בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת חולין דף ע״ו עמוד א׳פרק 4 בהמה המקשה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף ע״ו עמוד א׳

    מסכת חולין דף ע״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־374 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    מַתְנִי׳ בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה – כְּשֵׁרָה, מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה – פְּסוּלָה, וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין.

    נִשְׁבַּר הָעֶצֶם, אִם רוֹב הַבָּשָׂר קַיָּים – שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ, וְאִם לָאו – אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ.

    גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אָמַר רַבִּי חִיָּיא: לְמַטָּה – לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבָּה. בְּאֵיזוֹ אַרְכּוּבָּה אָמְרוּ? בְּאַרְכּוּבָּה הַנִּמְכֶּרֶת עִם הָרֹאשׁ.

    עוּלָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כְּנֶגְדּוֹ בְּגָמָל נִיכָּר.

    אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב יְהוּדָה: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא כְּנֶגְדּוֹ בְּגָמָל נִיכָּר, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין, אֶלָּא לְדִידָךְ, מַאי וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין?

    אֲמַר לֵיהּ: רְכוּבָּה בְּלֹא צוֹמֶת הַגִּידִים, וְצוֹמֶת הַגִּידִים בְּלֹא רְכוּבָּה. וְהָא ״נֶחְתְּכוּ״ קָתָנֵי! אִישְׁתִּיק.

    לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר: מַאי טַעְמָא לָא אֲמַרִי לֵיהּ, ״לְמַטָּה״ – לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה, ״לְמַעְלָה״ – לְמַעְלָה מִצּוֹמֶת הַגִּידִין?

    הֲדַר אָמַר: וְלָא אֲמַרִי לֵיהּ, וַאֲמַר לִי: ״נֶחְתְּכוּ״ קָתָנֵי? הָכָא נָמֵי, ״מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה״ קָתָנֵי.

    רַב פָּפָּא מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אָמַר רַבִּי חִיָּיא: ״לְמַטָּה״ – לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּמִצּוֹמֶת הַגִּידִין, ״לְמַעְלָה״ – לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּמִצּוֹמֶת הַגִּידִין, וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין. וְאַרְכּוּבָּה גּוּפַהּ כִּדְעוּלָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא.

    וּמִי אִיכָּא מִידֵּי, דְּאִילּוּ מִדְּלֵי פָּסֵיק לֵיהּ וַחֲיָה, מְתַתֵּי פָּסֵיק לֵיהּ וּמֵתָה?

    אָמַר רַב אָשֵׁי: טְרֵפוֹת קָא מְדַמֵּית לַהֲדָדֵי? אֵין אוֹמְרִין בִּטְרֵפוֹת זוֹ דּוֹמָה לָזוֹ, שֶׁהֲרֵי חוֹתְכָהּ מִכָּאן וָמֵתָה, חוֹתְכָהּ מִכָּאן וְחַיָּה.

    וְאֵלּוּ הֵן צוֹמֶת הַגִּידִין? רַבָּה אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּאַגַּרְמָא וּלְבַר, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּאַגַּרְמָא וּלְגָיו, רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: דְּעִילָּוֵי עַרְקוּמָא.

    יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: דְּעַרְקוּמָא גּוּפַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה: הֵיכָא דְּפָרְעִי טַבָּחֵי. וְהַיְינוּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: צוֹמֶת הַגִּידִים שֶׁאָמְרוּ – מְקוֹם שֶׁהַגִּידִין צוֹמְתִין, וְעַד כַּמָּה? אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן, וְרַב יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב יְהוּדָה אֲמַר לַן: שְׁמַעוּ מַנִּי מִלְּתָא דְּמִגַּבְרָא רַבָּה שְׁמִיעַ לִי, וּמַנּוּ? שְׁמוּאֵל: צוֹמֶת הַגִּידִין שֶׁאָמְרוּ – מְקוֹם שֶׁהַגִּידִין צוֹמְתִין בּוֹ, וּמִמְּקוֹם שֶׁצּוֹמְתִין עַד מְקוֹם שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין.

    וְכַמָּה? אָמַר אַבָּיֵי: אַרְבָּעָה בַּטְדֵי בְּתוֹרָא. בְּדַקָּה מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: בְּלִיטִי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, בְּלִיעִי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים.

    אַשּׁוּנֵי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, רַכִּיכֵי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, אַלִּימֵי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, קַטִּינֵי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, חִוָּורֵי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, לָא חִוָּורֵי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים.