בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת תמורה דף ל״א עמוד א׳פרק 6 כל האסורין

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמורה דף ל״א עמוד א׳

    מסכת תמורה דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־325 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    וְלַד טְרֵפָה כּוּ׳. לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה (אינה) יָלְדָה — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִיבְּרָה.

    וּבְהָא פְּלִיגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר.

    לְמַאן דְּאָמַר טְרֵיפָה אֵינָהּ חַיָּה, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁעִיבְּרָה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה, וּבְהָא פְּלִיגִי: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, וְרַבָּנַן סָבְרִי עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא.

    אָמַר רַב הוּנָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאֶפְרוֹחַ בֵּיצַת טְרֵפָה שֶׁאָסוּר. מַאי טַעְמָא? עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בִּוְלַד בְּהֵמָה, דְּמֵאַוֵּירָא קָא רָבְיָא, אֲבָל בֵּיצַת טְרֵפָה דְּמִגּוּפַהּ דְּתַרְנְגוֹלְתָּא קָא רָבְיָא — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.

    אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב הוּנָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ, מְלֹא תַּרְוָד רִימָּה הַבָּאָה מֵאָדָם חַי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ אֶלָּא בְּרִימָּה, דְּפִירְשָׁא בְּעָלְמָא הוּא, אֲבָל בֵּיצָה דְּמִגּוּפַהּ דְּתַרְנְגוֹלֶת הוּא — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא — עַד כָּאן לָא פְּלִיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלַיְיהוּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בְּרִימָּה, דְּאִיקְּרִי אָדָם מֵחַיִּים ״רִימָּה״, דִּכְתִיב: ״וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה״.

    אֲבָל גַּבֵּי בֵּיצָה, אֵימַת גָּדְלָה? לְכִי מַסְרְחָא, וְכִי אַסְרַחָא — עַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא, אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה! וְעוֹד, תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּאֶפְרוֹחַ בֵּיצַת טְרֵפָה שֶׁמּוּתָּר! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא.

    רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כְּשֵׁרָה כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא דְּמִפַּטְמָא מִינַּהּ, אֶלָּא מֵעַתָּה הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הָכִי נָמֵי דַּאֲסִירָא?

    אֶלָּא, תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא טְרִיטָאָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהֱנִיקָהּ חָלָב רוֹתֵחַ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית, הוֹאִיל וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד עָלֶיהָ מֵעֵת לְעֵת.

    כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ טְרֵפָה אֵין פּוֹדִין כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״תִּזְבַּח״ — וְלֹא גִּיזָּה, ״וְאָכַלְתָּ״ — וְלֹא לִכְלָבֶיךָ, ״בָּשָׂר״ — וְלֹא חָלָב. מִכָּאן שֶׁאֵין פּוֹדִים אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים.

    אִיכָּא דְאָמְרִי: ״תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ״ — אֵין לְךָ בָּהֶן הֶיתֵּר אֶלָּא מִשְּׁעַת זְבִיחָה וְאֵילָךְ, קָסָבַר: פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים.

    הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הָאֲסוּרִין.

    מַתְנִי׳ יֵשׁ בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְיֵשׁ בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁאֵין בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ.

    שֶׁקׇּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ חַיָּיבִין (עָלָיו) [עֲלֵיהֶן] מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא,