אלו מציאות – גמרא

הארות

1. 1ספר הלימוד, הופך להיות מורה דרך לתלמיד במקום "מראה לוח", כך מנצל התלמיד את משאבי האנרגייה, ומתעסק בפעילות קוגנטיבית, כלומר: קריאה, הבנה, חשיבה. בעוד, שתמיד ספר הלימוד נמצא בידו לעזר, כגון: לשינון, לחזרה, לשיתוף הורים, אחים, חברים, משפחה ועוד.
2. 2התלמיד אינו צריך להשען על זכרונו ממה ששמע, ותמיד ספרו מונח לו לעזר, ומחזק הוא בכך את לימודו בגמרא ואת בטחונו ודימויו העצמי בעליותיו במעלות התורה.
3. 3השתדלנו במטרות ההוראה והחינוך, ליתן מטרות כלליות, הכוללות את כל פרטי ההוראה והחינוך, מתוך ספר הלימוד ובכלל מתוך ערכת "אלו מציאות", מכיון שפרטי ההוראה והחינוך רבים, ורוכשים אותם תוך כדי לימוד בערכת "אלו מציאות, אבל כמטרות כוללות תמצאם בשיעור זה.
4. 4בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הלימוד ולעבור לדף הגמ' המקורי, וללמוד מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
5. 5מוסר השיעור, לא חייב לארגן את שיעורו, דוקא למבנה השיעור הזה, משום שיש למוסר השיעור ולתלמידיו בערכת הלימוד, כלים רבים לתפעול ההוראה והחינוך, לפי יכולת תלמידיו וראות עיניו הטהורות.

מטרות לימודיות

1. 1התלמיד ידע לשייך את נושא המשנה העולה לדיון בגמרא.
2. 2התלמיד ידע את ה: מילים / מונחים / מושגים / ביטויים / מסקנות, המרכיבים את המשא ומתן התלמודי.
3. 3התלמיד ידע את דרך המשא ומתן התלמודי על כל מרכיביו.
4. 4התלמיד ידע לקרוא ולהבין את הגמרא עם ביאור רש"י, במידה ואין ביאור ברש"י, ידע לקרוא ולהבין את ההסבר המובא לדברי הגמרא.
5. 5התלמיד ידע לשייך / לקרוא / להבין, את ה: קטע / מקטע / סוף סוגייא, לטבלת סיכומו.
6. 6התלמיד ידע את ההלכה, היוצאת מתוך דיון הגמרא.
7. 7התלמיד ידע לקרוא את הגמרא עם ביאור רש"י, בדף גמרא מקורי.

מטרות חינוכיות

1. 1התלמיד יפנים שיש ללמוד גמרא, בצורה מסודרת וברורה, בהבנה וידיעה ניכרת.
2. 2התלמיד יפנים כמה חשוב לדעת את שפת הארמית, על מנת ללמוד גמרא.
3. 3התלמיד יפנים שכל מטרת לימוד הגמרא, להביא לידי מעשה בפועל.
4. 4שיתוף התלמיד במהלך השיעור, והפיכתו לפעיל, מחזקת את כישוריו.
5. 5התלמיד יכיר את חכמי התלמוד, ויחזק את התקשרות רוחו בהם, על ידי ספר "אמונת חכמים".

מטרות הכרתיות

1. 1התלמיד יבחין בכותרת של כל קטע לימוד המרכיב את הסוגייא / הדיון.
2. 2התלמיד יבחין בין מלל הגמ', למלל ביאור רש"י, למלל ביאור בכל קטע לימוד.
3. 3התלמיד יבחין שלשון הארמית בביאור רש"י, מבוארת ללשון עברי.
4. 4התלמיד יבחין ב: טבלה / תרשים / סיכום, ל: קטע / מקטע / סוף סוגייא.
5. 5התלמיד יבחין בסוף המקטע הנלמד להלכה, "להפניות": לספר תרגול, לספר אמונת חכמים ולהלכה בהרחבה.

קשיים דידקטיים

1. 1מה היא הגמרא, ומי הם האמוראים.
2. 2מה הוא הנושא העולה לדיון בגמרא.
3. 3מה הם המושגים: א. קב. – ב. ארבע אמות.
4. 4ביאורי מילים.
5. 5ביאורי מושגים החוזרים ונשנים במהלך המשא ומתן התלמודי.
6. 6קריאה קטעי הגמרא בצורה נכונה ומדוייקת.
7. 7מציאת ד"ה ברש"י לקטע הנלמד.
8. 8קריאת רש"י בצורה נכונה ומדוייקת.
9. 9ביאורי מילים בפירוש רש"י.
10. 10הבנת: מקרים / מושגים / דינים / טעמים, המובאים בגמרא: א. שאין להם ביאור ברש"י. ב. שיש להם ביאור ברש"י.
11. 11קריאת הגמרא עם פירוש רש"י, מתוך דף הגמ' מקורי.

פיתרון קשיים דידקטיים

1. 1כל מושג, מודגש במלל הגמ' בצבע ירקרק, המפנה את הלומד לעלון מושגים.
2. 2כותרת מנחה – או – א. מלל המשנה מופיע ישר בתחילת הגמ' ומתחיל הדיון. ב. מלל המשנה מופיע ואחריו נקודותיים, ומתחיל הדיון בגמ'.
3. 3הקדמות להסבר מושגים הקשורים לסוגייא.
4. 4בסוף כל מקטע לימוד, נמצא ביאורי מילים לאותו מקטע.
5. 5כל מושג במהלך המשא ומתן התלמודי, מודגש בצבע ירוק במלל הגמרא, המפנה אותנו לעלון מושגים.
6. 6מלל הגמרא בכל קטע, מוצלל בצבע צהוב, בכתב גדול, נוח לקריאה ומפוסק.
7. 7כאשר יש רש"י למלל הגמרא, הוא נמצא תחת מלל הגמ', מוצלל בצבע קרם. ד"ה ברש"י למלל המשנה מודגש.
8. 8מלל רש"י, מובא בכתב עברי גדול, נוח לקריאה ומפוסק.
9. 9מילים בארמית בתוך פירוש רש"י מבוארות לעברית, ובכך, כל תלמיד יכול לקרוא ברור, נכון וברצף, את פירוש רש"י, לפתח את הבנת הנקרא ברש"י, ולהגיע לידיעה נכונה של מהלך הסוגייא.
10. 10א. שאין ביאור רש"י לקטע המשנה, תחת מלל המשנה, התלמיד ימצא ברקע לבן, הסבר לכל פרט מדברי המשנה. ב. שיש ביאור רש"י, תחתיו, התלמיד ימצא הסבר לקטע המשנה, המשלב את הבנת פשט הענין לפי ביאור רש"י.
11. 11מעבר לספר התרגול: א: בספר התרגול יש שבלונה של מקטע הגמ' הנלמד, מעל כל מילה בארמית, התלמיד כותב את ביאורה, מפסק את הסוגייא, מדגיש את מהלכי הסוגייא, בחינה עצמית במהלכי המקטע הנלמד ונעזר בספר הלימוד להשלמת הידיעה, התלמיד רכש את כל הכלים בהצלחה, לקריאת דף הגמרא המקורי עם ביאור רש"י.

מבנה השיעור

1. 1פתיחה – 5 דקות
2. 2מהלך לימוד המקטע – 25 דקות
3. 3סיכום השיעור – 5 דקות.
4. 4מעבר לספר תרגול – עד סוף השיעור.

הארות חשובות

1. 1בסוף כל חלק מפרטי השיעור, מופיע בסוגריים השגת המטרות ופתירת קשיים דידקטיים לפי מספרם.
2. 2מוסר השיעור יכול במהלך השיעור, לבחון היכן כל תלמיד מתקשה, אם בביאורי המילים, במושגים, בקריאת הגמ' או בביאור רש"י, בהבנת הנקרא באופן כללי, ובפרט בהבנת מהלכי המשא ומתן התלמודי, בכך ידע מוסר השיעור, באיזה עניין מתקשה תלמידו, ולשים דגש, לחזק ולכוון את תלמידו, לפתירת הקשיים בעזרת ערכת הלימוד.

פתיחה : גירוי התלמידים בשאלות הקשורות לדיון הגמרא.

1. 1"פירות מפוזרין" שייכים למוצא, מה כבר יכול להיות לא ברור?
2. 2פירות שנפלו והתפזרו, האם שייך להגביל אותם בכמות, כדי שיהיו שייכים למוצא?
3. 3מה דעתכם, פירות שאדם הניח בשקית או בצורה מסויימת, הוא יחזור לקחתם?
4. 4אדם שהניח קילו פירות או שני קילו, האם המוצא יכול לקחתם?

חלק א - כמה חשוב פיזור

1. 1בכל קטע לימוד, הרב ידגיש לתלמידיו, שההצלחה בלימוד הגמ' תלויה בהם, לכן חובה לעקוב אחרי הנלמד בספר הלימוד, ולהקשיב לחבריהם הקוראים. [כל מטרות ההוראה והחינוך מושגות]
2. 2הרב יקרא את ההקדמה: "מידות ומשקלים הלכתיים", וידגיש את המסקנה: קב, משקלו קילו ורבע. [עמ' 16 – לימודית 1, 2 – חינוכית 1 – הכרתית 1 – פיתרון ק"ד, 3]
3. 3הרב יקרא את ההקדמה: "מידות אורך", וידגיש ש – "ארבע אמות שנזכיר בגמ', הכוונה לפיזור בשטח של – ארבע אמות על ארבע אמות" – 2 מטר על שני מטר. [המחשה על הקרקע] [ עמ' 16 – לימודית 1, 2 – חינוכית 1 – הכרתית 1 – פיתרון ק"ד, 3]
4. 4הרב יפנה את תלמידיו לעלון המושגים, להכיר את המושגים: "גמרא", אמוראים, סוגייא, אוקימתא. [לימודית 2, 3 – חינוכית א, ב – פיתרון ק"ד 1 ,4, 5]
5. 5הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים שבסוף המקטע, ויכתבו את הביאור מעל המילה בספר הלימוד, בקטע שלנו המילה, א"ר – אמר רבי. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית ב – פיתרון ק"ד 4]
6. 6הרב יקרא את מקטע הגמרא וישאל תלמידים: א. מהו הנושא מהמשנה, שהגמ' הולכת לדון בו? ב. מה היא שאלת הגמ'? ג. מה מתרצת הגמ'. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית ב – פיתרון ק"ד 2, 3, 4, 6]
7. 7הרב ידגיש לתלמידיו, שפעמים, ביאור רש"י מופיע בתוך סוגריים, סמוך למלל הגמ' אותו רש"י מבאר. [לימודית 4 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 2, 3 – פיתרון ק"ד 6, 7, 8]
8. 8הרב יבקש מתלמיד שיקרא את קטע הגמ', ויסביר את השאלה והתירוץ של הגמ'. [לימודית 4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 3 – פיתרון ק"ד 6, 7, 8]
9. 9הרב יבקש מתלמיד שיקרא ויסביר את תירוץ הגמ', ואת פירוש רש"י ד"ה: קב. [לימודית 4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 3 – פיתרון ק"ד 6, 7, 8, 9]
10. 10הרב יבקש מתלמיד שיקרא את ההסבר לקטע הגמרא. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד 10]
11. 11הרב יקרא את דברי הגמ', את רש"י, ויסכם את הקטע הנלמד. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2 – הכרתית 1:3 – פיתרון ק"ד 10]
12. 12הרב יפנה את תלמידיו לספר אמונת חכמים בעמ' 77, להכרת החכם. [חינוכית 5 – הכרתית 5 – פיתרון ק"ד 1]

חלק ב - אופן פיזור הפיזור

1. 1הרב יקרא את הכותרת לקטע הבא, את מלל הגמ, ויסביר אותה לתלמידים. [עמ' 17 – לימודית 1 – חינוכית 1, 2 – הכרתית 1, 2- פיתרון ק"ד – 2, 6:4]
2. 2הרב יפנה את תלמידיו לעלון המושגים, להכיר את הביטוי: "היכי דמי", ויכתבו את הביאר הצר של המילה, מעל המילים בספר הלימוד, כגון: מעל "היכי דמי" יכתבו: באיזה אופן מדובר. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4 – פיתרון ק"ד – 2, 6:4]
3. 3הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים שבסוף המקטע, ויכתבו את ביאורי כל מילה מעל המילה, בספר הלימוד, בקטע שלנו המילים: אי, טובא נמי, ואי, הינוח, בציר מהכי, נמי. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4- הכרתית 2- פיתרון ק"ד – 6:4]
4. 4הרב יבקש מתלמיד שיקרא את מלל הגמ', עם ביאורי המילים, ויסביר את בירור הגמ'. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד – 6:4]
5. 5הרב יבקש מתלמיד שיקרא את מלל הגמ' יחד עם ביאור רש"י בכל ד"ה, ויסביר את הנקרא. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 3- פיתרון ק"ד – 9:4]
6. 6הרב יבקש מתלמיד שיקרא את ההסבר לקטע. [לימודית 3, 4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד – 10]
7. 7הרב יקרא את כל הסדר הנכון של הדברים, מלל הגמ', עם ד"ה ברש"י כשיש ביאור, בסוף יקרא את ההסבר ויסכם לתלמידיו את הבירור של הגמ'. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 1:3 – פיתרון ק"ד – 4: 10]
8. 8הרב ידגיש לתלמידיו שהמקרה: "מצא פירות מפוזרין" הרי הן של המוצא – א"ר יצחק: מדובר בקב בארבע אמות – אינו יכול להיות שמדובר בדרך פיזור, ואינו יכול להיות בדרך הנחה. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1]
9. 9הרב יקרא וילמד את תלמידיו לקרוא את טבלת סיכום הבירור. [לימודית 5 – חינוכית 1 – הכרתית 4]
10. 10הרב יסכם את הקטע הראשון ואחריו את הקטע הנלמד, לפני המשך הקטע הבא. [חינוכית 1]

חלק ג - המקרה בו עוסקת המשנה

1. 1הרב יקרא את הכותרת לקטע הבא, את מלל הגמ', ויסביר אותה לתלמידים. [עמ' 17 – לימודית 1:3 – חינוכית 1, 2 – הכרתית 1, 2- פיתרון ק"ד – 2, 6:4]
2. 2הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים שבסוף המקטע, ויכתבו את ביאורי כל מילה מעל המילה, בספר הלימוד. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4- הכרתית 2- פיתרון ק"ד – 6:4]
3. 3הרב יבקש מתלמיד שיקרא את מלל הגמ', עם ביאורי המילים, ויסביר את בירור הגמ'. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 2, 4- הכרתית 2- פיתרון ק"ד – 6:4]
4. 4הרב יבקש מתלמיד שיקרא את מלל הגמ' יחד עם ביאור רש"י בכל ד"ה, ויסביר את הנקרא. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 3- פיתרון ק"ד – 9:4]
5. 5הרב יבקש מתלמיד שיקרא את ההסבר לקטע. [לימודית 3, 4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד – 10]
6. 6הרב יקרא את כל הסדר הנכון של הדברים, מלל הגמ', עם ד"ה ברש"י כשיש ביאור, בסוף יקרא את ההסבר ויסכם לתלמידיו את האופן בו עוסקת המשנה: "מצא פירות מפוזרין" הרי הן של המוצא. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 1:3 – פיתרון ק"ד – 4: 10]
7. 7הרב יבקש מתלמיד, שיקרא בצורה הנכונה את הטבלה, ויסכם אותה לחבריו. [לימודית 5 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 4]
8. 8הרב יקרא את כל הסדר הנכון של הדברים, מלל הגמ', עם ד"ה ברש"י כשיש ביאור, בסוף יקרא את ההסבר ויסכם לתלמידיו את כל מקטע הלימוד של הסוגייא. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 1:3 – פיתרון ק"ד – 4: 10]
9. 9הרב יבקש מתלמיד, לקרוא רק את מלל הגמ' לכל המקטע, בפיסוק והסבר נכון, של המילים בארמית והמהלך כולו של המקטע. [לימודית 1:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 1, 2- פיתרון ק"ד – 4: 10]
10. 10הרב יסכם את ההלכה בקצרה בסוף מקטע הלימוד, וידגיש את העניין "בערך". [לימודית 6 – חינוכית 3- הכרתית 5]
11. 11הרב יפנה את תלמידיו לספר אמונת חכמים בעמ' 98, להכרת החכם. [חינוכית 5 – הכרתית 5 – פיתרון ק"ד 1]

מעבר לספר תרגול

1. 1הרב יפנה את תשומת לב התלמידים ל – "הפניות" בסוף מקטע הלימוד, ויפתחו ספר תרגול בעמ' 9, שם יפסקו ויבארו מילים בשבלונת הגמ' של המקטע הנלמד, יענו על השאלות המסודרות לפי מהלכי המשא ומתן התלמודי, וייעזרו בספר הלימוד במהלך ספר התרגול.

מעבר לקריאה ולימוד הסוגייא בדף גמרא מקורי

1. 1כבר הזכרנו בהארות סעיף 4: בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הגמ' ולעבור לדף הגמ' המקורי, ולקרוא מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
2. 2לכן הרב יכול בסוף לימוד: קטע / מקטע, לעבור לספר התרגול, ולעבור לקריאה של קטע / מקטע הלימוד, מתוך דפי הגמ' המקוריים, והכל לפי ראות עיני הרב וקצב לימוד התלמידים.
3. 3נזכור: קטע אחד של לימוד מתוך דפי הגמ' המקוריים, מהוה הצלחה עצומה לתלמיד, רצונו וחפצו ללימוד הגמ' נעשה חיובי, בטחונו ודימויו העצמי עולה לאין ערוך, עד כדי פתיחת דרך חדשה בלימוד הגמרא עם הבנה והנאה.
4. 4מוסר השיעור יכול להנחות את תלמידיו, לפסק את מהלכי הסוגייא או להדגיש ממהלכי המשא ומתן, כגון: תחילת שאלה / תירוץ / ראייה / סיוע ועוד, בדף הגמ' המקורי, ובכך, התלמיד מוסיף לו ציונים המסייעים לו בקריאה / הבנה / חשיבה, בדף הגמ' המקורי, עד עשייתו באופן עצמאי.

מעבר להלכה בהרחבה

1. 1הרב יפנה את תשומת לב התלמידים ל – הלכה בהרחבה של הפסקים שיצאו מהמשנה, בעמ' 71 סעיפים 26.

בהצלחה גדולה לכולם