Isaiah Chapter 38
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Isaiah 38 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1In those days Hezekiah fell dangerously ill. The prophet Isaiah son of Amoz came and said to him, “Thus said G OD : Set your affairs in order, for you are going to die; you will not get well.”
- 2Thereupon Hezekiah turned his face to the wall and prayed to G OD .
- 3“Please, O E TERNAL One,” he said, “remember how I have walked before You sincerely and wholeheartedly, and have done what is pleasing to You.” And Hezekiah wept profusely.
- 4Then the word of G OD came to Isaiah:
- 5“Go and tell Hezekiah: Thus said G OD , the God of your forefather David: I have heard your prayer, I have seen your tears. I hereby add fifteen years to your life.
- 6I will also rescue you and this city from the hands of the king of Assyria. I will protect this city.
- 7And this is the sign for you from G OD that G OD will do the thing that was promised:
- 8I am going to make the shadow on the steps, which has descended on the dial of Ahaz because of the sun, recede ten steps.” And the sun[’s shadow] receded ten steps, the same steps as it had descended.
- 9A poem by King Hezekiah of Judah when he recovered from the illness he had suffered:
- 10I had thought: I must depart in the middle of my days; I have been consigned to the gates of Sheol For the rest of my years.
- 11I thought, I shall never see Yah, Yah in the land of the living, Or ever behold humans again Among those who inhabit the earth.
- 12My dwelling is pulled up and removed from me Like a tent of shepherds; My life is rolled up like a web And cut from the thrum. Only from daybreak to nightfall Was I kept whole,
- 13Then it was as though a lion Were breaking all my bones; I cried out until morning. (Only from daybreak to nightfall Was I kept whole.)
- 14I piped like a swift or a swallow, I moaned like a dove, As my eyes, all worn, looked to heaven: “My Sovereign, I am in straits; Be my surety!”
- 15What can I say? It had been promised me, By the One who has wrought it. All my sleep had fled Because of the bitterness of my soul.
- 16My Sovereign, for all that and despite it My life-breath is revived; You have restored me to health and revived me.
- 17Truly, it was for my own good That I had such great bitterness: You saved my life From the pit of destruction, For You have cast behind Your back All my offenses.
- 18For it is not Sheol that praises You, Not [the Land of] Death that extols You; Nor do they who descend into the Pit Hope for Your grace.
- 19The living, only the living Can give thanks to You As I do this day; Fathers relate to children Your acts of grace:
- 20“[It has pleased] G OD to deliver us, That is why we offer up music is a poetic form of neginoth . All the days of our lives At the House of G OD .”
- 21When Isaiah said, “Let them take a cake of figs and apply it to the rash, and he will recover,”
- 22Hezekiah asked, “What will be the sign that I shall go up to the House of G OD ?”
License: CC-BY-NC
- א׳בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָ֠יו יְשַֽׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃
- ב׳וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
- ג׳וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ {ס}
- ד׳וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
- ה׳הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃
- ו׳וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
- ז׳וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
- ח׳הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שׇׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ {ס}
- ט׳מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחׇלְיֽוֹ׃
- י׳אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃
- י״אאָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃
- י״בדּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
- י״גשִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
- י״דכְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עׇרְבֵֽנִי׃
- ט״ומָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כׇל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
- ט״זאֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכׇל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃
- י״זהִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כׇּל־חֲטָאָֽי׃
- י״חכִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹא־יְשַׂבְּר֥וּ יוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃
- י״טחַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃
- כ׳יְהֹוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כׇּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
- כ״אוַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃
- כ״בוַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָ֠יו יְשַֽׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙…
בימים ההם — שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו ויום ג' כשעל' בית ה' הוא יום מפלתו של סנחריב והוא י"ט ראשון של פסח:
כי מת אתה ולא תחיה — מת אתה בעוה"ז ולא תחיה לעה"ב משום דלא נסבת איתתא כו' כדאיתא בברכות:
Verse 3
וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי…
אנה ה' — איה רחמנותך:
Verse 5
הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף…
הנני יוסף — הנני הוא אשר יוסיף על ימיך:
Verse 6
וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
ומכף מלך אשור אצילך — למדנו שלפני מפלת סנחרב חלה:
Verse 7
וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
וזה לך האות — שתתרפא ויתוספו ימיך כמפורש למטה, ובמלכים (ב' כ') שאל לו מה אות כי אעלה:
Verse 8
הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שׇׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙…
הנני משיב — אחורנית עשר מעלות את הצל אשר ירדה:
צל המעלות — כמין מדרגות עשויות כנגד החמה לבחון בהם שעות היום כעין אורלוגין שעושין האומנין:
אשר ירדה — מיהרה לירד ונתקצר היום י' שעות ביום שמת אחז כדי שלא יהו מספידין אותו ועלו עכשיו לאחוריהם ביום שנתרפא חזקיהו וניתוספו על היום י' שעות:
Verse 9
מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחׇלְיֽוֹ׃
מכתב — ת"י כתב אודאה על ניסא דאיתעבד לחזקיה:
Verse 10
אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃
אני אמרתי בדמי ימי — כשראיתי ימי בדמי, בשממון וחרישה כמו נדמה כל עם כנען (צפני' א) כלומר כשחליתי אמרתי אלכה בשערי שאול עתה אמות, לפי שעד אותו היום לא נתרפא חולה:
פקדתי יתר שנותי — כמו (במדבר ל״א:מ״ט) לא נפקד ממנו איש נחסרתי שאר שנותי ויונתן תירגם על דוכרני לטב איתוספו על שני נפקדתי לטובה ונתייתרו שנותי:
Verse 11
אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃
(תוספות אמרתי לא אראה יה — לא אשתמש עוד בשם של יה:
בארץ החיים — חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללויה חק למתים שאין מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם ע"כ):
בארץ החיים — בב"ה:
לא אביט אדם — חי עוד:
עם יושבי חדל — שאהיה עם המתים היושבים בארץ חדלה ומנוע' מן החיים:
Verse 12
דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
דורי נסע ונגלה מני — בני דורי נסעו ממנו, נסע כמו נסחו כמו בל יסע יתדותיו (לעיל לג):
כאוהל רעי — כאהל רועי בהמה שמסיעו מכאן ותוקעו במקום אחר כשכלה מרעה זה:
קפדתי — הכרתי מהר חיי כאורג הממהר לארוג כל זה הייתי סבור, וי"ת כנחל גדודין כנחל המושך בין גדות גבוהין שאינו מתפשט ומתוך כך מימיו קלים לרוץ, ואומר אני שהוא נחל חריף ששמו אורג והוא שאמר (איוב ז׳:ו׳) ימי קלו מני אורג חלפו עם אניות אבה (שם ט):
מדלה יבצעני — ת"י מיקר מלכותי אנא גלי סבור הייתי שעתה יבצעני מכל כבודי דלה ל' גוה וכן ודלת ראשך (שיר ז):
מיום ועד לילה תשלימני — כמו מזכר ועד נקבה כלומר מימים ומלילות תכלני וכן תירגם יונתן יממי ולילותי שלימו:
Verse 13
שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
שויתי — עצמי כל הלילה לסבול יסורי חולי ונתגברתי כארי לסבול:
כן ישבר כל עצמותי — כמו (שמות א׳:י״ב) כן ירבה וכן יפרוץ כל מה שאני מתגבר כן יגבר החולי עלי לשבור כל עצמותי:
Verse 14
כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עׇרְבֵֽנִי׃
כסוס — כמו כסוס והוא שם עוף:
כסוס עגור — כמו כסוס ועגור, (ד"א) כעוף זה שתפשוהו בגרונו והוא מצפצף וכן ת"י כסוסיא דאחיד ומנציף:
עשקה לי — כמו עשוק אותי לקחני מיד מלאך המות וערבני להנצל ל' ערבות גרנטיא"ה בלע"ז כמו (תהילים קי״ט:קכ״ב) ערוב עבדך לטוב:
עשקה לי — עשוק אותי מידו כאשר תאמר רפא נא לה (במדבר י״ב:י״ג) רפא אותה:
Verse 15
מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כׇל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
מה אדבר — שבח וקילוסין לפניו והרי אמר לי נחמות והוא עשאן:
אדדה כל שנותי — כמו (בראשית ל״א:מ׳) ותדד שנתי אתנודד מכל שנתי לקלס לפניו, י"ת שנות ל' שנים:
על מר נפשי — שהיתה מרה ונחמתני:
Verse 16
אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכׇל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃
אד' עליהם יחיו — י"ת ה' על כל מיתיא אמרת לאחיאה:
ולכל בהן חיי רוחי — וקדם כלהון אחייתא חיי רוחי, ואני אומר לפי פשוטו ה' עליה' על שנותי הנזכרי' לעיל:
אדדה כל שנותי ה' שיכן שכנו וחסדו עליהם ואמר לי על פי נביאו יחיו :
ולכל בהן חיי רוחי — ולכל דבר אשר תלויין בהן חיי רוחי אמר ה' עליהם ויחיו.
ותחלימני — מעתה ידעתי שתחלימני ותחייני, תחלימני, תבראני ותחזקני כמו (איוב לט) יחלמו בניהם:
Verse 17
הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כׇּל־חֲטָאָֽי׃
הנה לשלום מר לי מר — כשנתבשרתי שלום אף הוא לי מר שהרי תלו לי הרפואה בזכות אחרים כה אמר ה' אלהי דוד אביך (לעיל לז) למעני ולמען דוד עבדי כאן הודעתני שאני חוטא כך פירשו חכמים אבל לפי ישוב המקרא משמע הנה לשלום מר לי מר כשנתבשרתי מאתך להושיעני מיד סנחרב מר לי מר על חליי שהייתי נטוי למות ולא שמחתי בבשורה ואתה בטובך חשקת נפשי מבלי רדת שחת:
Verse 18
כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹא־יְשַׂבְּר֥וּ יוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃
כי לא שאול תודך — אם הייתי מת לא הייתי מודה לך על הנס של מפלת סנחרב ולא הייתי סובר אל אמתת הבטחתך שהבטחתני עליו:
Verse 19
חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃
חי חי — ל' בני אדם חיים כלומר כשיש בני אדם חיים בעולם זה חי וזה חי יוצאת ההודאה מביניהם: (ס"א חי חי אתה חי ונאה להודות לחי)
יודיע — אשישפ"ר בלע"ז:
אל אמתך — האב מודיע ומכוין דעת בנו אל אמיתך להאמין בך:
Verse 21
וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃
דבלת תאנים — דבלת העשויה מתאנים כשהן לחין קרויין תאנים וכשנדרסין בעיגול קרויין דבלה:
וימרחו — ויחליקוה לדבקה על השחין ונס בתוך נס היה שאף בשר חי שנותנין עליו דבלה מסריח אלא הקב"ה נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל ומרפא:
Verse 22
וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}
מה אות — מה טוב ומה נאה אות זה הניתן לי אשר אעלה בית ה':
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Isaiah Chapter 38
Isaiah Chapter 38 presents 22 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 22 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 121 words
Opens “בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָ֠יו…”
- Verse 26 words
Opens “וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃…”
- Verse 319 words
Opens “וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי…”
- Verse 44 words
Opens “וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃…”
- Verse 518 words
Opens “הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד…”
- Verse 69 words
Opens “וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י…”
- Verse 711 words
Opens “וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה…”
- Verse 820 words
Opens “הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת…”
- Verse 96 words
Opens “מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחׇלְיֽוֹ׃…”
- Verse 1010 words
Opens “אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל…”
- Verse 1111 words
Opens “אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט…”
- Verse 1214 words
Opens “דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי…”
- Verse 139 words
Opens “שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם…”
- Verse 1412 words
Opens “כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ…”
- Verse 158 words
Opens “מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כׇל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר…”
- Verse 168 words
Opens “אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכׇל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי…”
- Verse 1714 words
Opens “הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙…”
- Verse 189 words
Opens “כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹא־יְשַׂבְּר֥וּ…”
- Verse 1910 words
Opens “חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב…”
- Verse 208 words
Opens “יְהֹוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כׇּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית…”
- Verse 218 words
Opens “וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין…”
- Verse 229 words
Opens “וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Isaiah 38
Open in the reader