דף ביאור
מסכת מעילה דף כ״א עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מעילה דף כ״א עמוד ב׳
מסכת מעילה דף כ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־291 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
והביא בשלשה דינרי כסף שהוא חצי דינר זהב:
שניהן מעלו דבעה"ב נעשית שליחותו ביותר מכדי פרוטה והשליח מעל ביותר מש"פ:
קטן ורע ולא עשית שליחותי כלל:
גמ' שמעת מינה מ"ד לשלוחיה זבין וכו' כלומר שמעת ממתני' דקתני והביא לו חלוק בשלשה שניהם מעלו ואפי' בעה"ב אע"פ שצוהו להביא לו בדינר זהב דזבן לו פחות ממה שאמר לו שמעת מינה האי מאן דאמר לחבריה וכו' ותפשוט מהכא דקנה לוקח אע"פ שקנה לו פחות:
אמרי הכא כגון דאייתי ליה שוה דינר בג' כלומר מהכא ליכא למשמע דהכא מ"ט מעל בעה"ב כגון דאייתי ליה השליח חלוק שוה דינר זהב בג' דינרי כסף דהואיל ושוה דינר זהב נעשית שליחותו ולהכי מעל:
אי הכי כדקא מתרצת:
אימא סיפא רבי יהודה אומר בעה"ב לא מעל שיכול וכו' ואם איתא דאייתי ליה שוה דינר זהב היכי מצי אמר ליה הבאת לי קטן ורע הא שוה דינר זהב ביקש ושוה דינר זהב הביא לו:
הא לא קשיא דמשום הכי אמר ר' יהודה בעה"ב לא מעל דאכתי מצי אמר ליה אי יהבת דינר זהב כוליה כמו שאמרתי לך הוית מייתית לי חלוק שוה ב' דינר זהב:
ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Meilah 21b · Sefaria
תוספות
כגון דאייתי ליה שוה שש פירוש סלעים בשלש ונמצא שהרויח לו שליח ג' סלעים אימא סיפא ור' יהודה אומר כו' ואתה הבאת לי חלוק קטן ורע השתא פריך מאי רע שהרי לפי מה שתירץ דאייתי שוה שש בג' גדול הוא ומשני דאמר ליה אי יהבת ליה דינר כו' פירוש כל דינר זהב אייתית לי שוה שני שני דינרין פירוש כ"ש שהייתי מרויח יותר שהיו נותנין לך לפי חשבון שהבאת שוה י"ב בששה ונמצא שהייתי משתכר כפלים ממה שאני משתכר עתה:
ואמאי לימא אי לא שני ליה גבי קטנית דיהיב ליה טפי גרסי' בכתובות פ' אלמנה ניזונית (כתובות דף צט:) אי באתרא דמזבני בשומא פירוש הרבה ביחד מי לא שויא טפי והיא היא וה"ק קס"ד השתא דמיירי באתרא דמזבני בשומא פירוש הרבה ביחד ולהכי פריך אמאי מודה ר' יהודה דהתם נמי דרך הוא של מוכרים לפי מה שהלוקח קונה הרבה מוזיל מוכר גביה ומשני א"ר פפא באתרא דמזבני כני כני פירוש מדה מדה כלומר לא בשומא כמו שהיית סבור אלא מעט מעט דפסיקא מילתא לא מוזיל מוכר גביה דלוקח:
המפקיד מעות אצל השולחני צרורין לא ישתמש בהם כו' צ"ע בב"מ פ' המפקיד (בבא מציעא דף מג.) דמייתי לה לההיא דהכא ולא מייתי לה כלישנא דתנינן לה הכא:
פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מעל דברי ר' עקיבא - ואע"ג דספיקא הוא אם נהנה בשל הקדש ר"ע לטעמיה דמחייב על ספק מעילות אשם תלוי בכריתות (דף כב.) תימה וליבטל האי פרוטה של הקדש שנפלה וכ"ת דבר שיש לו מתירין הוא ע"י פדיון ואפילו באלף לא בטיל הא ליכא למימר דדבר שיש לו מתירין דרבנן הוא וצ"ל דליכא אלא חד בכיס דליכא ביטול אי נמי מטבע חשיב ולא בטיל:
ומודה ר"ע באומר פרוטה מן כיס זה הקדש שהוא מוציא והולך עד שיוציא כל הכיס - פירוש באחרונה תהיה של הקדש ובגמרא פריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא:
אמר ליה סיפא באומר לא יפטר כיס זה מן הקדש כלומר אינו נפטר מכיס זה להוציאה כולה בלא הקדש פרוטה והאי לישנא ודאי משמע דהקדש הוי באחרונה:
היו שנים הגדול שבהן הקדש פירוש ובסיפא דמתניתין נמי לימא דהמטבע מובחר יהיה של הקדש אבל ארישא לא פריך דשמא לישנא דרישא משמע הכי וליכא למימר דפריך נמי ארישא דאם כן לפרוך מאי שנא רישא ומ"ש סיפא:
Tosafot on Meilah 21b · Sefaria
גליון הש"ס
תוס' ד"ה פרוטה וכו' ואע"ג דספיקא הוא עי' סוטה דף יח ע"א תוס' ד"ה חזר:
Gilyon HaShas on Meilah 21b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מעילה, דף כ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־291 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 128 מילים
נפתחת ב״וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּשְׁלֹשָׁה חָלוּק וּבִשְׁלֹשָׁה טַלִּית…״
- קטע 218 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, מַאן דְּאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: ״זִיל…״
- קטע 311 מילים
נפתחת ב״אָמְרִי: הָכָא הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּאַיְיתִי…״
- קטע 422 מילים
נפתחת ב״אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת…״
- קטע 511 מילים
נפתחת ב״דְּאָמַר לֵיהּ: אִי יָהֲבַתְּ דִּינָר כּוּלֵּיהּ, אַיְיתֵית…״
- קטע 615 מילים
נפתחת ב״הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: מוֹדֶה רַבִּי…״
- קטע 728 מילים
נפתחת ב״הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּאַתְרָא דְּזָבְנִי בְּשׁוּמָא –…״
- קטע 854 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין…״
- קטע 928 מילים
נפתחת ב״נָפְלָה פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אוֹ…״
- קטע 1018 מילים
נפתחת ב״וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲכָמִים בְּאוֹמֵר ״פְּרוּטָה מִן…״
- קטע 1118 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: רָמֵי…״
- קטע 1210 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵור כִּיס…״
- קטע 1330 מילים
נפתחת ב״כִּי אֲתָא רָבִין אֲמַר: כִּיסִין אַשְּׁווֹרִים רְמָא…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת מעילה דף כ״א עמוד ב׳ · קטע 9 — “…– מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיּוֹצִיא…”
לשון המקור
וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּשְׁלֹשָׁה חָלוּק וּבִשְׁלֹשָׁה טַלִּית – שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע.
גְּמָ׳ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, מַאן דְּאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: ״זִיל זְבֵן לִי כּוֹרָא דְאַרְעָא״, וַאֲזַל וּזְבַן לֵיהּ לִיתְכָּא – קָנֵי לוֹקֵחַ!
אָמְרִי: הָכָא הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּאַיְיתִי לֵיהּ שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּשָׁלֹשׁ.
אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: ״חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, וְהֵבֵאתָ לִי חָלוּק קָטָן וְרַע״!
דְּאָמַר לֵיהּ: אִי יָהֲבַתְּ דִּינָר כּוּלֵּיהּ, אַיְיתֵית לִי שָׁוֶה שְׁנֵי דִינָרִין.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּקִטְנִית שֶׁשְּׁנֵיהֶם מָעֲלוּ, שֶׁהַקִּטְנִית בִּפְרוּטָה וְקִטְנִית בְּדִינָר.
הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּאַתְרָא דְּזָבְנִי בְּשׁוּמָא – גַּבֵּי קִטְנִית נָמֵי, דְּיָהֵב סֶלַע מוֹזְלִי לֵיהּ טְפֵי! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּדוּכְתָּא דִּמְזַבְּנִי בְּכַנֵּי כַּנֵּי, כַּנָּא כַּנָּא בִּפְרוּטָה, דְּהָתָם פְּסִיק מִילְּתַיְיהוּ.
מַתְנִי׳ הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא – מָעַל. אִם מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא – לֹא מָעַל. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא – מָעַל. הַחֶנְווֹנִי – כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוּלְחָנִי.
נָפְלָה פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר ״פְּרוּטָה בְּכִיס זֶה הֶקְדֵּשׁ״, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא אֶת הָרִאשׁוֹנָה – מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס.
וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲכָמִים בְּאוֹמֵר ״פְּרוּטָה מִן כִּיס זֶה הֶקְדֵּשׁ״, שֶׁהוּא מוֹצִיא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס.
גְּמָ׳ כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: רָמֵי לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא?
אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵור כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ״.
כִּי אֲתָא רָבִין אֲמַר: כִּיסִין אַשְּׁווֹרִים רְמָא לֵיהּ, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר ״אֶחָד מִשְּׁווֹרַיי הֶקְדֵּשׁ״ – הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ! אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵור כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ״.