בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בכורות דף נ״ט עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף נ״ט עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף נ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־401 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אף התשיעי דכי היכי דאם קרא לאחד עשר עשירי אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם מעשר מן העשירי שלא קרא לעשירי עשירי אלא תשיעי וכדאמרינן לקמן במתניתין זה הכלל כל שלא נעקר וכו' ובסיפא דהך ברייתא מפרש טעמא משום דאחד עשר עושה קדושה ליקרב א"נ אחד עשר דאיברר כו' אף תשיעי אם קראו עשירי לא יהא נאכל אלא במומו אא"כ נעקר שם העשירי מן העשירי כגון שקראו תשיעי ולהכי הכא דלא נעקר אמרינן דהתשיעי חולין והדין נותן גבי תשיעי נמי בעינן דליהוי נעקר שם עשירי ממנו כלומר מן העשירי עצמו:

    ליקרב כדאמרינן לקמן שאם קרא לאחד עשר עשירי קרב שלמים ומפקינן מקרא ואע"פ שהוא חמור כל כך אינו קדוש אלא א"כ נעקר מן העשירי שם עשירי כגון שקרא לעשירי תשיעי וכדאמרי' לקמן זה הכלל כו':

    תשיעי שהוא קל כל כך:

    שאינו עושה קדושה ליקרב אע"פ שקראו עשירי אינו קרב אלא קדוש להא מלתא גרידא דאינו נאכל אלא במומו כדלקמן אינו דין וכו':

    אי לא לא ליהוי קדוש כלל:

    היא הנותנת מהדר הש"ס דודאי גבי תשיעי דין הוא דאע"ג דלא נעקר שם עשירי הימנו דלהוי חל עליה קדושה שלו משום דגבי אחד עשר דין הוא דאי נעקר אין אי לא לא משום דקדושה שלו חמורה היא שהרי קרב כדלקמן ולכך דין הוא דבעינן עקירה עד דתיחול על ההיא קדושה חמורה:

    אבל תשיעי דקדושתו קלה דאינו קדוש לקרב אלא שלא יהא נאכל אלא במומו דין הוא דההיא קדושה קלה תיחול בדבר קל כגון דקראו עשירי ואע"ג דלא נעקר שם מעשר מן העשירי עצמו:

    אי נמי איכא למימר טעמא אחרינא:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 59b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' ושאינן מנוין מצטרפין לגורן כו' אם בפתח הששה יצאו כו' וארבעה מצטרפין לגורן אחר כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה אף תשיעי כו' אם קרא לי"א עשירי לא יהא כו' אא"כ נעקר שם כו' העשירי עצמו הס"ד ואח"כ מ"ה ליקרב כו' שהוא חמור כ"כ כו' ובד"ה תשיעי כו' דאינו נאכל אלא במומו ובד"ה אי נמי כו' אא"כ נעקר כו' ובד"ה ודלמא כו' עצמן הס"ד ואח"כ מ"ה ירעו כו' הוא המעשר הס"ד ואח"כ מ"ה אלא לאו כו' במנין הראוי הס"ד ואח"כ מ"ה ומנה כו' דוקא הס"ד ובד"ה בפתח כו' ב' פתחים הס"ד ואח"כ מ"ה נוטל כו' באותו פתח הס"ד ואח"כ מ"ה והשאר כו' מצטרפין לגורן אחר דבמנין כו' לאפטרינהו להני משום כו' נשתיירו בדיר אלא ד' כו' בני עשורי הס"ד ואח"כ מ"ה אם אותן כו' הד' האחרונים הס"ד ואח"כ מ"ה נוטל כו' נשתיירו בדיר הס"ד ואח"כ מ"ה ארבעה ראשונים כו' בין להכא הס"ד ואח"כ מ"ה ודאי מנין הראוי כגון כו' דלא אמרינן מנין הראוי למשדינהו בין כו' הד"א ענין אחר הא כו' כן צריך להיות:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 59b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־401 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״אַף הַתְּשִׁיעִי אֵינוֹ קָדוֹשׁ אֶלָּא אִם כֵּן…״

    2. קטע 235 מילים

      נפתחת ב״וּמָה אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב,…״

    3. קטע 332 מילים

      נפתחת ב״הִיא הַנּוֹתֶנֶת! אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״אִי נָמֵי, אַחַד עָשָׂר, דְּאִיבָּרַר לֵיהּ עֲשִׂירִי…״

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״תְּשִׁיעִי, דְּאַכַּתִּי לָא אִיבָּרַר לֵיהּ עֲשִׂירִי, וְאַף…״

    6. קטע 627 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רָבָא: מִנְיָן הָרָאוּי פּוֹטֵר. מְנָא לֵיהּ…״

    7. קטע 73 מילים

      נפתחת ב״וְדִלְמָא דְּעַשַּׂר עִילָּוַיְיהוּ!…״

    8. קטע 89 מילים

      נפתחת ב״הָהִיא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, הָא תָּנֵי: מִן…״

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״וְדִלְמָא מַאי ״מְעוּשָּׂרִין״? מַעֲשֵׂר דַּוְקָא, דַּיְקָא נָמֵי…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא ״יַעֲבוֹר״, וְלֹא…״

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: הָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה טְלָאִים…״

    12. קטע 1233 מילים

      נפתחת ב״וְאָמַר רָבָא: הָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר טְלָאִים…״

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״וְאִם לָאו — שִׁשָּׁה פְּטוּרִין, וְאַרְבָּעָה אַרְבְּעָה…״

    14. קטע 1433 מילים

      נפתחת ב״יָצְאוּ אַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְשִׁשָּׁה בְּפֶתַח זֶה,…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״יָצְאוּ אַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְאַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה,…״

    16. קטע 1630 מילים

      נפתחת ב״מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּמִנְיָן הָרָאוּי פּוֹטֵר?…״

    17. קטע 1738 מילים

      נפתחת ב״וְאָמַר רָבָא: הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְלָאִים,…״

    לשון המקור

    אַף הַתְּשִׁיעִי אֵינוֹ קָדוֹשׁ אֶלָּא אִם כֵּן נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ, וְהַדִּין נוֹתֵן.

    וּמָה אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב, אֵינוֹ קָדוֹשׁ אֶלָּא אִם כֵּן נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ, תְּשִׁיעִי שֶׁאֵין עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב — אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ — אִין, אִי לָא — לָא?

    הִיא הַנּוֹתֶנֶת! אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב, אִי נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ — אִין, אִי לָא — לָא; תְּשִׁיעִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב, אַף עַל גַּב דְּלָא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ.

    אִי נָמֵי, אַחַד עָשָׂר, דְּאִיבָּרַר לֵיהּ עֲשִׂירִי — אִי נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ — אִין, אִי לָא — לָא.

    תְּשִׁיעִי, דְּאַכַּתִּי לָא אִיבָּרַר לֵיהּ עֲשִׂירִי, וְאַף עַל גַּב דְּלָא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ, תּוּ לָא מִידִּי.

    אָמַר רָבָא: מִנְיָן הָרָאוּי פּוֹטֵר. מְנָא לֵיהּ לְרָבָא הָא? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: קָפַץ אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין לְתוֹכָן — כּוּלָּן פְּטוּרִין. מְנוּיִין גּוּפַיְיהוּ דְּאִיפְּטַרוּ — לָאו בְּמִנְיָן הָרָאוּי?

    וְדִלְמָא דְּעַשַּׂר עִילָּוַיְיהוּ!

    הָהִיא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, הָא תָּנֵי: מִן הַמְעוּשָּׂרִין לְתוֹכָן!

    וְדִלְמָא מַאי ״מְעוּשָּׂרִין״? מַעֲשֵׂר דַּוְקָא, דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי ״יִרְעוּ״!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא ״יַעֲבוֹר״, וְלֹא שֶׁכְּבָר עָבַר. מַאי שֶׁכְּבָר עָבַר? אִי דְּעַשַּׂר עִילָּוַיְיהוּ — צְרִיכָא לְמֵימְרָא? אֶלָּא לָאו דְּאִיפְּטַרוּ לְהוּ בְּמִנְיָן הָרָאוּי? שְׁמַע מִינַּהּ.

    תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: הָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה טְלָאִים וְהִכְנִיסָן לַדִּיר, וּמָנֶה חֲמִשָּׁה, וּמֵת אֶחָד מֵהֶם — אִם מִן הַמְּנוּיִים מֵת — מוֹנֶה וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם, וְאִם מִשֶּׁאֵינָן מְנוּיִים מֵת — מְנוּיִים פְּטוּרִין, וְשֶׁאֵינָן מְנוּיִים מִצְטָרְפִין לַגּוֹרֶן אַחֵר.

    וְאָמַר רָבָא: הָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר טְלָאִים וְהִכְנִיסָן לְדִיר, וְיָצְאוּ שִׁשָּׁה בְּפֶתַח זֶה, וְאַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְאַרְבָּעָה נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם. אוֹתָם אַרְבָּעָה, אִם בְּפֶתַח הַשִּׁשָּׁה יָצְאוּ — נוֹטֵל אֶחָד מֵהֶם, וְהַשְּׁאָר מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר;

    וְאִם לָאו — שִׁשָּׁה פְּטוּרִין, וְאַרְבָּעָה אַרְבְּעָה מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר.

    יָצְאוּ אַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְשִׁשָּׁה בְּפֶתַח זֶה, וְנִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם אַרְבָּעָה — אִם אוֹתָם אַרְבָּעָה בְּפֶתַח הַשִּׁשָּׁה יָצְאוּ — נוֹטֵל מֵהֶם אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִים; וְאִם לָאו — אַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה פְּטוּרִים, וְאַרְבָּעָה מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר.

    יָצְאוּ אַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְאַרְבָּעָה בְּפֶתַח זֶה, וְנִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם שִׁשָּׁה — אִם אוֹתָן שִׁשָּׁה יָצְאוּ בְּפֶתַח אֶחָד — נוֹטֵל מֵהֶם אֶחָד וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִים; וְאִם לָאו — אַרְבָּעָה פְּטוּרִים, וְשִׁשָּׁה מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר.

    מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּמִנְיָן הָרָאוּי פּוֹטֵר? וְהָאַמְרַהּ רָבָא חֲדָא זִמְנָא! מַהוּ דְּתֵימָא: וַדַּאי מִנְיָן הָרָאוּי אָמְרִינַן, סְפֵק מִנְיָן הָרָאוּי, דַּחֲזֵי לְהָכָא וְדַחֲזֵי לְהָכָא — לָא אָמְרִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן.

    וְאָמַר רָבָא: הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְלָאִים, לֹא יֹאמַר: אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה וְאַכְנִיסֵם לַדִּיר וְאֶטּוֹל מֵהֶם אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִים, אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה, וְנוֹטֵל מֵהֶם אֶחָד, וְהַשְּׁאָר מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְלָאִים,