Micah Chapter 6
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Micah 6 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1Hear what G OD is saying: Come, present [My] case before the mountains, And let the hills hear you pleading.
- 2Hear, you mountains, G OD ’s case— You firm foundations of the earth! For G OD has a case against this covenanted people— A suit against Israel.
- 3“My people! What wrong have I done you? What hardship have I caused you? Testify against Me.
- 4In fact, I brought you up from the land of Egypt, I redeemed you from the house of bondage, And I sent before you Moses, Aaron, and Miriam.
- 5“My people, Remember what Balak king of Moab Plotted against you, And how Balaam son of Beor Responded to him. [Recall your passage] From Shittim to Gilgal — And you will recognize G OD ’s gracious acts.”
- 6With what shall I approach G OD , Do homage to God on high? Shall I approach with burnt offerings, With calves a year old?
- 7Would G OD be pleased with thousands of rams, With myriads of streams of oil? Shall I give my first-born for my transgression, The fruit of my body for my sins?
- 8“You have been told, O mortal, what is good, And what G OD requires of you: Only to do justice And to love goodness, And to walk modestly with your God;
- 9Then will your name achieve wisdom.” Hark! G OD Summons the city: Hear, O scepter; For who can direct her
- 10but you? Will I overlook, as from nashah “to forget”; cf. Deut. 32.18. in houses of the wicked, The granaries of wickedness And the accursed short ephah ?
- 11Shall they be acquitted despite wicked balances And a bag of fraudulent weights?—
- 12Whose wealthy are full of lawlessness, And whose inhabitants speak treachery, With tongues of deceit in their mouths.
- 13I, in turn, have beaten you sore, Have stunned [you] for your sins:
- 14You have been eating without getting your fill, And there is a gnawing at your vitals; You have been conceiving without bearing young, And what you bore I would deliver to the sword.
- 15You have been sowing, but have nothing to reap; You have trod olives, but have no oil for rubbing, And grapes but have no wine to drink.
- 16Yet you have kept the laws of Omri, And all the practices of the House of Ahab, And have followed what they devised. Therefore I will make you an object of horror And the city’s inhabitants an object of hissing; And you shall bear the mockery of peoples.
License: CC-BY-NC
- א׳שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃
- ב׳שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהֹוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃
- ג׳עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי׃
- ד׳כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃
- ה׳עַמִּ֗י זְכׇר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהֹוָֽה׃
- ו׳בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃
- ז׳הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃
- ח׳הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
- ט׳ק֤וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃
- י׳ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃
- י״אהַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃
- י״באֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃
- י״גוְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃
- י״דאַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃
- ט״ואַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן׃
- ט״זוְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עׇמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַ֩עַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃
with the mountains —with the Patriarchs.
the hills —the Matriarchs.
Verse 3
עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי׃
what have I done for you —Put your heart to recognizing what benefit I have done for you.
and how have I wearied you —with My worship?
Testify against Me Heb — עֲנֵה בִּי
Verse 4
כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃
For I brought you up —Although I bestowed all this benefit upon you, I did not weary you with much worship or with large sacrifices.
Moses, Aaron, and Miriam — Jonathan paraphrases: Moses to teach the transmission of the laws, Aaron to atone for the people, and Miriam to instruct the women.
Verse 5
עַמִּ֗י זְכׇר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת…
and what Balaam the son of Beor answered him —(Num — 23:8) “How shall I be angry if God is not angry?” for I did not become angry all those days. [from Berachot 4a]
from Shittim —where you sinned before Me — You should recognize My righteous deeds, for I did not withhold My kindness and My assistance from you until I brought you to Gilgal, and I conquered the land before you.
Verse 6
בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃
bow I will be humbled.
Verse 7
הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃
streams of oil —for meal offerings.
Shall I give my firstborn? —as a sacrifice for my transgression.
Verse 8
הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת…
He has told —The Holy One, blessed be He, has told you what is good for you to do.
and to walk discreetly — Jonathan renders: Walk discreetly in the fear of your God. Another explanation: And walk discreetly. The standard of flesh and blood is not like the standard of the Holy One, blessed be He. The standard of flesh and blood is: If one man embarrasses his fellow and comes to placate him, the fellow says to him, “I will not accept your apology until so and so and so and so, before whom you disgraced me, come.” But the Holy One, blessed be He, desires only that the man’s return to Him be between the two of them. [from Pesikta d’Rav Kahana 163b]
Verse 9
ק֤וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃
The voice of the Lord calls out in the city —The voice of the prophets of the Lord calling out, calling them [the people] to repentance. [from Jonathan ]
and the wisdom of the Torah, the one who sees Your name —The prophet who sees Your name calls out the wisdom of the Torah; i.e., the one who puts his heart to contemplate and to see your ways. The word וְתוּשִׁיּה refers to the verse above it.
hearken to the staff and Who appointed it —Bend your ears, and hearken to the staff of retribution that will punish you, concerning which the prophets warn you; and hearken to who it is Who appointed that retribution, whether He has the ability to fulfill what He decreed. But Jonathan did not render in this manner.
and the wisdom of Torah, the one who sees Your name From here we deduce that whoever recites daily a verse beginning [with the letter] and ending [with the letter] as his name begins and ends, the Torah saves him from Gehinnom.
Verse 10
ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃
Does the house of the wicked last long, [or do] the treasures of wickedness? —The “hey” of הַאִשׁ is vowelized with a “pattach” [not a kamatz] because it denotes a question. And this is its meaning: עוֹד is an expression of longevity. הַאִשׁ is like הֲיֵשׁ, is there. In I Chronicles (2:13) we find: “Ishai the father of David,” instead of “Yishai.” Here, too, is אִשׁ instead of יֵשׁ. And so in II Samuel (14:19): “If anyone can (אִשׁ) turn to the right or to the left.” [This is identical to] “If anyone can (יֵשׁ) turn to the right or to the left.” So did Jonathan render it: Is there. Will it enter your mind that the house of the wicked will last long, and the treasures of wickedness?
And an ephah of leanness is condemned —A small measure with which your wealthy deceive the poor and bring them to leanness - that is condemned by the wrath of the Holy One, blessed be He.
Verse 13
וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃
I will smite you with sore wounds —I have made your wounds sore - strong and ill and incurable.
and make [you] desolate Heb — הַשְׁמֵם, to make you desolate because of your sins.
Verse 14
אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃
and it shall bend you over in your innards Heb — וְיֶשְׁחֲךָ. The food that you eat - I will bring a curse into it within your intestines, and it will cause you illness, that you will be ill and walk bent over. So it is explained in Sifre : How do we know that, even within the intestines? Scripture states: “And it shall bend you over in your innards.” In the parashah of Ekev, in expounding (Deut. 11:12) “The eyes of the Lord your God are upon it,” Jonathan, too, renders [our verse] in this manner: And it shall be to you for illness and a wound in your intestines.
and you shall overtake —your enemies who lead your sons and daughters away, into captivity; but you shall not rescue them, and if you rescue them, their end will be to the sword. In the name of Rabbi Menahem I heard: You shall gain your desire for sexual intercourse, but you shall not ejaculate. You shall not have the strength to ejaculate semen; and, if you do ejaculate them [and beget children], their end will be that I will deliver them to the sword [of the enemy].
Verse 16
וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עׇמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַ֩עַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה…
And the statutes of Omri shall be observed —I know that you will not obey Me, but through you and your children will all the statutes of Omri and Ahab [the evil kings of Israel] be observed.
and the disgrace of My people you shall bear —You shall bear the iniquity for the disgrace that the peoples of the world deride My people, for the Torah admonished them concerning (Deut. 25:14): “You shall not have in your house two kinds of ephah,” but they do not keep it.
Edition: The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg. License: CC-BY. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 1
שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃
שמעו נא, אחר שאמר (למעלה ג' א') שמעו נא ראשי בית יעקב, שרצה להתוכח עם ישראל לפניהם והם יהיו השופטים בדבר, כמ"ש הלא לכם לדעת את המשפט, והם לא רצו לשמוע, יאמר להם שה' בחר תחתיהם שופטים אחרים שישמעו טענתו וריבו ווכוחו, שהם ההרים והגבעות בפניהם יתוכח, וה' אמר להנביא קום ריב את ההרים, ר"ל שיריב ריב ה' בפניהם, ותשמענה הגבעות קולך הגם שראשי בית יעקב אינם רוצים לשמוע, הגבעות הם ישמעו קול הנביא:
Verse 2
שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהֹוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃
שמעו הרים, והאתנים, היינו ההרים התקיפים שהם מוסדי ארץ שהם מימות הבריאה שהיו היסוד לארץ בעת נולדה הארץ מן התהום.
כי ריב, יש לו ריב עמם על שחטאו כנגדו, ועם ישראל יתוכח להראות שהוא צדיק בריבו:
Verse 3
עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי׃
עמי יספר הוכוח שיש לו עמם, מה עשיתי לך רעות, בהפך זכור הטובות שעשיתי לך, ומה הלאתיך, נגד הטובות שעשיתי עמך היית מחוייב הודאה ועבודה עבורם, הכי הלאיתיך עבורם בעבודה קשה:
Verse 4
כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃
כי העליתיך, מפרש מה עשיתי לך, הטובה הראשונה היה שהעליתי אותך מארץ מצרים, והגם שהיה לפני זמן המוגבל והיית עוד בבית עבדים בכ"ז פדיתיך, לפני הזמן, ואשלח לפניך את משה שהייתם נזונים בזכותם כמ"ש המן בזכות משה וכו', והיו מורים אתכם הדרך הטובה, משה לאנשים ומרים לנשים ואהרן כהן ה':
Verse 5
עַמִּ֗י זְכׇר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת…
(ה-ח) עמי, עתה מפרש מה הלאיתיך, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, שרצה שבלעם יקטרג על ישראל ויקללם, ומה ענה אותו בלעם שטוב בעיני ה' לברך את ישראל מפני שההשגחה דבוקה בם לטובה, ועי"ז יעץ בלעם לבלק להכשילם בבנות מואב שעי"ז תסור השגחת ה' מהם, ומזה תראה כי לא הלאיתיך, ומביא ע"ז מה שנעשה אז מן השטים ועד הגלגל, שיעור הכתובים וסדרם, מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה' הגיד לך אדם מה טוב וכו', ושני הפסוקים במה אקדם ה' וכו' הירצה ה' באלפי אילים וכו' באו כמאמר מוסגר כמו שיבואר, וענינו, שאחרי שחטאו ישראל בשטים ע"י עצת בלעם, נחמו על מעשיהם, ושאלו במה יתרצה ה' לכפר פשע ולהתם חטאת, וחשבו כי יצטרכו לפייסו בקרבנות גדולות עד שיקריבו את בניהם ופרי בטנם לכפר חטאתם, ואז מן השטים ועד הגלגל הגיד לך אדם, והודיע להם תשובה על שאלתם מה טוב, שאין ה' רוצה בעבודות קשות כי אם עשות משפט וכו', ר"ל כי אז הואיל משה באר את התורה וכתב להם את משנה התורה והגיד להם מה טוב ומה ה' דורש מאתם שאינו דורש עבודות קשות וקרבנות וזבחים, (כי בספר משנה תורה לא האריך בדיני הקרבנות) ואינו רוצה רק שיעשו משפט וחסד, וזה היה מן השטים ועד הגלגל, כי בשטים החל משה לבאר להם את משנה התורה ואחרי מות משה עד בואם לגלגל שנעשו להם נסי הירדן וראו ששב שכינת ה' להיות אתם, דבר ה' אל יהושע וצוהו על משמרת התורה ושמירת מצותיה ולא הלאה אותם בשום עבודה קשה, עד שבאו לגלגל ששם צוה שימולו שנית ושיעשו את הפסח, שהיה עבודה קשה, אבל עד שבאו לגלגל לא בקש מהם שום דבר עבודה, וז"ש מן השטים ועד הגלגל הגיד לך אדם מה טוב ושה' אינו דורש מעמך שום דבר עבודה קשה כי אם עשות משפט וכו', למען דעת צדקות ה' ובזה תדע צדקות ה' שאינו מכביד על האדם עבודות קשות להלאותו:
Verse 6
בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃
(במה אקדם ה', מספר במאמר מוסגר, מה שאמרו ישראל אז אחרי שנכשלו בשטים בבעל פעור, הם שאלו, במה אקדם ה' באיזה מנחה ונדבה אקדמה פניו מצד שהוא ה' מהוה כל המציאות, עוד שאלו (במה) אכף לאלהי מרום אחר שחטאתי לפניו ואצטרך לכפוף קומתי ולהכנע ולבקש סליחה, במה אכף לפניו מצד שהוא אלהי מרום, שמצד דינו הקשה נקרא בשם אלהים, והוא אלהי מרום, והחוטא לפניו ראוי לעונש גדול, ומפרש נגד מ"ש במה אקדם ה' האקדמנו בעולות במה שאביא אליו עגלים בני שנה לעולה:
Verse 7
הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃
הירצה ה', הלא לא ירצה גם באלפי אילים שטובים מעגלים, וגם ברבבות נחלי שמן שאביא לנסכי העולות?, ועתה מפרש נגד מ"ש במה אכף לאלהי מרום, האתן בכורי פשעי, הלא ראוי שבעד פשעי שהוא המרד במזיד אתן בני הבכור לקרבן, ובעד חטאת נפשי שהוא השוגג אתן פרי בטני שהם בנים הקטנים, כן שאלתם אז):
Verse 8
הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת…
הגיד חוזר למעלה שעל שאלתכם זאת, הגיד לך מן השטים ועד הגלגל, מה טוב ובמה תתרצה אל ה', הגיד ר"ל שהגיד לך, א] מה שטוב לך מצד שאתה אדם, במצות שבין אדם לחברו, מה שטוב לפני האדם עצמו בחיים המדיניים, וגם הגיד מה ה' דורש ממך במצות שבין אדם למקום, ומפרש נגד הגיד לך אדם מה טוב כי אם עשות משפט ואהבת חסד, שזה הטוב לך מצד שאתה אדם שהמשפט ישמור החיים המדיניים מן הגזל והעשק, ועשיית החסד בזה יעזור איש לאחיו, ונגד מה ה' דורש ממך אמר והצנע לכת עם אלהיך, מה שאתה צריך ללכת עם אלהיך (כמו את האלהים התהלך נח), שזה שורש המצות שבין אדם למקום שילך עם אלהים, ללכת בדרכיו ולהתקדש בקדושתו, כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני, זה יהיה בהצנע ובסתר, כי הם דברים שבינך ובין קונך ובזה טובה הצניעות בל יזיד וירים לבו בעניני החקירה באלהות וכן בל יתחכם על מצותיו, רק ילך בהצנע לכת עם אלהים:
Verse 9
ק֤וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃
קול ה' שיעור הכתוב קול ה' ותושיה יקרא לעיר יראה שמך, וכונתו עמ"ש ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שתחלה היתה נקראת בשם שלם, כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם, ואברהם הוסיף לה שם יראה, ע"ש שה' יראה וישגיח תמיד על העיר הזאת, ועתה יזכיר הנביא את ירושלים, שתזכור ששמה יראה כי עיני ה' בה תמיד, ותשמור את עצמה מלמרות עיני כבודו, וז"ש קול ה' וגם תושיה שהיא התורה, הם קראו לעיר הזאת ששמה יראה, כי ה' הסכים על השם הזה וכתבו בתורתו וא"כ שמעו מטה ומי יעדה, אחר שה' משגיח על מעשיכם שמעו את המטה שהוא העונש המיועד על עונותיכם ומי יעד את העונש הלא הוא ה' אשר לו היכולת להעניש, ר"ל כי מה שתקשו ערפכם יהיה או מצד שתחשבו שאין ה' רואה מעשיכם, על זה אמר יראה שמך, או שתחשבו שאין רצונו להעניש על זה אמר שמעו מטה, או שתחשבו שאין ביכלתו להעניש, על זה אמר מי יעדה :
Verse 10
ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃
עוד האש, עפ"ז ישאל וכי עוד יש בבית רשע אוצרות רשע? הכי לא יירא מעונשי ה' הרואה במעשיו, ואיפת רזון זעומה גם האיפה הקבועה מן הרוזנים, הממונים לפקח על המדות והם קובעים את האיפה שתהיה איפת צדק, גם איפה זו היא זעומה שה' זועם עליה, כי גם הרוזנים יחוקקו חקקי און:
Verse 11
הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃
האזכה וע"י שקבעו איפה קטנה יעשו גם השקל מזויף, שלפי שהקטינו את האיפה יקטינו הקונים את השקל, ובכ"ז לא יזכו בזה, כי ע"ז אמר אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם, ר"ל אף שנמצאו שניהם יחד, שע"י שיש אבן ואבן יעשה המוכר איפה ואיפה שמי שנותן לו שקל קטן מזויף נותן לו לעומתו איפה קטנה, ובכ"ז היא תועבה בעיני ה' הגם שנמצאו שניהם, לא יזכה בזה לאמר שהקטין השקל בעבור שכנגדו הקטין האיפה או בהפך, כי ה' הזהיר על אבן ואבן ועל איפה ואיפה בכל אופן, וז"ש הכי אזכה עי"כ במאזני רשע, ובמה שיש בכיס אבני מרמה להקטין גם השקל ע"י שהקטינו האיפה, אחר שה' שונא גם שניהם:
Verse 12
אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃
אשר עשיריה מלאו חמס, כי הם מעותים בין מדת האיפה בין מדת השקל כמ"ש להקטין איפה ולהגדיל שקל, ויושביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם הדבור הפשוט הוא שקר גלוי, והדבור התבוניי שזה מיוחס אל הלשון הוא רמיה, שבו ירמאו ברמאות עד שאין השקר ניכר:
Verse 13
וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃
וגם אני החליתי הכותך, וע"כ התמדתי להכותך במטה, כמ"ש שמעו מטה ומי יעדה עד שהחליתי אותך, ובאשר כ"ז לא הועיל, ולכן השמם על חטאתיך צריך אני להשמם אותך עד שתהיה שממה לגמרי:
Verse 14
אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃
אתה, מפרש מ"ש החליתי הכותך, שהגם שאתה תאכל ולא תשבע בכ"ז וישחך בקרבך תשוחח המאכל אותך בקרבך שהוא חולי שבא מרוב השביעה והאכילה היתרה.
ותסג תשתדל להחזיר את רכושך ותבואתך ולהפליטו מידי האויב, ובכ"ז לא תפליט מידו, וגם אשר תפלט מיד האויב לחרב אתן יהרגוך עי"ז בחרב:
Verse 15
אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן׃
אתה תזרע וכן יהיה קללה גם בפרי האדמה ופרי העץ, שתזרע תבואה וקטניות ולא תקצור, וגם שתדרוך זית לא תסוך השמן כי האויבים יאכלוהו:
Verse 16
וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עׇמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַ֩עַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה…
וישתמר, עתה מפרש מ"ש השמם על חטאתך, שהגם שהחליתי הכותך לא הועיל לך מאומה כי בכ"ז ישתמרו חקות עמרי שהוסיף חקים רעים על חטאי ירבעם, וגם ישתמרו כל מעשה בית אחאב שהוסיפו עוד ברע ואתם תלכו במועצותיהם, לכן השמם על חטאתיך, וז"ש למען תתי אותך לשמה שתהיה שממה לגמרי, וחרפת עמי תשאו ר"ל ואתם תסבלו עונש על חרפת עמי שאתם גרמתם זאת שיהיו לחרפה ע"י מעשיכם הרעים:
Edition: Malbim on Micah--Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.
Micah Chapter 6
Micah Chapter 6 presents 16 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 16 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 110 words
Opens “שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים…”
- Verse 213 words
Opens “שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ…”
- Verse 37 words
Opens “עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי׃…”
- Verse 412 words
Opens “כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ…”
- Verse 516 words
Opens “עַמִּ֗י זְכׇר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה…”
- Verse 611 words
Opens “בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ…”
- Verse 713 words
Opens “הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן…”
- Verse 816 words
Opens “הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗…”
- Verse 911 words
Opens “ק֤וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ…”
- Verse 109 words
Opens “ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת…”
- Verse 116 words
Opens “הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃…”
- Verse 129 words
Opens “אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם…”
- Verse 135 words
Opens “וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃…”
- Verse 1413 words
Opens “אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙…”
- Verse 1511 words
Opens “אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ…”
- Verse 1618 words
Opens “וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עׇמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Micah 6
Open in the reader