מסכת זבחים דף י״א עמוד ב׳

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצִינוּ מוֹתַר חַטָּאת בָּא עוֹלָה, וְאֵין מוֹתַר עוֹלָה בָּא חַטָּאת;

וּמָה חַטָּאת, שֶׁמּוֹתָרָהּ בָּא עוֹלָה – שְׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה, פְּסוּלָה; עוֹלָה, שֶׁאֵין מוֹתָרָהּ בָּא חַטָּאת – שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה?!

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן כְּשֵׁרָה לִשְׁמָהּ כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ, תֹּאמַר בַּפֶּסַח – שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ אֶלָּא בִּזְמַנּוֹ?! הוֹאִיל וְהוּא פָּסוּל לִשְׁמוֹ, דִּין הוּא שֶׁיִּפָּסְלוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ.

שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר כּוּ׳.

רַב אָשֵׁי מַתְנֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי: מַאי טַעְמָא דְּשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״ – בְּמוּרָם מֵהֶן אֵין מִתְחַלְּלִין, בְּנָמוּךְ מֵהֶם מִתְחַלְּלִין.

וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן לָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״ – בַּעֲתִידִים לִתְרוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא ״אֲשֶׁר הוּרְמוּ״; מַאי ״אֲשֶׁר יָרִימוּ״? שְׁמַע מִינַּיהּ תַּרְתֵּי.

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין – וְכִי פְּלִיג בַּחֲדָא פְּלִיג, אוֹ דִלְמָא כְּשֵׁרִין וּמְרַצִּין – וּבְתַרְתֵּי פְּלִיגִי?

אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא, תָּא שְׁמַע: הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים – כְּשֵׁרִים. שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר אוֹ לְשֵׁם מַעֲשֵׂר – פְּסוּלִין.

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּשֵׁרִין וּמְרַצִּין, בְּכוֹר בַּר רַיצּוֹיֵי הוּא?! אֶלָּא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין! וּמִדְּסֵיפָא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין, רֵישָׁא נָמֵי כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין!

מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתַהּ, וְהָא כִּדְאִיתַהּ.

אֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? גָּבוֹהַּ וְנָמוּךְ קָא מַשְׁמַע לַן?! תְּנֵינָא: כֵּיצַד? קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים כּוּ׳!

מַהוּ דְּתֵימָא: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים הוּא דְּאִיכָּא גָּבוֹהַּ וְנָמוּךְ, אֲבָל קַלִּים וְקַלִּים – לָא.

הָא נָמֵי תְּנֵינָא: שְׁלָמִים קוֹדְמִים אֶת הַבְּכוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְעוּנִין מַתַּן אַרְבַּע, וּסְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק!

הָא עִיקָּר, הָהִיא אַגְּרָרָא נַסְבַהּ.

מַתְנִי׳ הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, כְּאִילּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. בֶּן בְּתִירָא פּוֹסֵל, כְּאִילּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם.

אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּישִׁיבָה, שֶׁכׇּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִין שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה; חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַכְשִׁיר הָיָה בֶּן בְּתִירָא בְּפֶסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לִשְׁמוֹ, דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא זִימְנֵיהּ הוּא.

וּמַאי ״כְּאִילּוּ״?

אַיְּידֵי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ״כְּאִילּוּ״, אָמַר אִיהוּ נָמֵי ״כְּאִילּוּ״.

אִי הָכִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – לִיפַּלְגוּ בְּלִשְׁמוֹ!

אִי אִיפְּלִגוּ בְּלִשְׁמוֹ, הֲוָה אָמֵינָא: אֲבָל בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – מוֹדֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבֶן בְּתִירָא, הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְהָכְתִיב: ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״!

אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: בֵּין שְׁנֵי עֲרָבִים.

תָּמִיד, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ – הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר?!

הָתָם, מִדִּכְתִיב: ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר״, מִכְּלָל דְּ״בֵין הָעַרְבָּיִם״ – בֵּין הָעַרְבַּיִם מַמָּשׁ.

אֵימָא חַד בַּבֹּקֶר, אִידַּךְ כּוּלֵּיהּ יוֹמָא!

״אֶחָד... בַּבֹּקֶר״ – וְלֹא שְׁנַיִם בַּבֹּקֶר.

נֵרוֹת, דִּכְתִיב ״בֵּין הָעַרְבַּיִם״ – הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר?!

שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר״, וְתַנְיָא: ״מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר״ – תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר. דָּבָר אַחֵר: אֵין לְךָ עֲבוֹדָה כְּשֵׁרָה מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר, אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד.

קְטוֹרֶת, דִּכְתִיב בָּהּ: ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ – הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר?!

שָׁאנֵי קְטֹרֶת,