המניח – האם אדם יכול לעשות דין לעצמו – ב'

הארות

1. 1ספר הלימוד, הופך להיות מורה דרך לתלמיד במקום "מראה לוח", כך מנצל התלמיד את משאבי האנרגייה, ומתעסק בפעילות קוגנטיבית, כלומר: קריאה, הבנה, חשיבה, בעוד, שתמיד ספר הלימוד נמצא בידו לעזר, כגון: לשינון, לחזרה, לשיתוף הורים, אחים, חברים, משפחה ועוד.
2. 2התלמיד אינו צריך להשען על זכרונו ממה ששמע, ותמיד ספרו מונח לו לעזר, ומחזק הוא בכך את לימודו בגמרא ואת בטחונו ודימויו העצמי בעליותיו במעלות התורה.
3. 3השתדלנו במטרות ההוראה והחינוך, ליתן מטרות כלליות, הכוללות את כל פרטי ההוראה והחינוך, מתוך ספר הלימוד ובכלל מתוך ערכת "אלו מציאות", מכיון שפרטי ההוראה והחינוך רבים, ורוכשים אותם תוך כדי לימוד בערכת "אלו מציאות, אבל כמטרות כוללות תמצאם בשיעור זה.
4. 4בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הלימוד ולעבור לדף הגמ' המקורי, וללמוד מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
5. 5מוסר השיעור, אינו חייב לארגן את שיעורו, דוקא למבנה השיעור הזה, משום שיש למוסר השיעור ולתלמידיו בערכת הלימוד, כלים רבים לתפעול ההוראה והחינוך, ויעשה זאת הרב, לפי יכולת תלמידיו וראות עיניו הטהורות.

מטרות לימודיות

1. 1התלמיד ידע לשייך את הנושא המרכזי / המשני בסוגייא, העולה לדיון בגמרא.
2. 2התלמיד ידע את ה: מילים / מונחים / מושגים / ביטויים / מסקנות, המרכיבים את המשא ומתן התלמודי.
3. 3התלמיד ידע את דרך המשא ומתן התלמודי על כל מרכיביו.
4. 4התלמיד ידע לקרוא ולהבין את הגמרא עם ביאור רש"י. במידה ואין ביאור ברש"י לדברי הגמרא, ידע לקרוא ולהבין את ההסבר המובא לדברי הגמרא.
5. 5התלמיד ידע לשייך / לקרוא / להבין, את ה: קטע / מקטע / סוף סוגייא, לטבלת סיכומו.
6. 6התלמיד ידע שבמקום הפסד, מותר לעשות דין לעצמו.
7. 7התלמיד ידע את ההלכה, היוצאת מתוך דיון הגמרא.
8. 8התלמיד ידע ליישם מיומנויות למידה בדרך המשא ומתן התלמודי.
9. 9התלמיד ידע להעזר בספר הלימוד, בכל שלב משלבי התרגול, ולרכוש ידיעה ניכרת בלימוד גמרא.
10. 10התלמיד ידע לקרוא את הגמרא עם ביאור רש"י, בדף גמרא מקורי.

מטרות חינוכיות

1. 1התלמיד יפנים שיש ללמוד גמרא, בצורה מסודרת וברורה, בהבנה וידיעה ניכרת.
2. 2התלמיד יפנים כמה חשוב לדעת את שפת הארמית, על מנת ללמוד גמרא.
3. 3התלמיד יפנים שכל מטרת לימוד הגמרא, להביא לידי מעשה בפועל.
4. 4שיתוף התלמיד במהלך השיעור, והפיכתו לפעיל, מחזקת את כישוריו.
5. 5התלמיד יפנים שבאופן מסויים, התירו לו להכות את הרוצה להפסיד את רכושו.
6. 6התלמיד יכיר את חכמי התלמוד, ויחזק את התקשרות רוחו בהם, על ידי ספר "אמונת חכמים".
7. 7התלמיד יפנים שלהשלמת ידיעה ברורה, חייב לבחון ולבדוק את ידיעותיו.

מטרות הכרתיות

1. 1התלמיד יבחין ב – הקדמה / כותרת, של כל קטע לימוד, המרכיב את הסוגייא / הדיון.
2. 2התלמיד יבחין בין מלל הגמ', למלל ביאור רש"י, למלל ביאור / הסבר, בכל קטע לימוד.
3. 3התלמיד יבחין שבמלל הגמרא, המושגים מודגשים.
4. 4התלמיד יבחין שפעמים ביאור רש"י מופיע בסוגריים ליד מלל הגמ'.
5. 5התלמיד יבחין שלשון הארמית בביאור רש"י, מבוארת ללשון עברי.
6. 6התלמיד יבחין ב: טבלה / תרשים / סיכום, ל: קטע / מקטע / סוף סוגייא.
7. 7התלמיד יבחין בסוף מקטע, שיש: א. הלכה פסוקה. ב: ביאורי מילים. ג. הפניות: לספר תרגול, לספר אמונת חכמים.

קשיים דידקטיים

1. 1מה הוא הנושא הכללי / המשני, העולה לדיון בגמרא.
2. 2מילים בארמית.
3. 3מושגים החוזרים ונשנים במהלך המשא ומתן התלמודי.
4. 4קריאת קטעי הגמרא בצורה נכונה ומדוייקת.
5. 5מציאת ד"ה ברש"י לקטע הנלמד.
6. 6קריאת רש"י בצורה נכונה ומדוייקת.
7. 7מילות ארמית המופיעות בפירוש רש"י.
8. 8הבנת: מקרים / מושגים / דינים / טעמים, המובאים בגמרא: א. שאין להם ביאור ברש"י. ב. שיש להם ביאור ברש"י.
9. 9מה הלכה למעשה, מסקנות: אמצעיות / סופיות, ב: קטע / מקטע הגמרא.
10. 10קריאת הגמרא עם פירוש רש"י, מתוך דף הגמ' מקורי.

פיתרון קשיים דידקטיים

1. 1כותרת משנית הממקדת את התלמיד לקראת מה הולכים.
2. 2בסוף כל מקטע לימוד, נמצא ביאורי מילים לאותו מקטע.
3. 3כל מושג במהלך המשא ומתן התלמודי, מודגש בצבע ירוק במלל הגמרא, המפנה את התלמיד לעלון מושגים.
4. 4מלל הגמרא בכל קטע, מוצלל בצבע צהוב, בכתב גדול, מפוסק ונוח לקריאה.
5. 5כאשר יש רש"י למלל הגמרא, הוא נמצא תחת מלל הגמ', מוצלל בצבע קרם. ד"ה ברש"י למלל הגמרא מודגש.
6. 6מלל רש"י, מובא בכתב עברי גדול, מפוסק ונוח לקריאה.
7. 7מילים בארמית בתוך פירוש רש"י מבוארות לעברית, ובכך, כל תלמיד יכול לקרוא את ביאור רש"י במלואו. (זה הוא השלב הראשוני, לפני החשיבה והבנת הנקרא ברש"י, לידיעת מהלך הסוגייא)
8. 8הבנת קטע הגמ' הנלמד: א. שאין ביאור רש"י לקטע הגמ', תחת מלל הגמ', התלמיד ימצא ברקע לבן, הסבר לכל פרט מדברי הגמרא. ב. שיש ביאור רש"י, תחת מלל הגמ', התלמיד ימצא הסבר לקטע הגמ', המשלב את הבנת פשט הענין לפי ביאור רש"י. (לכן חשוב קודם כל לדעת לקרוא נכון את כל ביאורו של רש"י, עם ביאור של המילים בארמית)
9. 9בסוף כל: קטע / מקטע , יש: סיכום / טבלה / מסקנה, ובסוף כל מקטע לימודי, מובאת ההלכה למעשה.
10. 10מעבר לספר התרגול: א: בספר התרגול יש שבלונה של מקטע הגמ' הנלמד, מעל כל מילה בארמית, התלמיד כותב את ביאורה, מפסק את הסוגייא, מדגיש את מהלכי הסוגייא, בוחן את עצמו במהלכי המקטע הנלמד, ונעזר בספר הלימוד להשלמת הידיעה, התלמיד רכש את כל הכלים בהצלחה, לקריאת דף הגמרא המקורי עם ביאור רש"י ובכל שלב יש לו את ספר הלימוד לעזר.

מבנה השיעור

1. 1פתיחה – 5 דקות
2. 2מהלך לימוד המקטע – 20 דקות
3. 3סיכום השיעור – 1 דקות.
4. 4מעבר לספר תרגול – עד סוף השיעור.

הארות חשובות

1. 1בסוף כל חלק מפרטי השיעור, מופיע בסוגריים השגת המטרות ופתירת קשיים דידקטיים לפי מספרם.
2. 2מוסר השיעור יכול במהלך השיעור, לבחון היכן כל תלמיד מתקשה, אם בביאורי המילים, במושגים, בקריאת הגמ' או בביאור רש"י, בהבנת הנקרא באופן כללי, ובפרט בהבנת מהלכי המשא ומתן התלמודי, בכך ידע מוסר השיעור, באיזה עניין מתקשה תלמידו, ולשים דגש, לחזק ולכוון את תלמידו, לפתירת הקשיים בעזרת ערכת הלימוד.

פתיחה : גירוי התלמידים בהקשר דיון הגמרא.

1. 1הבאת מעשה דומה למעשה המובא בגמ', ועריכת דיון לגבי הדין והטעם.
2. 2מה לדעתכם הטעם, שהתירו חכמים לעשות דין לעצמו, במקום שיש לו הפסד?
3. 3האם יש גבול מסויים, לדין שעושה אדם לעצמו, במקום שיש לו הפסד?

חלק א – רב חסדא והמעשה

1. 1בכל קטע לימוד, הרב ידגיש לתלמידיו, שההצלחה בלימוד הגמ' תלויה בהם, לכן חובה לעקוב אחרי הנלמד בספר הלימוד, ולהקשיב לחבריהם הקוראים. [כל מטרות ההוראה והחינוך מושגות]
2. 2הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים בסוף המקטע, ויכתבו את ביאורי המילים מעל המילים בספר הלימוד. [לימודית 2:4, 8 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 7 – פיתרון ק"ד – 2:4]
3. 3הרב יקרא את קטע הגמ' ויבאר כל מילה / מילים בארמית, והבנתם בהקשר למעשה. לדוגמא: שלח ליה: א. מי שלח למי? רב חסדא לרב נחמן. ב. דההוא גרגותא דבי תרי, כוונת הגמ': רש"י מבאר: היה בור מים מכונסין שמתוכו לקחו מים להשקות את השדה, והיו בו שני שותפים. [לימודית 1:4, 8 – חינוכית 1:3, 5 – הכרתית 1, 2, 4 – פיתרון ק"ד – 1, 2, 4, 6, 8]
4. 4הרב יבקש מתלמיד לקרוא עד "חד מנייהו", ומתלמיד נוסף לקרוא מ – אתא חד עד סוף הקטע. ויבארו את הנקרא. [לימודית 2:4, 6, 8 – חינוכית 1,, 2, 4, 5 – הכרתית 2, 4, 7 – פיתרון ק"ד – 2, 4, 6, 8]
5. 5הרב יבקש מתלמיד לקרוא את ההסבר לקטע הגמ'. [לימודית 2:5, 8 – חינוכית 1,, 2, 4, 5 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד – 8]
6. 6הרב ישאל את התלמידים: איזה מקרה ודין הלכתי, למדנו מן המעשה? [לימודית 3, 6, 8 – חינוכית 1, 3:5 – פיתרון ק"ד – 8, 9]
7. 7הרב יסכם את קטע הגמ' הראשון. [לימודית 1:4, 6, 8 – חינוכית 1, 2, 5]

חלק ב – עושה אדם דין לעצמו במקום הפסד

1. 1הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים בסוף המקטע, ויכתבו את ביאורי המילים בספר הלימוד, מעל המילים בקטע הראשון. [לימודית 2:4, 8 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 7 – פיתרון ק"ד – 2:4]
2. 2הרב יפנה את תלמידיו לעלון המושגים, לביטוי למ"ד – למאן דאמר, ויסביר את הביטוי בהקשר לקטע הנלמד. [לימודית 2:3, 8 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 3 – פיתרון ק"ד – 3, 4, 8]
3. 3הרב יקרא את קטע הגמ' ויבאר כל מילה / מילים בארמית, והבנתם בהקשר לקטע הנלמד, לדוגמא: א. א"ל: מי אמר למי? רב נחמן לרב חסדא. ב. מאה פנדי בפנדא למחייה: מאה מכות במקל המעדר יכול להכותו. [לימודית 2:6, 8- חינוכית 1, 2, 5 – הכרתית 1:5 – פיתרון ק"ד – 1:8]
4. 4הרב יבקש מתלמיד לקרוא מלל מקטע הגמ', וכשיש למלל זה ד"ה ברש"י, יפנה אותו לקוראו ולבאר אותו לפי פירוש רש"י, ולהסביר מה מוסיף רש"י שלא נכתב מפורש בגמ', כגון: מתלמיד זה יבקש ביאור לד"ה: מאה פנדי ו – בפנדא. [לימודית 2:6, 8- חינוכית 1, 2, 5 – הכרתית 1:5 – פיתרון ק"ד – 1:8]
5. 5הרב יבקש מתלמיד נוסף, לקרוא את המשך הגמ', ויכוונו לקרוא את רש"י בד"ה: ואפילו למ"ד וכו', ולבאר מה רש"י מוסיף לנו שאינו מובא בגמ'. [לימודית 1:4, 6, 8- חינוכית 1, 2, 4, 5 – הכרתית 2, 3, 5, 6 – פיתרון ק"ד – 2:8]
6. 6הרב יבקש מתלמיד נוסף, לקרוא את ההסבר לקטע הגמ' ולסכמו. [לימודית 2:5, 8 – חינוכית 1,, 2, 4, 5 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד – 8]
7. 7הרב יבקש מתלמיד נוסף, לקרוא את שני הטעמים ברש"י, מדוע אדם עושה דין לעצמו במקום הפסד? [לימודית 2:4, 8 – חינוכית 1,, 2, 4 – הכרתית 2, 5- פיתרון ק"ד – 5:9]
8. 8הרב יסכם את מקטע הגמ', וידגיש שבמקום הפסד, עושה אדם דין לעצמו. [לימודית 1:4, 6, 8 – חינוכית 1, 2, 5]
9. 9הרב יודיע לתלמידיו, שבשיעור הבא נלמד את מחלוקת האמוראים בענין "לעשות דין לעצמו".

מעבר לספר תרגול

1. 1הרב יפנה את תשומת לב התלמידים ל – "הפניות" בסוף מקטע הלימוד, ויפתחו ספר תרגול בעמ' 0, שם יפסקו ויבארו מילים בשבלונת הגמ' של המקטע הנלמד, יענו על השאלות המסודרות לפי מהלכי המשא ומתן התלמודי, וייעזרו בספר הלימוד במהלך ספר התרגול. [לימודית – 1:4 , 7, 8 – חינוכית – 1, 2, 4, 7]

מעבר לקריאה ולימוד הסוגייא בדף גמרא מקורי

1. 1כבר הזכרנו בהארות סעיף 4: בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הגמ' ולעבור לדף הגמ' המקורי, ולקרוא מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
2. 2לכן, הרב יכול בסוף לימוד: קטע / מקטע, לעבור לספר התרגול, ולעבור לקריאה של קטע / מקטע הלימוד, מתוך דפי הגמ' המקוריים, והכל לפי ראות עיני הרב וקצב לימוד התלמידים.
3. 3נזכור: קטע אחד של לימוד מתוך דפי הגמ' המקוריים, מהוה הצלחה עצומה לתלמיד, רצונו וחפצו ללימוד הגמ' נעשה חיובי, בטחונו ודימויו העצמי עולה לאין ערוך, עד כדי פתיחת דרך חדשה בלימוד הגמרא עם הבנה והנאה.
4. 4מוסר השיעור יכול להנחות את תלמידיו, לפסק את מהלכי הסוגייא או להדגיש ממהלכי המשא ומתן, כגון: תחילת שאלה / תירוץ / ראייה / סיוע ועוד, בדף הגמ' המקורי, ובכך, התלמיד מוסיף לו ציונים המסייעים לו: בקריאה / הבנה / חשיבה, בדף הגמ' המקורי, עד עשייתו לומד גמרא עצמאי. [כל מטרות ההוראה והחינוך מושגות, בהבנה / בהנאה / בהצלחה עם רצון וחפץ התלמיד / הלומד, להמשיך ולרצות עוד.

בהצלחה גדולה לכולם