דף ביאור

מסכת מעילה דף י״ח עמוד ב׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מעילה דף י״ח עמוד ב׳

מסכת מעילה דף י״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־175 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

יכול פגם ולא נהנה כלומר יכול יהא מועל היכא דפגם ולא נהנה כגון שקרע בגד של הקדש דומיא דוימעלו דעבודת כוכבים דאיכא שינוי וליכא הנאה:

או יהא מועל כשנהנה ולא פגם כי היכי דאשכחן בסוטה דנהנה ולא פגם שהרי פגומה ועומדת שבעולה היא ומעילה היא:

או בדבר שמחובר לקרקע כגון באילן של הקדש. ובשליח שעשה שליחותו של בעה"ב יכול שימעול השליח כמו שאילו עשה מדעת עצמו:

ת"ל וחטאה ונאמר חטא בתרומה ולא תשאו עליו חטא מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה ומי שפגם נהנה דהוא עצמו שפגם התרומה הוא עצמו נהנה ממנה:

ובדבר שפוגם בו נהנה ולא בדבר אחר:

ופגימתו והנאתו כאחד בשעה אחת כדאמרינן הנאתו וביעורו שוה:

ובתלוש מן הקרקע דתרומה אינה נוהגת אלא בתלוש דכתיב (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך היינו דאידגן:

ובשליח שעשה שליחותו דכי תרם מדעתו של בעה"ב הוא דהויא תרומה:

ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Meilah 18b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

תוספות

יכול נהנה ולא פגם [או] פוגם ולא נהנה וכו' פי' נהנה ולא פוגם [ס"ד] ילפי' מעילה מסוטה שאינה פוגמה בבעילה של זנות שהיא עושה את בעלה ודומיא דהכי נימא גבי הקדש וא"ת מאי [יכול] דקאמר וגם מאי מייתי מתרומה לפטור נהנה בלא פגם דילפינן מעילה מסוטה והא מתני' היא דנתנה קטלא טבעת דנהנה בלא פגם חייב וי"ל דמתניתין בדבר שאין בו פגם שדרך תשמישו והנאתו בלא פגם והכא בדבר שיש בו פגם קאי וה"ק יכול נהנה בלא פגם חייב בכל דבר אף בדבר שיש בו פגם ומייתי נמי מתרומה שדרך הנאה ע"י פגימה דהיינו אכילה לפטור (כמה) דהקדש נהנה בלא פגם (והכא אדבר שיש בו פגם קאי וה"ק יכול נהנה בלא פגם חייב בכל דבר אף) בדבר שיש בו פגם (ומייתי בדבר שתשמישו דרך פגם) כגון קרדום וחלוק וא"ת כיון דבדבר שיש בו פגם מיירי א"כ היכי תיסק אדעתא לחיוביה ממעילה דסוטה והלא סוטה לא דמיא אלא לדבר שאין בו פגם כדפרישית וי"ל דמ"מ אי לאו מיעוטא דילפינן מג"ש דתרומה הוה ילפינן מסוטה כל נהנה בלא פגם אפילו בדבר שיש בו פגם אע"ג דלא דמי לסוטה משום דסברא הוא לומר כיון דאהנאה קפיד קרא לחייבינהו א"כ לא שנא אין בו פגם ולא שנא יש בו פגם להכי אצטריך תרומה לחלק וכה"ג צריך לומר גבי פגם ולא נהנה יכול וכו' פגם ולא נהנה פירוש פגם ולא נהנה תיסק אדעתי' למילף מעבודת כוכבים שפוגם ומחלל שהולך מאלהים חיים והולך אחרי ההבל ואינו נהנה כלל בזה שעובד עבודת כוכבים אף אני אביא במעילה לחייב פוגם בלא נהנה כגון מזיק הקדש ומשליכו לאיבוד כגון שנוטל חפצים של הקדש ומשליכו לאור או במים או משברו וע"כ פגם דקאמר היינו כדפי' דליכא לפרושי כגון שמוציא מרשות הקדש ומכניסו לרשות הדיוט ע"י מכירה ומתנה או שאלה וקרי ליה פגימה לפי שהקדש נפסד וחסר בזה ל"ל הכי דא"כ כי מייתי מתרומה לפטור הא ודאי כיון דאיכא שינוי רשות הוצאה מרשות הקדש והכנסה לרשות הדיוט הרי הוא מועל דהיא גופה ילפי' ממעילה דעבודת כוכבים וגם תנן נמי נתנה לחברו הוא מעל אלא ודאי מיירי במזיק בלא שינוי רשות כדפרישית וא"ת והיא גופה היכי בעי למילף מעבודת כוכבים והלא בפגם עבודת כוכבים איכא נמי שינוי רשות כדפ"ל וי"ל דמכל מקום סלקא דעתך אמינא דעיקר קפידא דקרא לאו משום שינוי רשות אלא אפגמא ופסידא דהקדש קפיד רחמנא ואם כן אפילו בלא שינוי רשות נמי סלקא דעתך אמינא לחיובי להכי אצטריך תרומה לחלק כך דקדק משי"ח:

מה תרומה פוגם ונהנה דהכתיב כי יאכל ואי אפשר לאכילה בלא פגימה שמפסיד התרומה מן הכהן וגם פוגם בלא נהנה פטור בתרומה לאפוקי נהנה בלא פגם בדבר שיש בו פגם ולאפוקי פגם בלא נהנה היכא דליכא שינוי רשות כגון מזיק ואין להקשות לכתוב תרומה ולשתוק מאידך דהש"ס מצריך לקמן בסמוך:

אכילתו ואכילת חבירו מיירי שהאכיל את חבירו שנתן לתוך פיו של חבירו דליכא לפרושי אכילת חבירו ע"י שליחות שצוה חבירו לאכול מן ההקדש הא ליתא אע"ג דיש שליחות לדבר עבירה גבי מעילה כדילפינן חטא חטא מתרומה הני מילי במעילה הבאה ע"י הוצאה אבל במעילה הבאה ע"י אכילה והנאה לא כדאמרינן פרק האיש מקדש (קדושין דף מג.) לא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב גבי האומר לשלוחו צא ואכול את החלב וכדפי' שם בתוספתא כך נראה למשי"ח א"נ שמא י"ל גם ע"י שליחות וכגון שצוה את חבירו ליטול ולאכול ומדאגביה קנייה ומעל קודם האכילה כדפירש שם בתוספתא כך נראה למשי"ח:

Tosafot on Meilah 18b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

גליון הש"ס

גמ' ובתלוש מן הקרקע עיין זבחים דף מה ע"א תוספות ד"ה דומיא:

Gilyon HaShas on Meilah 18b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

לשון המקור

קטע 1

אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים״.

קטע 2

יָכוֹל פָּגַם וְלֹא נֶהֱנָה, אוֹ נֶהֱנָה וְלֹא פָּגַם,

קטע 3

וּבִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע, וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ?

קטע 4

תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְחָטְאָה״. נֶאֱמַר: ״חֵטְא״ בִּתְרוּמָה, וְנֶאֱמַר: ״חֵטְא״ בִּמְעִילָה.

קטע 5

מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה, פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה, וּמִי שֶׁפָּגַם נֶהֱנֶה, וּבַדָּבָר שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ נֶהֱנֶה, וּפְגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ –

קטע 6

אַף ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּמְעִילָה, פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה, וּמִי שֶׁפָּגַם נֶהֱנֶה, וּבַדָּבָר שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ נֶהֱנֶה, וּפְגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ.

קטע 7

אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל, וְנֶהֱנֶה בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם, מִנַּיִן?

קטע 8

אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ, הֲנָאָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, אֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה, מִנַּיִן?

קטע 9

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם.

קטע 10

אִי מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה – לֹא צֵירַף שְׁתֵּי אֲכִילוֹת כְּאֶחָד, אַף ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּמְעִילָה – לֹא צֵירַף שְׁתֵּי אֲכִילוֹת כְּאַחַד. מִנַּיִן אָכַל הַיּוֹם וְאָכַל לְמָחָר, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם.

קטע 11

אִי מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה – פְּגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד, מִנַּיִן לַאֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ? וַאֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם.

קטע 12

אִי מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה

מסכת מעילה דף י״ח עמוד ב׳

מסכת מעילה דף י״ח עמוד ב׳

רש"י

תוספות

גליון הש"ס

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור