Talmud Builders
    Login
    Hebrew Bible

    Joshua Chapter 19

    Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.

    Joshua Chapter 19Verse 1 / 510%
    Compare witnesses — word by word

    החיפוש מתעלם מניקוד, טעמים וסימני פיסוק — אפשר להקליד גם ללא ניקוד.

    Text size
    100%
    Original size

    Joshua 19 — English translation

    Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

    1. 1The second lot fell to Simeon. The portion of the tribe of the Simeonites, by their clans, lay inside the portion of the Judahites.
    2. 2Their portion comprised: Beer-sheba—or Sheba—Moladah,
    3. 3Hazar-shual, Balah, Ezem,
    4. 4Eltolad, Bethul, Hormah,
    5. 5Ziklag, Beth-marcaboth, Hazar-susah,
    6. 6Beth-lebaoth, and Sharuhen—13 towns, with their villages.
    7. 7Ain, Rimmon, Ether, and Ashan: 4 towns, with their villages—
    8. 8together with all the villages in the vicinity of those towns, down to Baalath-beer [and] Ramath-negeb. That was the portion of the tribe of the Simeonites, by their clans.
    9. 9The portion of the Simeonites was part of the territory of the Judahites; since the share of the Judahites was larger than they needed, the Simeonites received a portion inside their portion.
    10. 10The third lot emerged for the Zebulunites, by their clans. The boundary of their portion: Starting at Sarid,
    11. 11their boundary ascended westward to Maralah, touching Dabbesheth and touching the wadi alongside Jokneam.
    12. 12And it also ran from Sarid along the eastern side, where the sun rises, past the territory of Chisloth-tabor and on to Daberath and ascended to Japhia.
    13. 13From there it ran [back] to the east, toward the sunrise, to Gath-hepher, to Eth-kazin, and on to Rimmon, where it curved to Neah.
    14. 14Then it turned—that is, the boundary on the north—to Hannathon. Its extreme limits were the Valley of Iphtah-el,
    15. 15Kattath, Nahalal, Shimron, Idalah, and Bethlehem: 12 towns, with their villages.
    16. 16That was the portion of the Zebulunites by their clans—those towns, with their villages.
    17. 17The fourth lot fell to Issachar, the Issacharites by their clans.
    18. 18Their territory comprised: Jezreel, Chesulloth, Shunem,
    19. 19Hapharaim, Shion, Anaharath,
    20. 20Rabbith, Kishion, Ebez,
    21. 21Remeth, En-gannim, En-haddah, and Beth-pazzez.
    22. 22The boundary touched Tabor, Shahazimah, and Beth-shemesh; and their boundary ran to the Jordan: 16 towns, with their villages.
    23. 23That was the portion of the tribe of the Issacharites, by their clans—the towns with their villages.
    24. 24The fifth lot fell to the tribe of the Asherites, by their clans.
    25. 25Their boundary ran along Helkath, Hali, Beten, Achshaph,
    26. 26Allammelech, Amad, and Mishal; and it touched Carmel on the west, and Shihor-libnath.
    27. 27It also ran along the east side to Beth-dagon, and touched Zebulun and the Valley of Iphtah-el to the north, [as also] Beth-emek and Neiel; then it ran to Cabul on the north,
    28. 28Ebron, Rehob, Hammon, and Kanah, up to Great Sidon.
    29. 29The boundary turned to Ramah and on to the fortified city of Tyre; then the boundary turned to Hosah and it ran on westward to Mehebel, Achzib,
    30. 30Ummah, Aphek, and Rehob: 22 towns, with their villages.
    31. 31That was the portion of the tribe of the Asherites, by their clans—those towns, with their villages.
    32. 32The sixth lot fell to the Naphtalites, the Naphtalites by their clans.
    33. 33Their boundary ran from Heleph, Elon-bezaanannim, Adami-nekeb, and Jabneel to Lakkum, and it ended at the Jordan.
    34. 34The boundary then turned westward to Aznoth-tabor and ran from there to Hukok. It touched Zebulun on the south, and it touched Asher on the west, and Judah at the Jordan on the east.
    35. 35Its fortified towns were Ziddim, Zer, Hammath, Rakkath, Chinnereth,
    36. 36Adamah, Ramah, Hazor,
    37. 37Kedesh, Edrei, En-hazor,
    38. 38Iron, Migdal-el, Horem, Beth-anath, and Beth-shemesh: 19 towns, with their villages.
    39. 39That was the portion of the tribe of the Naphtalites, by their clans—the towns, with their villages.
    40. 40The seventh lot fell to the tribe of the Danites, by their clans.
    41. 41Their allotted territory comprised: Zorah, Eshtaol, Ir-shemesh,
    42. 42Shaalabbin, Aijalon, Ithlah,
    43. 43Elon, Timnah, Ekron,
    44. 44Eltekeh, Gibbethon, Baalath,
    45. 45Jehud, Bene-berak, Gath-rimmon,
    46. 46Me-jarkon, and Rakkon, at the border near Joppa.
    47. 47But the territory of the Danites slipped from their grasp. So the Danites migrated and made war on Leshem. They captured it and put it to the sword; they took possession of it and settled in it. And they changed the name of Leshem to Dan, after their ancestor Dan.
    48. 48That was the portion of the tribe of the Danites, by their clans—those towns, with their villages.
    49. 49When they had finished allotting the land by its boundaries, the Israelites gave a portion in their midst to Joshua son of Nun.
    50. 50At G OD ’s command they gave him the town that he asked for, Timnath-serah in the hill country of Ephraim; he fortified the town and settled in it.
    51. 51These are the portions assigned by lot to the tribes of Israel by the priest Eleazar, Joshua son of Nun, and the family heads, before G OD at Shiloh, at the entrance of the Tent of Meeting. When they had finished dividing the land,

    License: CC-BY-NC

    1. א׳וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַחֲלָתָ֔ם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־יְהוּדָֽה׃
    2. ב׳וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמוֹלָדָֽה׃
    3. ג׳וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃
    4. ד׳וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּבְת֖וּל וְחׇרְמָֽה׃
    5. ה׳וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּב֖וֹת וַחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃
    6. ו׳וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
    7. ז׳עַ֥יִן׀רִמּ֖וֹן וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃
    8. ח׳וְכׇל־הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבוֹת֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּ֥עֲלַת בְּאֵ֖ר רָ֣אמַת נֶ֑גֶב זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
    9. ט׳מֵחֶ֙בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ נַחֲלָתָֽם׃ {פ}
    10. י׳וַיַּ֙עַל֙ הַגּוֹרָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י גְּב֥וּל נַחֲלָתָ֖ם עַד־שָׂרִֽיד׃
    11. י״אוְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם׀לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יׇקְנְעָֽם׃
    12. י״בוְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃
    13. י״גוּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃
    14. י״דוְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃
    15. ט״ווְקַטָּ֤ת וְנַהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
    16. ט״זזֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵי־זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {פ}
    17. י״זלְיִ֨שָּׂשכָ֔ר יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הָרְבִיעִ֑י לִבְנֵ֥י יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
    18. י״חוַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם יִזְרְעֶ֥אלָה וְהַכְּסוּלֹ֖ת וְשׁוּנֵֽם׃
    19. י״טוַחֲפָרַ֥יִם וְשִׁיאֹ֖ן וַאֲנָחֲרַֽת׃
    20. כ׳וְהָרַבִּ֥ית וְקִשְׁי֖וֹן וָאָֽבֶץ׃
    21. כ״אוְרֶ֧מֶת וְעֵין־גַּנִּ֛ים וְעֵ֥ין חַדָּ֖ה וּבֵ֥ית פַּצֵּֽץ׃
    22. כ״בוּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר (ושחצומה) [וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙] וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
    23. כ״גזֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {פ}
    24. כ״דוַיֵּצֵא֙ הַגּוֹרָ֣ל הַחֲמִישִׁ֔י לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
    25. כ״הוַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם חֶלְקַ֥ת וַחֲלִ֖י וָבֶ֥טֶן וְאַכְשָֽׁף׃
    26. כ״ווְאַֽלַמֶּ֥לֶךְ וְעַמְעָ֖ד וּמִשְׁאָ֑ל וּפָגַ֤ע בְּכַרְמֶל֙ הַיָּ֔מָּה וּבְשִׁיח֖וֹר לִבְנָֽת׃
    27. כ״זוְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֘מֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻל֠וּן וּבְגֵ֨י יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפ֛וֹנָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א אֶל־כָּב֖וּל מִשְּׂמֹֽאל׃
    28. כ״חוְעֶבְרֹ֥ן וּרְחֹ֖ב וְחַמּ֣וֹן וְקָנָ֑ה עַ֖ד צִיד֥וֹן רַבָּֽה׃
    29. כ״טוְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ חֹסָ֔ה (ויהיו) [וְהָי֧וּ] תֹצְאֹתָ֛יו הַיָּ֖מָּה מֵחֶ֥בֶל אַכְזִֽיבָה׃
    30. ל׳וְעֻמָ֥ה וַאֲפֵ֖ק וּרְחֹ֑ב עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃
    31. ל״אזֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {פ}
    32. ל״בלִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הַשִּׁשִּׁ֑י לִבְנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
    33. ל״גוַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵאֵל֜וֹן בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב וְיַבְנְאֵ֖ל עַד־לַקּ֑וּם וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיַּרְדֵּֽן׃
    34. ל״דוְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם וּבִ֣יהוּדָ֔ה הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃
    35. ל״הוְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת׃
    36. ל״ווַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה וְחָצֽוֹר׃
    37. ל״זוְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֽוֹר׃
    38. ל״חוְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
    39. ל״טזֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {פ}
    40. מ׳לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגּוֹרָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי׃
    41. מ״אוַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צׇרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ׃
    42. מ״בוְשַׁעֲלַבִּ֥ין וְאַיָּל֖וֹן וְיִתְלָֽה׃
    43. מ״גוְאֵיל֥וֹן וְתִמְנָ֖תָה וְעֶקְרֽוֹן׃
    44. מ״דוְאֶלְתְּקֵ֥ה וְגִבְּת֖וֹן וּבַעֲלָֽת׃
    45. מ״הוִיהֻ֥ד וּבְנֵֽי־בְרַ֖ק וְגַת־רִמּֽוֹן׃
    46. מ״ווּמֵ֥י הַיַּרְק֖וֹן וְהָרַקּ֑וֹן עִֽם־הַגְּב֖וּל מ֥וּל יָפֽוֹ׃
    47. מ״זוַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ׀ וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַיִּקְרְא֤וּ לְלֶ֙שֶׁם֙ דָּ֔ן כְּשֵׁ֖ם דָּ֥ן אֲבִיהֶֽם׃
    48. מ״חזֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {ס}
    49. מ״טוַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃
    50. נ׳עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃
    51. נ״אאֵ֣לֶּה הַנְּחָלֹ֡ת אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן וְרָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת לְמַטּוֹת֩ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל׀בְּגוֹרָ֤ל׀בְּשִׁלֹה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיְכַלּ֕וּ מֵחַלֵּ֖ק אֶת־הָאָֽרֶץ׃ {פ}

    Share this chapter

    Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

    Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַחֲלָתָ֔ם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־יְהוּדָֽה׃

      ויצא הגורל השני — שני לבנימין, שגורל בנימין היה ראשון לשבעה השבטים שאמר יהושע לשלוחיו והתחלקו אותה לשבעה חלקים, שכבר נטלו יהודה ויוסף, כמו שנאמר שם (לעיל יח ה): יהודה יעמוד על גבולו מנגב וגו', מכאן ואילך מונה והולך שבעה גורלות:

    2. Verse 9

      מֵחֶ֙בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ…

      רב מהם — מן הראוי להם:

    3. Verse 12

      וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃

      כסלות תבור — אומר אני שהוא לשון כסלים, פלנק"ש בלע"ז, לא בגובהו ולא בשיפולו אלא בשיפועו וסמוך לאמצעו קרוב לצד אחורים ומלצד פניו, כדרך שהכסלים עומדות בבהמה, ובמקום שהוא אומר (להלן פסוק לד): אזנות תבור, סמוך לראשו הוא במקום האזנים:

    4. Verse 13

      וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃

      קדמה מזרחה גתה חפר — ממזרח לגת החפר, שם עירו של יונה בן אמיתי (מלכים ב יד כה):

      עתה קצין — שם העיר עתה קצין:

      המתואר הנעה — המוסב על נעה, כלומר משם תאר הגבול לנעה, וכן תרגם יונתן: ונפיק לרמון ומתמן מסתחר לנעה:

    5. Verse 29

      וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ חֹסָ֔ה (ויהיו) [וְהָי֧וּ] תֹצְאֹתָ֛יו הַיָּ֖מָּה מֵחֶ֥בֶל אַכְזִֽיבָה׃

      מבצר צר — קרוין כריכן קרוי תוקפא:

      צר — לשון צור:

      מחבל אכזיבה — מעדב אכזיבה, מגורל כזיב:

    6. Verse 35

      וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת׃

      וערי מבצר — היו לנפתלי הצדים צר:

    7. Verse 41

      וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צׇרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ׃

      צרעה ואשתאול — משל יהודה היה (לעיל טו לג), ונפל גורל בני דן סמוך להם:

    8. Verse 47

      וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ׀ וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙…

      ויצא גבול בני דן מהם — כאן נטלו קצת, ועוד נפל להם גורל במקום אחר רחוק מגבולם, ושאר שבטים מפסיקין בינתים:

      וילחמו עם לשם — לאחר זמן בימי עתניאל בן קנז, ובימי פסל מיכה, כמה שנאמר בספר שופטים (יח ב):

      לשם — היא ליש האמורה בספר שופטים (יח יד):

    9. Verse 51

      אֵ֣לֶּה הַנְּחָלֹ֡ת אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן וְרָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת לְמַטּוֹת֩ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל׀בְּגוֹרָ֤ל׀בְּשִׁלֹה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח…

      אשר נחלו — הנחילו:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 2

      וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמוֹלָדָֽה׃

      באר שבע — (למעלה טז, כח). והיה עוד באר שבע אשר ליהודה (מ"א יט, ג) ולא נזכר בגבולי הארץ:

      ושבע — לא נזכר שם ולא בדהי"א (ד, כח). ומולדה. (למעלה טז, כו):

    2. Verse 3

      וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃

      וחצר שועל — (שם כח):

      ובלה — היא בעלה הנזכר (שם כט), ובד"ה (שם) בלהה:

      ועצם — (שם):

    3. Verse 4

      וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּבְת֖וּל וְחׇרְמָֽה׃

      ואלתולד — (שם ל), ובד"ה תולד:

      ובתול — הוא כסיל הנזכר (שם שם), ובד"ה בתואל:

      וחרמה (שם ושם):

    4. Verse 5

      וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּב֖וֹת וַחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃

      צקלג — (שם ושם), ועמ"ש למעלה בזה:

      ובית המרכבות וחצר סוסים — לא נזכר בנחלת יהודה, ובד"ה בית מרכבות וחצר סוסים:

    5. Verse 6

      וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

      ובית לבאות ושרוחן — הוא לבאות ושלחים (שם לב), ובד"ה אומר תחת זה בית בראי ושערים, שאז נשתנה הלשון יותר:

      ערים שלש עשרה — ובפרטן אתה מוצא י"ד, ודוחק לומר דבאר שבע ושבע עיר אחת כי תראה שדרכו למנות בכל פסוק שלש ערים, והמותר יחשב בפסוק האחרון, וא"כ היל"ל באר שבע ושבע ומולדה וחצר שועל בפסוק א' כמו שכן הוא בד"ה. ולמה שהוכחתי למעלה (טו, לב) בית לבאות ושרוחן היה עיר אחת, ור"ל בית לבאות ואשר לפני העיר, ועז"א למעלה ושלחים, לשון שלחיך פרדס רמונים (שה"ש ד, יג), בית השלחים שלפני העיר. ופה אמר ושרוחן, כי אח"כ לא היו שם שדות והיה שרח העודף להעיר, ובעת שנכתב ספר ד"ה נעשו שם שערים לפני העיר אמר ושערים. והנה מה שחשב צקלג בין ערי שמעון לא היו רק עד ימי דוד, שאח"כ נתן צקלג למלכי יהודה, ככתוב ש"א ((כו, ו), ובזה תבין מ"ש בד"ה (שם לא) אלה עריהם עד מלך דוד:

    6. Verse 7

      עַ֥יִן׀רִמּ֖וֹן וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃

      עין רימון — (למעלה שם לב):

      עתר ועשן — (שם מב), ובד"ה חשיב עיטם ועין ורמון ותבן ועשן. עיטם הוא עתר, ותבן היא עיר נוספת שבנו אח"כ:

    7. Verse 8

      וְכׇל־הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבוֹת֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּ֥עֲלַת בְּאֵ֖ר רָ֣אמַת נֶ֑גֶב זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

      עד בעלת — ר"ל סביבות הערים שנמשכו עד בעלה היו חצרים שקרוים באר רמת נגב, ולכן בד"ה לא אמר רק עד בעלה לבד:

    8. Verse 10

      וַיַּ֙עַל֙ הַגּוֹרָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י גְּב֥וּל נַחֲלָתָ֖ם עַד־שָׂרִֽיד׃

      ויהי — גבול זבולן היה בקצה צפונית מערבית לא"י, והתחיל מנקודה אשר במערבית צפונית לא"י, ששם היה עיר שריד:

    9. Verse 11

      וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם׀לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יׇקְנְעָֽם׃

      ועלה — חשב צד המערבי מצפון לדרום:

      עלה לימה — אל הים, ובצד זה פגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם, כי יקנעם היה לזבולן (לקמן כא, לד), והנחל היה במערבו של יקנעם ונחל זה היה סוף גבול זה בקרן מערבית דרומית של זבולן. (וי"מ שהוא נחל קישון):

    10. Verse 12

      וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃

      ושב — עתה ח ושב גבול הצפוני ממערב למזרח:

      על גבול כסלת תבור — שם כלה קו הזה. ומשם יצא לצד דרום על פני המזרח מצפון לדרום אל הדברת, שהיה מיששכר, כי שם גבל עם יששכר שהיה בצד מזרחו שתבור היה מיששכר, וכן דברת, ומשם עלה יפיע, ג"כ מצפון לדרום:

    11. Verse 13

      וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃

      ומשם עבר קדמה — ר"ל בצד המזרחי עבר הגבול עיר ששמה גתה חפר (שם העיר של יונה הנביא), ועיר עתה קצין: ויצא. משם יצא לצד מזרח, אל עיר רמון, ותאר אותו משלש רוחותיו ושב ממזרח למערב אל עיר נעה. (וקראו רמון המתואר שהיה מוקף מגבול זבולן סביב, כי הוא היה בולט מן הגבול כקרן למזרח):

    12. Verse 14

      וְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃

      ונסב — את עיר נעה סבב משתי רוחות כמין ד', ונעה היה חוץ מן החוט. והלך מצפון של חנתון, (ו חנתון חוץ מן הגבול), ופה חשיב צד הדרומי ממזרח למערב:

      והיו תוצאותיו, בגיא יפתח אל — כלה הרוחב הזה:

    13. Verse 15

      וְקַטָּ֤ת וְנַהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

      ושם נכנס לפנים והלך דרך קטת (היא קטרון הנזכר שופטים א, ל) עד בית לחם, ומשם נמשך נגד הגבול הראשון שהוא הנחל אשר על פני יקנעם, הנה באו גבולי זבולן מארבע רוחותיו:

      שתים עשרה — הם שריד, מרעלה, יקנעם, יפיע, גתה חפר, עתה קצין, רמון, וחמשה שבפט"ו. ובדבשת כתיב ופגע, שלא נכנס לשם, והדברת כבר בארתי שהיה מחלק יששכר, וכן גיא יפתח אל, גיא היה, לא עיר:

    14. Verse 17

      לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הָרְבִיעִ֑י לִבְנֵ֥י יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃

      ליששכר — נחלת יששכר היה בצפונה של אפרים ומזרח למנשה, שבליטה שנמשך לאפרים במערבו צפונו עד המכמתת היה דרומית מערבית ליששכר (כנ"ל), והמכמתת היה על פני שכם שבהר אפרים (יז, ז), ונגד הר אפרים בעמק היה עמק יזרעאל כמו שמוכח למעלה (שם טז), וז"ש:

    15. Verse 18

      וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם יִזְרְעֶ֥אלָה וְהַכְּסוּלֹ֖ת וְשׁוּנֵֽם׃

      ויהי גבולם יזרעאלה — הוא גבול הדרומי של יששכר בצד מערבו, שערים יזרעאלה וכסילות עמדו בקרן מערבית דרומית של גבולו, ושם סבב החוט מדרום לצפון במערבו את המקומות שבפסוק (יט כ כא), ובבואו בצד הצפוני ממערב למזרח, אז:

    16. Verse 22

      וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר (ושחצומה) [וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙] וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

      פגע הגבול בתבור — (נגד כסלות תבור שבחלק זבולן, הנ"ל יב). וגם י"ל שם עיר כמ"ש דהי"א (ו, סב) את תבור ואת מגרשיה:

      והיו תוצאות גבולם — ר"ל שני הגבולים שמשני הרוחות צפון ודרום כלו בירדן, ולקמן נבאר שלא היה ליששכר עד הירדן ממש, רק הגבול שמשני הצדדים פגעו שם זה את זה כמו ביוסף, ומה שאצל הירדן ממש היה לנפתלי כמו שית':

    17. Verse 25

      וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם חֶלְקַ֥ת וַחֲלִ֖י וָבֶ֥טֶן וְאַכְשָֽׁף׃

      ויהי גבולם — גבול אשר היה אצל גבול מנשה (כנ"ל יז, יא) ומערב לגבול יששכר, תחלה חשב צד הדרומי ממזרח למערב (במצר מנשה) היו חלקת וחלי, והיה התחלת גבול הדרומי מחלקת שעמד בקרן מזרחית דרומית של אשר:

      ובטן ואכשף — כל הערים האלה עד משאל עמדו במצר הדרומי כסדר שכתובים כאן ממזרח למערב:

    18. Verse 26

      וְאַֽלַמֶּ֥לֶךְ וְעַמְעָ֖ד וּמִשְׁאָ֑ל וּפָגַ֤ע בְּכַרְמֶל֙ הַיָּ֔מָּה וּבְשִׁיח֖וֹר לִבְנָֽת׃

      ופגע בכרמל הימה — וכשכלה הגבול בים הגדול כלה אצל כרמל בצד הדרומי, ושיחור לבנת שאצל הים היה בצד הצפוני של אשר, נמצא מצר הדרומי של אשר היה מחלקת עד הים שאצל כרמל ומצד המערבי היה אצל הים מכרמל עד שיחור לבנת. והמבארים כתבו ששיחור לבנת הוא שם נהר, ולהבדילו מנהר מצרים שנקרא שיחור סתם נקרא זה שיחור לבנת, וידוע עתה בשם (בעלוס), ושם מצאו לפנים לעשות הזכוכית כמו שסופר בד"ה למלכות צור, ואפשר שנקרא לבנת על שם זכוכית לבנה:

    19. Verse 27

      וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֘מֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻל֠וּן וּבְגֵ֨י יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפ֛וֹנָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א…

      ושב — מן שיחור לבנת שעמדה בקרן מערבית צפונית שב הגבול ממערב למזרח, והוא ציון מצר הצפוני של אשר שב משיחור לבית דגון, ואח"כ פגע בזבולן שהיו בצפונו של אשר, וז"ש ובגיא יפתח אל צפונה, ר"ל שעמדה מצפון למצר אשר, וכבר באר (פסוק יד) כי גיא יפתח אל היה במצר הדרומי של זבולון והיה שם שכן לאשר. ואח"כ בית העמק ונעיאל, שהיו ג"כ בקו ההוא ממערב למזרח:

      ויצא — אחר נעיאל יצא הקו מדרום לצפון עד סוף צפון א"י ששם היה כבול, וז"ש משמאל, ר"ל של ארץ ישראל (ולפ"ז עבר הקו נגד כל מזרח גבולו של זבולון). וי"מ שכבול היא עיר אחת שנתן שלמה לחירם ויקרא להם ארץ כבול, על שם כבול עיר הבירה (מ"א ט, יב): (כח) ועברן. ושם בצפונית א"י עבר עברן ורחוב עד צדון רבה, שהיו ג"כ מאשר, כמ"ש אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון (שופטים א, לא), ועכו בצפון של א"י כמבואר בריש גיטין, ואינו צידון הסמוכה לצור רק צידון אחר:

    20. Verse 29

      וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ חֹסָ֔ה (ויהיו) [וְהָי֧וּ] תֹצְאֹתָ֛יו הַיָּ֖מָּה מֵחֶ֥בֶל אַכְזִֽיבָה׃

      ושב הגבול — בצידון כלה סוף המצר עד שצידון בקרן מזרחית צפונית לאשר, והגבול שב מצפון לדרום ומגביל פאת מזרחי שלאשר עד הרמה ועד עיר מבצר צור, שהיא בקרן מזרחית דרומית של אשר (עיר מבצר צור היה לנפתלי). ועיר מבצר צור אינה צור הגדולה שעל חוף הים, שלא היתה עדיין בנויה בעת ההיא כנודע. וי"מ מבצר שהיה בנוי בצור וסלע גבוה:

      ושב הגבול חסה — משם התחיל הגבול לשוב ממזרח למערב והלך חוסה שהיה לצד מערב, ומשם לחבל אכזיב:

      ומן חבל אכזיב היו תוצאותיו הימה — ר"ל הלך אל חלקת ומשם אל הכרמל הימה. הרי באר גבולי אשר מארבע רוחותיו:

      ועמה — מן אכזיב ולמטה היו עוד ערים אלה:

      ערים עשרים ושתים — והם ד' בפסוק כ"ה ואלמלך ועמעד ומשאל, בית דגון, בית העמק, נעיאל, כבול, וה' בפסוק כ"ח, ורמה, חוסה, אכזיב (כי עיר מבצר צור היה לנפתלי), ושלשה שבפסוק ל':

    21. Verse 33

      וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵאֵל֜וֹן בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב וְיַבְנְאֵ֖ל עַד־לַקּ֑וּם וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיַּרְדֵּֽן׃

      ויהי גבולם — הנה כ"מ שנשאר עדיין מא"י אחרי החלוקה הנזכר היו לבני נפתלי (חוץ מדן, שנטל במערב). והנה אצל הירדן נשאר כל רוחב א"י שכנגד הירדן, כי כבר בארנו (טז, ז) שגבול יוסף המזרחי פגע זא"ז באלכסון אצל מי יריחו ולא הגיע עד הירדן, וכן גבול מזרח של בנימין הגם שעלה מן הירדן אל כתף יריחו מצפון בכ"ז לא היה לו רק מיריחו ואילך, וכמ"ש רז"ל (ספרי במדבר, פ"א) שדושנה של יריחו לא נתחלק לשבטים, ולא לקחה בנימין עד בימי דוד או שלמה שנבנה המקדש בחלקו. וכן יששכר שלקח אחרי בנימין והיו תוצאות גבולם הירדן, לא היה עד הירדן ממש, ונשאר כל רוחב א"י במצד מזרח אצל הירדן לנפתלי (ועיין מ"ש למעלה טז, ו). ובזה תבין מ"ש פה שנפתלי פגע עם יהודה הירדן מזרח השמש, לפ"ז ארך ארץ נפתלי בצד המזרח היה כל ארך הירדן, ונגדו בצד מערבו היה גבולם מחלף מאלון בצעננים עד לקום, כ"ז היה בשטח צד המערב, ומצד המזרח והיו תוצאותיו הירדן, שהירדן הגביל שטח המזרחי:

    22. Verse 34

      וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם…

      ושב — בצד הצפוני יצא גבולו ממזרח למערב ובא עד אזנות תבור: ויצא. ויצא עוד יותר לצד צפון עד שהגיע בצפון של א"י ששם היה חקקה. והנה זבולון עלה בצד צפונו משריד על גבול כסלות תבור ויצא משם לדרום על הדברת שמחלק יששכר (כנ"ל פסוק יב), וא"כ נשאר החלק של שמאל הקו שהלך מישרים לכסלות תבור עד צפון א"י ממש פנוי, וכן החלק שמן הדברת עד צפונה של א"י ואל החלק הזה ירד גבול יששכר ולקח כל מה שנשאר מצפונה של זבולון עד צפון א"י. ובזה תבין מ"ש פה שפגע בזבולון מנגב. והנה בארנו (פסוק כז - כח) כי בנחלת אשר היה לו רצועה במזרח של זבולון עד צפון א"י, וגבול הזה שב הרמה ועד עיר מבצר צור מצפון לדרום, ושניהם רמה ומבצר צור היו לנפתלי (פסוק לה - לו) וא"כ הלך גבול נפתלי ברדתו למערב דרך הרמה ומבצר צור מדרום לצפון והיה אשר במערב של נפתלי, וז"ש שפגע באשר מים. ולפ"ז צ"ל שהערים שזכר בגבול צפונו של אשר בצפון א"י לא היו בצפון ממש, רק היה אחריהם עוד רצועה השייכת לנפתלי שדרך שם ירד גבולם וסבב את זבולון בצפונו, דאל"כ לא משכחת שילך הגבול לצפון זבולון בלא הפסקה:

    23. Verse 38

      וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

      ערים תשע עשרה — ט"ו החשובים בין ערי מבצר, ואדמי הנקב, יבנאל, לקום, חקוקה, הם י"ט. כי חלף ואלון שמות מקומות, לא ערים:

    24. Verse 41

      וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צׇרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ׃

      ויהי גבול נחלתם — דן לקח החלק המערבי של נחלת בנימין, שבנימין לא לקח רק חלק המזרחי מהאורך שממזרח למערב והחלק המערבי עם מה שנכנס חלק יהודה בצפונו ונתקצר גבולו בפאת מערב:

    25. Verse 47

      וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ׀ וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙…

      ויצא — ר"ל יען ששבט הדני נחלו בסוף א"י אצל הספר, לא יכלו להוריש את האמורי (כמ"ש שופטים א, לד). וז"ש ויצא גבול בני דן מהם. ר"ל שלא נחלו את גבולם כי האמורי לא נתנו לרדת לעמק, וזה באר בשופטים י"ח כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה, כוונתו שנחלתו לא נפלה בתוך השבטים רק בקצה המערב על הספר, ולכן ויעלו בני דן וילחמו עם לשם, שהוא במזרח א"י, וזה היה בימי שפוט השופטים, והוא ליש הנזכר שם:

    26. Verse 49

      וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃

      ויכלו לנחול — הוא החילוק הראשון שהיה עפ"י הגורל, שכבר בארנו (למעלה יד) שהיו שם שתי חלוקות, א] עפ"י הגורל שהגביל תחום כל שבט וע"ז אמר פה ויכלו לנחול. ב] עפ"י החלוקה לגלגולת שזה עשה יהושע לפי ריבוי השבט או מעוטו, ועל זה אמר בפסוק נ"א ויכלו מחלק את הארץ, ותכף אחר הגורלות קודם החילוק לפי מספר הגלגולת נתנו נחלה ליהושע. ומפרש כי:

    27. Verse 50

      עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃

      על פי ה' נתנו לו — לכן היה זה מצורף עם הגורל שהיה ג"כ עפ"י ה', ולא המתינו עד החלוקה השנית שעפ"י יהושע, שאז היה בכח יהושע לתת לו בעצמו. וז"ש בב"ב דף קכ"א אך בגורל יחלק את הארץ יצאו יהושע וכלב, כי הגם שהחלוקה הפרטית לפי הגלגולת לא היה עפ"י הגורל (ומתוך כך הקשה הראב"ד בשטה מקובצת בב"ב דף קכ"א על שטתו דרק תחומי השבט נקבעו עפ"י הגורל לא חלוקות הפרטיים א"כ למה הוצרך למעט יהושע וכלב שהיו אנשים פרטיים) בכ"ז הלא קודם שנחלקה החלוקה השנית לדעת כמה יגיע לגלגולת לא היה אפשר להקדים לתת ליהושע וכלב בלא חלוקה, ולכן הוצרך להיות עפ"י ה', וא"כ היה עולה על הדעת שזה יהיה עפ"י גורל, ומפרש כי נתנו לו את העיר אשר שאל, וזה לא יצוייר בגורל, רק עפ"י נביא, וכן כלב לקח את חברון על פי שאלתו וקודם החלוקה הפרטיית:

    28. Verse 51

      אֵ֣לֶּה הַנְּחָלֹ֡ת אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן וְרָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת לְמַטּוֹת֩ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל׀בְּגוֹרָ֤ל׀בְּשִׁלֹה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח…

      ויכלו מחלק — התבאר בפסוק נ':

    Edition: Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Tanakh · chapter reading guide

    Joshua Chapter 19

    Joshua Chapter 19 presents 51 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Open the full commentary page

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of the first 40 of 51 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 112 words

      Opens “וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם…”

    2. Verse 26 words

      Opens “וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמוֹלָדָֽה׃…”

    3. Verse 34 words

      Opens “וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃…”

    4. Verse 43 words

      Opens “וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּבְת֖וּל וְחׇרְמָֽה׃…”

    5. Verse 54 words

      Opens “וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּב֖וֹת וַחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃…”

    6. Verse 66 words

      Opens “וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃…”

    7. Verse 76 words

      Opens “עַ֥יִן׀רִמּ֖וֹן וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃…”

    8. Verse 814 words

      Opens “וְכׇל־הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבוֹת֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּ֥עֲלַת בְּאֵ֖ר…”

    9. Verse 916 words

      Opens “מֵחֶ֙בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה…”

    10. Verse 1010 words

      Opens “וַיַּ֙עַל֙ הַגּוֹרָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י…”

    11. Verse 1110 words

      Opens “וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם׀לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל…”

    12. Verse 1212 words

      Opens “וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת…”

    13. Verse 1312 words

      Opens “וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה…”

    14. Verse 149 words

      Opens “וְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּצְאֹתָ֔יו…”

    15. Verse 159 words

      Opens “וְקַטָּ֤ת וְנַהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים…”

    16. Verse 168 words

      Opens “זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵי־זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃…”

    17. Verse 177 words

      Opens “לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הָרְבִיעִ֑י לִבְנֵ֥י יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃…”

    18. Verse 185 words

      Opens “וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם יִזְרְעֶ֥אלָה וְהַכְּסוּלֹ֖ת וְשׁוּנֵֽם׃…”

    19. Verse 193 words

      Opens “וַחֲפָרַ֥יִם וְשִׁיאֹ֖ן וַאֲנָחֲרַֽת׃…”

    20. Verse 203 words

      Opens “וְהָרַבִּ֥ית וְקִשְׁי֖וֹן וָאָֽבֶץ׃…”

    21. Verse 216 words

      Opens “וְרֶ֧מֶת וְעֵין־גַּנִּ֛ים וְעֵ֥ין חַדָּ֖ה וּבֵ֥ית פַּצֵּֽץ׃…”

    22. Verse 2214 words

      Opens “וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר (ושחצומה) [וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙] וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ…”

    23. Verse 238 words

      Opens “זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃…”

    24. Verse 246 words

      Opens “וַיֵּצֵא֙ הַגּוֹרָ֣ל הַחֲמִישִׁ֔י לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃…”

    25. Verse 256 words

      Opens “וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם חֶלְקַ֥ת וַחֲלִ֖י וָבֶ֥טֶן וְאַכְשָֽׁף׃…”

    26. Verse 268 words

      Opens “וְאַֽלַמֶּ֥לֶךְ וְעַמְעָ֖ד וּמִשְׁאָ֑ל וּפָגַ֤ע בְּכַרְמֶל֙ הַיָּ֔מָּה וּבְשִׁיח֖וֹר…”

    27. Verse 2716 words

      Opens “וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֘מֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻל֠וּן…”

    28. Verse 287 words

      Opens “וְעֶבְרֹ֥ן וּרְחֹ֖ב וְחַמּ֣וֹן וְקָנָ֑ה עַ֖ד צִיד֥וֹן רַבָּֽה׃…”

    29. Verse 2914 words

      Opens “וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙…”

    30. Verse 307 words

      Opens “וְעֻמָ֥ה וַאֲפֵ֖ק וּרְחֹ֑ב עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃…”

    31. Verse 319 words

      Opens “זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה…”

    32. Verse 328 words

      Opens “לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הַשִּׁשִּׁ֑י לִבְנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י…”

    33. Verse 3312 words

      Opens “וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵאֵל֜וֹן בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב…”

    34. Verse 3418 words

      Opens “וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם…”

    35. Verse 357 words

      Opens “וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת׃…”

    36. Verse 363 words

      Opens “וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה וְחָצֽוֹר׃…”

    37. Verse 374 words

      Opens “וְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֽוֹר׃…”

    38. Verse 389 words

      Opens “וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים…”

    39. Verse 398 words

      Opens “זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃…”

    40. Verse 406 words

      Opens “לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגּוֹרָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי׃…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Joshua 19

    Open in the reader