מסכת חולין דף ס״ד עמוד א׳פרק 3 אלו טרפות

עוּבְּרֵי דָּגִים.

וְתַנְיָא גַּבֵּי בֵיצִים: אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בֵיצִים – כָּל שֶׁכּוֹדֶרֶת וַעֲגוּלְגּוֹלֶת, רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד – טְהוֹרָה, שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין – טְמֵאִין. חֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים – טְהוֹרָה, חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבְּפָנִים – טְמֵאָה, חֶלְמוֹן וְחֶלְבּוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ.

לָא צְרִיכָא, דַּחֲתוּכוֹת. וְלִיבְדּוֹק בְּחֶלְמוֹן וְחֶלְבּוֹן? בִּטְרוּפוֹת בִּקְעָרָה.

וּכְהַאי גַּוְונָא מִי זָבְנִינַן מִינַּיְיהוּ? וְהָא תַּנְיָא: אֵין מוֹכְרִין בֵּיצַת טְרֵפָה לְגוֹי, אֶלָּא אִם כֵּן טְרוּפָה בִּקְעָרָה; לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין מֵהֶם בֵּיצִים טְרוּפוֹת בִּקְעָרָה.

אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: סִימָנִין לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב אַסִּי: שְׁמֹנָה סְפֵיקוֹת הֵן – לִיבְדּוֹק בְּבֵיצִים דִּידְהוּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: סִימָנִין לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא קָתָנֵי לַהּ? הָכִי קָאָמַר: שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין, אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין, אוֹ חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבִּפְנִים – וַדַּאי טְמֵאָה. רֵישֵׁיהּ חַד חַד, רֵישֵׁיהּ חַד כַּד, וְחֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים, וְאָמַר לָךְ שֶׁל עוֹף פְּלוֹנִי וְטָהוֹר הוּא – סְמוֹךְ עֲלֵיהּ. בִּסְתָמָא – לָא תִּסְמוֹךְ עֲלֵיהּ, דְּאִיכָּא דְּעוֹרְבָא דְּדָמֵי לִדְיוֹנָה.

אָמַר מָר: חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: לוֹמַר שֶׁאִם רִיקְּמָה וְנִיקְּבָה בְּכַעֲדָשָׁה – מְטַמֵּא.

מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְדִלְמָא דְּנָחָשׁ הִיא? אֶלָּא אָמַר רָבָא: שֶׁאִם רִיקְּמָה וְאָכְלָה – לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם ״שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״.

אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא דִּטְמֵאָה? אֲפִילּוּ דִּטְהוֹרָה נָמֵי! דְּתַנְיָא: ״כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ –