בו כהנים הבאים תמיד להקטיר ואתי למיפשע ביה אלא הא קשיא לך דלא איירי בה רבי יוחנן במצות שיקוע ונימא דנישקעיה:
בשלמא לרבא דמוקי לעיל הא מילתא דר' יוחנן אליבא דרבי אלעזר דאמר אין לינה מועלת בקידוש איכא למימר דמשום הכי לא חש לשיקועו דקסבר רבי אלעזר דבמי כיור גופייהו נמי לא פסלה לינה:
הא דאמר ר' יוחנן לעיל אין מעלהו:
כרבי אמרה דאמר לינה מועלת בקידוש וכל שכן במי כיור:
אלא לאביי דאוקים לעיל כרבי קשיא דרבי אדרבי לעיל א"ר יוחנן אליבא דרבי לגזירת שיקוע חייש והכא נמי נשקעיה והכא ליכא למיתלי טעמא במודה רבי דמקרות הגבר עד צפרא לא פסלה לינה דבשלמא גבי קידוש דפסול לינה דידיה דרבנן שהרי אין המים בעולם הוא דאיכא למימר הכי אבל מי כיור דהוו קמן וקדושת כלי עליהם ולינה דידהו דאורייתא עמוד השחר הוא דגרים ליה:
מאי שנא התם דמשקע ליה כלומר מאי שנא גבי אין מעלהו דחש לגזירת שיקועו ומ"ש כו':
דמסלק ליה והדר משקע ליה לאחר קידוש תרומת הדשן ורבי יוחנן הוא דלא איירי בתקנת מי כיור אלא בהלכות קידוש לאשמועינן דמודי רבי מקרות הגבר עד צפרא לא פסלה לינה:
ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 21b · Sefaria
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף כ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־188 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 14 מילים
נפתחת ב״אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ.…״
- קטע 216 מילים
נפתחת ב״וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן…״
- קטע 311 מילים
נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּמוֹקֵים לְהָהִיא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי…״
- קטע 420 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי – קַשְׁיָא…״
- קטע 55 מילים
נפתחת ב״דִּמְסַלֵּק לֵיהּ וַהֲדַר מְשַׁקַּע לֵיהּ.…״
- קטע 610 מילים
נפתחת ב״אִי הָכִי, ״לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ״ – [אַמַּאי?…״
- קטע 77 מילים
נפתחת ב״לְמֵימְרָא דִּלְמַתִּירִין מִיחְזָא חֲזֵי?! הַיְינוּ דְּרַב חִסְדָּא!…״
- קטע 84 מילים
נפתחת ב״אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוַת שִׁיקּוּעַ.…״
- קטע 935 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין…״
- קטע 1013 מילים
נפתחת ב״לָא, דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ. אִי דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ –…״
- קטע 1127 מילים
נפתחת ב״לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ בְּחוּמַרְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי…״
- קטע 1227 מילים
נפתחת ב״גּוּפָא – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא:…״
- קטע 139 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: כׇּל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין – בֵּין שֶׁיֵּשׁ…״
לשון המקור
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ.
וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן – לְמָחָר אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה.
בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּמוֹקֵים לְהָהִיא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא כְּרַבִּי.
אֶלָּא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי – קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי: מַאי שְׁנָא הָתָם דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא מְשַׁקַּע לֵיהּ?
דִּמְסַלֵּק לֵיהּ וַהֲדַר מְשַׁקַּע לֵיהּ.
אִי הָכִי, ״לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ״ – [אַמַּאי? אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ.]
לְמֵימְרָא דִּלְמַתִּירִין מִיחְזָא חֲזֵי?! הַיְינוּ דְּרַב חִסְדָּא!
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוַת שִׁיקּוּעַ.
מֵיתִיבִי: לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל שֶׁל עֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים: הִגִּיעַ [עֵת] קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר. מַאי, לָאו דִּמְסַלֵּק לֵיהּ? אַלְמָא מְשַׁקַּע לֵיהּ!
לָא, דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ. אִי דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ – מִי מִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ?! מְשַׁקַּע לֵיהּ בְּגִילְגְּלָא.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ בְּחוּמַרְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתְּמַע קָלֵיהּ וְלִשְׁמְעִי וְלֵיתֵי. וְהָא הֲוָה גְּבִינִי כָּרוֹז! (בי) [אַבֵּי] תְּרֵי הֶיכֵּרֵי הֲווֹ עָבְדִי; דְּשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי, וְשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי.
גּוּפָא – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ – אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ׳״.
מֵיתִיבִי: כׇּל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין – בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רְבִיעִית,