דף ביאור
מסכת חולין דף נ״ב עמוד ב׳פרק 3 אלו טרפות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת חולין דף נ״ב עמוד ב׳
מסכת חולין דף נ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־411 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
כַּמָּה חִסָּרוֹן בְּשִׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חוּלְיָא אַחַת, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכֵן לִטְרֵפָה.
הָכָא – צֵלָע בְּלֹא חוּלְיָא, הָתָם – חוּלְיָא בְּלֹא צֵלָע.
בִּשְׁלָמָא צֵלָע בְּלֹא חוּלְיָא – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא חוּלְיָא בְּלֹא צֵלָע – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בְּשִׁילְהֵי כַּפְלֵי.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא: וְלִתְנְיַיהּ גַּבֵּי קוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וְחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל? אֲמַר לֵיהּ רַב: כִּי אִיתְּשִׁיל – לְעִנְיַן טוּמְאָה אִיתְּשִׁיל, דְּהָווּ לְהוּ בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא.
וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁנֶּחְבְּסָה בְּרוּבָּהּ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: רוֹב גּוֹבְהָהּ, אוֹ רוֹב הֶיקֵּיפָהּ? תֵּיקוּ.
וּבָשָׂר הַחוֹפֶה רוֹב הַכָּרֵס בְּרוּבּוֹ. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: בְּרוֹב קָרוּעַ, אוֹ בְּרוֹב נָטוּל?
תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּתְנַן: כָּרֵס הַפְּנִימִית שֶׁנִּיקְּבָה, אוֹ שֶׁנִּקְרַע רוֹב הַחִיצוֹנָה, וְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַכָּרֵס כּוּלּוֹ זוֹ הִיא כָּרֵס הַפְּנִימִי, וְאֵי זֶהוּ כָּרֵס הַחִיצוֹנָה? בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב הַכָּרֵס.
מִידֵּי הוּא טַעְמָא, אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל, הָכִי אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר נַחְמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מֵילָת.
וּדְרוּסַת הַזְּאֵב. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּבְהֵמָה – מִן הַזְּאֵב וּלְמַעְלָה, וּבְעוֹפוֹת – מִן הַנֵּץ וּלְמַעְלָה.
לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי חָתוּל – תְּנֵינָא: ״וּדְרוּסַת הַזְּאֵב״, וְכִי תֵּימָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּזְאֵב בְּגַסָּה נָמֵי דָּרֵיס – וְהָא תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דְּרוּסַת הַזְּאֵב בַּדַּקָּה, וּדְרוּסַת אֲרִי בַּגַּסָּה!
וְכִי תֵּימָא, רַבִּי יְהוּדָה מִפְלָג פְּלִיג, וְהָאָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אִלְעָא: לֹא בָּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים!
גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית? אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם לְמַעוֹטֵי חָתוּל, מַהוּ דְּתֵימָא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּרוּסַת חָתוּל וּנְמִיָּיה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים, דְּרוּסַת חוּלְדָּה בְּעוֹפוֹת. מֵיתִיבִי: דְּרוּסַת חָתוּל, נֵץ וּנְמִיָּיה עַד שֶׁתִּינָּקֵב לֶחָלָל, אֲבָל דְּרוּסָה לֵית לְהוּ!
וְתִסְבְּרָא נֵץ לָא דָּרֵיס? וְהָתְנַן: וּדְרוּסַת הַנֵּץ! הָא לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּעוֹפוֹת, כָּאן בִּגְדָיִים וּטְלָאִים.
מִכׇּל מָקוֹם, לְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא, הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: בְּרִיבִּי אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ אֵין דְּרוּסָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין – יֵשׁ דְּרוּסָה.
וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֵין דְּרוּסָה? וְהָא הָהִיא (תרנגולת) [תַּרְנְגוֹלְתָּא] דַּהֲוַאי בֵּי רַב כָּהֲנָא, דִּרְהַט חָתוּל בָּתְרַהּ, וְעָל לְאִידְּרוֹנָא, וְאִיתְּחִיד דַּשָּׁא בְּאַפֵּיהּ, וּמַחְיֵיהּ לְדַשָּׁא בְּסִיחוּפֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח עֲלַהּ חַמְשָׁה קוּרְטֵי דְּמָא!
הַצָּלַת עַצְמָהּ נָמֵי כְּהַצָּלַת אֲחֵרִים דָּמֵי, וְרַבָּנַן – זִיהֲרָא אִית לֵיהּ, וְלָא קָלֵי זִיהֲרֵיהּ.
אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא מַנִּי? בְּרִיבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: בְּרִיבִּי אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ יֵשׁ דְּרוּסָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין – אִין דְּרוּסָה.
וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֵין דְּרוּסָה? וְהָא הָהִיא (תרנגולת) [תַּרְנְגוֹלְתָּא] דַּהֲוַאי בֵּי רַב כָּהֲנָא, דִּרְהַט חָתוּל בָּתְרַהּ וְעַל לְאִידְּרוֹנָא, וְאִיתְּחִיד דַּשָּׁא בְּאַפֵּיהּ, וּמַחְיֵיהּ לְדַשָּׁא בְּסִיחוּפֵיהּ, וְאִישְׁתְּכַח עֲלֵיהּ חֲמִשָּׁה קוּרְטֵי דְּמָא. הַצָּלַת עַצְמָהּ נָמֵי כְּהַצָּלַת אֲחֵרִים דָּמְיָא.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: