Hebrew Bible

Ezekiel Chapter 48

Ezekiel Chapter 48Verse 1 / 350%

Compare witnesses — word by word

Text size

100%

Original size

Ezekiel 48 — English translation

Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.

1These are the names of the tribes: At the northern end, along the Hethlon road, [from] Lebo-hamath to Hazar-enan—which is the border of Damascus, with Hamath to the north—from the eastern border to the Sea: Dan—one [tribe].
2Adjoining the territory of Dan, from the eastern border to the western border: Asher—one.
3Adjoining the territory of Asher, from the eastern border to the western border: Naphtali—one.
4Adjoining the territory of Naphtali, from the eastern border to the western border: Manasseh—one.
5Adjoining the territory of Manasseh, from the eastern border to the western border: Ephraim—one.
6Adjoining the territory of Ephraim, from the eastern border to the western border: Reuben—one.
7Adjoining the territory of Reuben, from the eastern border to the western border: Judah—one.
8Adjoining the territory of Judah, from the eastern border to the western border, shall be the reserve that you set aside: 25,000 [cubits] in breadth and in length equal to one of the portions from the eastern border to the western border; the Sanctuary shall be in the middle of it.
9The reserve that you set aside for G OD shall be 25,000 long and 10,000 wide.
10It shall be apportioned to the following: The sacred reserve for the priests shall measure 25,000 [cubits] on the north, 10,000 on the west, 10,000 on the east, and 25,000 on the south, with G OD ’s Sanctuary in the middle of it.
11This consecrated area shall be for the priests of the line of Zadok, who kept My charge and did not go astray, as the Levites did when the people of Israel went astray.
12It shall be a special reserve for them out of the [total] reserve from the land, most holy, adjoining the territory of the Levites.
13Alongside the territory of the priests, the Levites shall have [an area] 25,000 long by 10,000 wide; the total length shall be 25,000 and the breadth 10,000.
14None of it—the choicest of the land—may be sold, exchanged, or transferred; it is sacred to G OD .
15The remaining 5,000 in breadth by 25,000 shall be for common use—serving the city for dwellings and pasture. The city itself shall be in the middle of it;
16and these shall be its measurements: On the north side 4,500 cubits, on the south side 4,500, on the east side 4,500, and on the west side 4,500.
17The pasture shall extend 250 cubits to the north of the city, 250 to the south, 250 to the east, and 250 to the west.
18As for the remaining 10,000 to the east and 10,000 to the west, adjoining the long side of the sacred reserve, the produce of these areas adjoining the sacred reserve shall serve as food for the workers in the city;
19the workers in the city from all the tribes of Israel shall cultivate it.
20The entire reserve, 25,000 square, you shall set aside as the sacred reserve plus the city property.
21What remains on either side of the sacred reserve and the city property shall belong to the prince. The prince shall own [the land] from the border of the 25,000 of the reserve up to the eastern boundary, and from the border of the 25,000 on the west up to the western boundary, corresponding to the [tribal] portions. The sacred reserve, with the Temple Sanctuary in the middle of it
22and the property of the Levites and the city property as well, shall be in the middle of the [area belonging] to the prince; [the rest of the land] between the territory of Judah and the territory of Benjamin shall belong to the prince.
23As for the remaining tribes: From the eastern border to the western border: Benjamin—one.
24Adjoining the territory of Benjamin, from the eastern border to the western border: Simeon—one.
25Adjoining the territory of Simeon, from the eastern border to the western border: Issachar—one.
26Adjoining the territory of Issachar, from the eastern border to the western border: Zebulun—one.
27Adjoining the territory of Zebulun, from the eastern border to the western border: Gad—one.
28The other border of Gad shall be the southern boundary. This boundary shall run from Tamar to the Waters of Meribath-kadesh, to the Wadi [of Egypt], and to the Great Sea.
29That is the land that you shall allot as a heritage to the tribes of Israel, and those are their portions—declares the Sovereign G OD .
30And these are the exits from the city: On its northern side, measuring 4,500 cubits,
31the gates of the city shall be—three gates on the north—named for the tribes of Israel: the Reuben Gate: one; the Judah Gate: one; the Levi Gate: one.
32On the eastern side, [measuring] 4,500 cubits—there shall be three gates: the Joseph Gate: one; the Benjamin Gate: one; and the Dan Gate: one.
33On the southern side, measuring 4,500 cubits, there shall be three gates: the Simeon Gate: one; the Issachar Gate: one; and the Zebulun Gate: one.
34And on the western side, [measuring] 4,500 cubits—there shall be three gates: the Gad Gate: one; the Asher Gate: one; the Naphtali Gate: one.
35Its circumference [shall be] 18,000 [cubits]; and the name of the city from that day on shall be “G OD Is There.”

License: CC-BY-NC

א׳וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן׀לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת וְהָיוּ־ל֧וֹ פְאַת־קָדִ֛ים הַיָּ֖ם דָּ֥ן אֶחָֽד׃
ב׳וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד׃
ג׳וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל אָשֵׁ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה נַפְתָּלִ֥י אֶחָֽד׃
ד׳וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל נַפְתָּלִ֗י מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה מְנַשֶּׁ֥ה אֶחָֽד׃
ה׳וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד׃
ו׳וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל אֶפְרַ֗יִם מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה רְאוּבֵ֥ן אֶחָֽד׃
ז׳וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃
ח׳וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה תִּֽהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ כְּאַחַ֤ד הַֽחֲלָקִים֙ מִפְּאַ֤ת קָדִ֙ימָה֙ עַד־פְּאַת־יָ֔מָּה וְהָיָ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ בְּתוֹכֽוֹ׃
ט׳הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַיהֹוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃
י׳וּ֜֠לְאֵ֜֠לֶּה תִּהְיֶ֣ה תְרוּמַת־הַקֹּ֘דֶשׁ֮ לַכֹּהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהֹוָ֖ה בְּתוֹכֽוֹ׃
י״אלַכֹּהֲנִ֤ים הַֽמְקֻדָּשׁ֙ מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם׃
י״בוְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ קׇדָשִׁ֑ים אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃
י״גוְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כׇּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃
י״דוְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א (יעבור) [יַעֲבִ֖יר] רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃
ט״ווַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵי֙ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר בְּתוֹכֹֽה׃
ט״זוְאֵ֘לֶּה֮ מִדּוֹתֶ֒יהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ (חמש) מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים וּמִפְּאַ֣ת קָדִ֗ים חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־יָ֕מָּה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִֽים׃
י״זוְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֙וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֙ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
י״חוְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת׀ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְהָיְתָ֤ה תְבֽוּאָתֹה֙ לְלֶ֔חֶם לְעֹבְדֵ֖י הָעִֽיר׃
י״טוְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כ׳כׇּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃
כ״אוְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀וּמִזֶּ֣ה׀לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִ֒ימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵ֠י חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ עַל־גְּב֣וּל יָ֔מָּה לְעֻמַּ֥ת חֲלָקִ֖ים לַנָּשִׂ֑יא וְהָֽיְתָה֙ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִקְדַּ֥שׁ הַבַּ֖יִת בְּתוֹכֹֽה׃
כ״בוּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶ֑ה בֵּ֣ין׀ גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶֽה׃
כ״גוְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃
כ״דוְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה שִׁמְע֥וֹן אֶחָֽד׃
כ״הוְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל שִׁמְע֗וֹן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יִשָּׂשכָ֥ר אֶחָֽד׃
כ״ווְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל יִשָּׂשכָ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה זְבוּלֻ֥ן אֶחָֽד׃
כ״זוְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל זְבוּלֻ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה גָּ֥ד אֶחָֽד׃
כ״חוְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל־פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל־הַיָּ֥ם הַגָּדֽוֹל׃
כ״טזֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֙לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {ס}
ל׳וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃
ל״אוְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד׃
ל״בוְאֶל־פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד׃
ל״גוּפְאַת־נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד׃
ל״דפְּאַת־יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד׃
ל״הסָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה׀שָֽׁמָּה׃

Share this chapter

Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.

Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.

Rashi's commentary

Verse 1
וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן׀לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת…
ואלה שמות השבטים — סדר חלקים שיחלקוה ביניהם מקום כל אחד ואחד:
מקצה צפונה — דן יטול מצר צפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח שהיא עד גבול דמשק (שבמקצוע מערב צפון, סא"א):
והיו לו פאת קדים הים — כלומר מפאת קדים ועד ים דן אחד הרי פירש האורך ולא פירש הרוחב ובברייתא דספרי בפרשת האזינו מה ת"ל יהודה א' דן א' אשר א' מלמד שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב ברוחב כ"ה אלף קנים שהם שבעים וחמשה מילין ומהיכן למדו השיעור הזה מן התרומה שהיא כאחד מן החלקי' הללו כמו שמפורש בענין מצאתי שכך כתוב ואורך כאח' החלקים, והוא רחב עשרים חמש אלף קנים ואורך מפאת ים עד פאת קדים כ"ה אלף קנים ק"ן אלף אמה שהקנה שש אמה וכל אלפים אמה מיל כמו שאנו למדין במסכת יומא אצל עשר סוכות שמירושלים ועד צוק הרי ק"נ אלף אמה עולין לשבעים וחמש מיל וזהו שיסד רבי אלעזר בפיוט (בסילוק דיום שני של סוכות) כי אקח מועד לעת חלוק ארצותי' כשורת הכרם לחוצותיה באורך מפאת קדים לקצותיה עד ים אוקיינוס למצותיה ברחב שבעים וחמשה מיל חריצותיה (וי"ג שבעים וחמשה מיל לי"ג רצועות בין רצועות השבטים ורצועות הקודש יעלו לט' מאות וע"ה מילין ולמנין ת' פרסה על ת' פרסה של א"י עולין המילין לשש עשר' מאות לסכום הקלירי שאמר ארבעת מילין היא פרסה ושמא מילין של חשבון הרצועות גדולים הם אין נכנסין ארבע' מהם בפרסה ואכן בא למנות שני מילין למחצית (ומחצה) בפרסה יעלו כד' מאות פרסה לאלף מילין וחשבון מילין של רצועה אין עולין אלא ט' מאו' וע"ה מילין עדיין חסר המניין כ"ה מילין לא כיון מניין מילין הרצועות של פ"ט למנין ד' מאות פרס' ומניין למד רבי אליעזר אורך השורות עד ים אוקיינוס שהוא בסוף עולם ומקרא מעיד תחום מערב עד ים הגדול שלפנים מים אוקיינוס הרבה):
Verse 2
וְעַ֣ל׀ גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד׃
ועל גבול דן — ואצל גבול דן בדרומו:
Verse 8
וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה תִּֽהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ…
תהיה התרומה וגו' — וא"ת היאך יתכן שתהא ירושלים במקומה והלא היתה ירושלים במיצר צפוני של יהודה שנטל דרומה של ארץ כנען וכאן הוא באמצע השבטים אין חלוקה זו דומה לחלוקת יהושע שזו כשורת הכרם וכל החלקים שוין וחלוק' יהושע היה שבט יהודה חלק גדול ואף כי (חלקו היה) רב ממנו עד שנטל שמעון בגורלו שנא' (יהושע י״ט:ט׳) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון לפיכך יש די עתה ברוחב חלק שנטל יהודה בימי יהושע ליטול בו חלק עכשיו ה' שבטים הנותרים לפי שהאורך גדול מאד מפאת קדים עד אוקיינוס וירושלים במקומה:
והיה המקדש בתוכו — כמו שמפרש והולך:
Verse 9
הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַיהֹוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃
התרומה, אשר תרימו לה' — מן החלק הזה שהופרש אצל יהוד' בדרומו אורך ממזרח עד הים ורחב כ"ה אלף קנים ממנה תהיה תרומה לה' למקדש ומקום לבתים לכהנים ארך כ"ה אלפים קנים ממזרח למערב ורחב י' אלפים מן הצפון לדרום:
Verse 10
וּ֜֠לְאֵ֜֠לֶּה תִּהְיֶ֣ה תְרוּמַת־הַקֹּ֘דֶשׁ֮ לַכֹּהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב…
ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים — ואלה העשרת אלפים רחב וכ"ה אלף אורך יהיה לכהנים בצפון בתוך רצועות התרומה הגדולה אצל דרומו של יהודה:
צפונה חמשה ועשרים אלף — הוא האורך ממזרח למערב:
וימה רחב עשרת אלפים — מצד מערב רחב עשרת אלפים מן הצפון לדרו':
וקדימה רחב עשרת אלפים — ורוח מזרחית י' אלפים מן הצפון לדרום:
ונגבה אורך חמשה ועשרים אלף — מן המזרח למערב:
והיה מקדש ה' בתוכו — הוא הר הבית ה' מאות קנים על ה' מאות קנים יהיה באמצע רצועה זו וכל סביבותיו לכהנים י"ב אלפים ומאתים וחמשים לצד מזרח וכן לצד מערב וברוחב ארבעת אלפים וז' מאות וחמשים לצפון וכן לדרום כמו שאמור למעלה בענין יהיה מדה אל הקודש ה' מאות בה' מאות מרובע:
Verse 11
לַכֹּהֲנִ֤ים הַֽמְקֻדָּשׁ֙ מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ…
לכהנים המקודש — החלק הזה המקודש יהיה לכהנים:
Verse 12
וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ קׇדָשִׁ֑ים אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃
תרומיה — מפורשת תרומה היא שם הפרשה תרומיה מפורשת והיתה להם הרצועה הזאת מפורשת מתרומת הארץ מן התרומה הגדולה שהותרמה מן הארץ אורך מאוקיינוס עד גבול מזרח ברוחב כ"ה אלפים כמו שאמור למעלה ממנו יבדילו רצועה זו באמצע ארכה לכהני' ולמקדש:
קדש קדשים — שכל התרומה הגדולה קודש לכהנים וללוים ולנשיא ולאחוזת העיר ולעובדי העיר כמו שמפורש והולך וזו כ"ה אלף אורך וי' אלף רוחב בצפונו המפורש' ממנה לכהנים ולמקדש תהיה קדש קדשים:
אל גבול הלוים — אצל רצועות הלוים:
Verse 13
וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כׇּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙…
והלוים לעומת גבול הכהנים — אצל רצועות הכהנים כמדת הכהנים כנגד כל ארכה:
כל אורך — כל הרצועות אורכן כ"ה אלף:
Verse 14
וְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א (יעבור) [יַעֲבִ֖יר] רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃
ולא ימר — ולא יחליפם בקרקע אחר:
Verse 15
וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵי֙ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר…
וחמשת אלפים הנותר ברוחב — רצועות התרומה הגדולה שהיתה כ"ה אלפי' רחב ואורך כאחת החלקי' מפאת קדים עד פאת ים וממנ' חזר ותרם שתי רצועות באמצעיתה אורך כ"ה אלף ורחבן כ' אלף ועדיין נשאר ברחבה חמשת אלפים אותם חמשת אלפים רוחב יהיו למושב העיר ארכן על פני אורך כ"ה אלף של תרומת הלוים:
חול הוא — ואינן קודש כתרומת אותה רצועה של הכהנים והלוים חול הוא אצלם ויהיו לעיר למושב ישראל ולמגרש סביב העיר:
בתוכה — באמצע אותה רצועה:
Verse 16
וְאֵ֘לֶּה֮ מִדּוֹתֶ֒יהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ (חמש) מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים…
ואלה מדותיה — של עיר:
פאת צפון וגו' — מרובעת ארבעת אלפים וחמש מאות קנים על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים נשארו ברוחב חמש מאות הם יהיה להם למגרש מאתים וחמשים לצפון מאתים וחמשים קנים לדרום כמו שאמור במקר' שלמטה וכן למזרח ומערב הרי חמשת אלפים על חמשת אלפים באמצע הרצועה הרי כל רחבה ממולא ובאורך הרצועה הזאת השלישית נשארו י' אלפים למזרח וי' אלפים למערב עליה' הוא מפרש ואומר והנותר באורך לעומת תרומת הקדש י' אלפים קדימה וי' אלפים ימה:
Verse 17
וְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֙וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֙ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים…
והיה מגרש לעיר — כל מגרשי עיר שבמקרא מקום פנוי לא בתים ולא שדה:
Verse 18
וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת׀ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת…
והיתה תבואתה — ללחם לעובדי העיר הם הגבעונים הנתונים חוטבי עצים ושואבי מים כן שמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל:
לעובדי העיר — אישארבנ"ט בלע"ז
Verse 19
וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
יעבדוהו מכל שבטי ישראל — שנתנו להם זה חלק בארץ:
Verse 20
כׇּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃
כל התרומה — המקודשת המותרמ' מתוך התרומ' הגדול' כ"ה אלפים קנים על כ"ה אלפים קנים:
רביעית — מרובעת אל תרומת הקדש לכהנים וללוים:
ואל אחוזת העיר — אחוזת פורפרי"ש בלע"ז:
Verse 21
וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀וּמִזֶּ֣ה׀לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִ֒ימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵ֠י חֲמִשָּׁ֨ה…
והנותר לנשיא וגו' — והנותר בארך התרומה הגדולה:
מזה ומזה — למזרח ולמערב של תרומת הקודש ולאחוזת העיר:
אל פני חמשה ועשרים אלף — על רוחב כ"ה אלפים תרומה עד גבול קדימ' של א"י וגו':
וימה על פני וגו' — וכן למערב על פני שלשת הרצועות של כהנים ולוים אחוזת העיר ברחב כ"ה אלפי':
על גבול ימה — כמו עד גבול ימה עד אוקיינוס:
לעומת חלקים — כנגד ארך חלקי השבטים:
לנשיא — יהיה:
והיתה תרומת הקודש — היא רצועות הכהנים:
ומקדש הבית בתוכה — הכל באמצע נחלת הנשיא:
Verse 22
וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶ֑ה בֵּ֣ין׀ גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן…
ומאחוזת הלוים ומאחוזת העיר — גם הוא בתוך אשר לנשיא יהיה:
בין גבול יהודה ובין גבול בנימין — כל רחב הרצועה אשר בין שני השבטים האלה יהודה מצפון ובנימין מן הדרו' יהיה לנשיא והיא הרצועה שהותרמה ראשון רחב כ"ה אלפים באורך אחר חלקי השבטים:
Verse 23
וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃
ויתר השבטים — יטלו בדרומה של אותה רצועה בנימין אצלה ואצלו שמעון ואצלו יששכר ואצלו זבולן ואצלו גד נמצא גד במצר דרומי של ארץ ישראל:
Verse 28
וְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל־פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל־הַיָּ֥ם…
ועל גבול גד — מצר דרומי שלו:
מתמר מי מריבת קדש נחלה — מיריחו עיר התמרים במקצוע המזרח ובא למערב למי מריבת קדש ובא והולך עד נחל מצרים השופך לים הגדול במקצוע דרומית מערבית:
Verse 30
וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃
תוצאות העיר — שעריה לד' רוחותיה:
מדה — הוא קנה המדה חמש מאות וארבעת אלפים קנים:
Verse 35
סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה׀שָֽׁמָּה׃
סביב שמנה עשר אלף — היקף עיר י"ח אלף קנים כך עולה חשבון ריבועה:
ושם העיר מיום ה' שמה — ת"י ושמא דקרתא דמתפרש מיומא די ישרי ה' שכינתיה תמן כלומר לא יקרא לה שם אחר אלא שם הראשון שהיה לה מיום שעקד אברהם את יצחק בנו שם שקרא לו יראה והיא היה שמה שלם הרי ירושלים ויש עוד לפתור ושם העיר יהיה לעתיד מיום בניינה ולהלן יקראו לה ה' שמה, סליק ספר יחזקאל:

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Malbim's commentary

Verse 1
וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן׀לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת…
ואלה שמות השבטים מקצה צפונה וכו' דן אחד דן יקח חלקו במצר הצפוני, ומ"ש חצר עינן גבול דמשק פרש"י שדן יקח מיצר הצפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח עד גבול דמשק. וזה אינו מובן לפי שטתו שיהיה הגבול כגבול הקודם, וגבול הקודם סיים בחצר עינן ואיך יקח מחצר עינן והלאה.? אולם למ"ש הנהו נכון שהגבול יתרחב אז מחצר עינן עד דמשק לצפון, בצד מזרח, וחלק הנתוסף עתה יהיה לדן. ופירוש הכ' שיקח ממקצוע מערבית צפונית החלק שנתוסף על גבול הקודם והוא השטח שיש על דרך חתלון לבא חמת, שזה יתוסף בצד צפונית מערבית (כנ"ל מ"ז ט"ו ט"ז), ולפ"ז צור וצידון וחתלון יהיה לדן, ובמקצוע מזרחית יהיה לו השטח שיש מן חצר עינן עד דמשק ובאמצע יהיה לו צפונה אל יד חמת, שזה ג"כ נתוסף על גבול הקודם כנ"ל, וז"ש והיה לו פאת קדים הים, ר"ל בזה ציין גבולו במזרח ובמערב, שכל הנוסף בשני הצדדים על גבול הקודם יהיה לדן, ולפ"ז בחלק דן ציין הרוחב, אבל בחלק יתר השבטים לא ציין הרוחב, וחז"ל בספרי אמרו שכ"א יקח ברוחב ע"ה מיל כפי חלק הרוחב של תרומת הקדש שנתבאר שהם כ"ה אלף קנים. ובכתוב פירש שמן חלק דן עד תרומת הקדש שידענו מקומה יתחלק לשבעה שבטים יהודה ראובן אפרים מנשה נפתלי אשר דן. כמ"ש (ב-ז) ועל גבול דן מפאת קדים עד גבול ימה אשר אחד ר"ל שלקח חלק ממזרח למערב אצל דן ואצלו לקח נפתלי וכו' עד יהודה שהוא לקח נחלתו אצל תרומת הקדש. וסדר השבטים י"ל טעם גם לפי הפשט, כי בנחלה הראשונה נחלו יהודה ובנימין זא"ז, עד שירושלים וגם מקום המקדש היו קצתו ליהודה וקצתו לבנימין. ועתה שהמקום ההוא המקודש יהיה לשבט לוי ולכהנים, יקחו יהודה ובנימין חלקם אצל ירושלים יהודה מצד צפון לירושלים ובנימין לצד דרום. ותחלה היה בנימין מפסיק בין יוסף ליהודה, וראובן היה לו במזרח בעבר הירדן אצל נחלת יהודה. ועתה שיקחו רצועות באורך ויהודה יקח בעבר הירדן ג"כ יקח ראובן בין יהודה ויוסף. ואחריו יהיה מנשה ואפרים כמו בתחלה. ודן לקח תחלה במצר הצפוני יקח גם עתה כן, רק שעתה יתרחב מצר הצפוני חוץ מגבול הקודם, ונפתלי ואשר יקחו על גבול הקודם שהיה בין בני יוסף ובין מצר הצפוני. ומצד השני לתרומת הקודש יקח בנימין כמשפטו כנ"ל ושמעון אצלו שכן גם תחלה היה נחלת שמעון מעורב בנחלת יהודה, ויששכר זבולון וגד אחריהם. בשגם גד היה נחלתו תחלה מעבר לידרן ועתה יקח במקום אדום עמון ומואב. ויהיו לפ"ז שבעה שבטים בצד צפון לתרומת הקדש וחמשה לצד דרום לתרומת הקדש וזה מטעם שעתה יקח גם לוי חלקו בתרומת הקדש וכ"מ שנחשב לוי לשבט יחשבו מנשה ואפרים לשבט אחד וא"כ יש ששה בצפון כי מנשה ואפרים לאחד יחשבו וששה בדרום עם לוי. ותראה שראשי הדגלים יהודה ראובן אפרים דן באו לימין מתרומת הקדש ואצל דן באו אשר ונפתלי בני דגלו. ויתר השבטים באו משמאל. והנה הארץ תתחלק ברוחב לי"ג רצועות (ולדעת חז"ל היו רצועות שוות רוחב כ"א ע"ה מיל וארכם מן הים הגדול עד סוף מזרח, כי במזרח יוכלו להוסיף תמיד כפי הצורך: (ח) ועל גבול יהודה היתה רצועה רוחב חמשה ועשרים אלף קנים ואורך כאורך א"י, זה היה תרומה מכל השבטים ורצועה זו היתה לנשיא, ובתוכו היה המקדש, (כמו שהתבאר בסי' מ"ה ולקמן פכ"א):
Verse 9
הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַיהֹוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃
בתרומה, באמצע אורך של רצועה זו נתרמה רצועה של כ"ה אלף קנים באורך וכ"ה אלף קנים ברוחב, ונחלקה ברוחב לג' חלקים חלק א' מצד צפון, מדרום לנחלת יהודה, מחזיק כ"ה אלף קנים באורך ועשרת אלפים קנים ברוחב:
Verse 10
וּ֜֠לְאֵ֜֠לֶּה תִּהְיֶ֣ה תְרוּמַת־הַקֹּ֘דֶשׁ֮ לַכֹּהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב…
וזה יהיה לכהנים, וארכה ממזרח למערב כ"ה אלף קנים בין בצד צפון בין בצד דרום, ורחבה מצפון לדרום י' אלפים בין בצד מזרח בין בצד מערב ומקדש ה' באמצע ת"ק קנים על ת"ק קנים והמותר על מקום המקדש:
Verse 11
לַכֹּהֲנִ֤ים הַֽמְקֻדָּשׁ֙ מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ…
לכהנים המקודש מבני צדוק, יהיה לכהנים מבני צדוק שלא עבדו ע"ז ורק הם יהיו כשרים לעבודה (כמ"ש למעלה סי' מ"ד), יהיה להם חלק הזה המקודש מיתר החלקים:
Verse 12
וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ קׇדָשִׁ֑ים אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃
והיתה להם תרומה שהוא ק"ק לערך יתר החלקים, אצל גבול הלוים, שהוא בדרום של חלק הכהנים:
Verse 13
וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כׇּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙…
והלוים, יהיה להם ג"כ רצועה כזו שארכה כ"ה אלף ורחבה י' אלף, כל ארך חמשה ועשרים אלף, ר"ל הם יהיו להם כל האורך והרוחב משא"כ הכהנים לא יקחו כל האורך כי יורם ממנו חמש מאות קנים אל המקדש:
Verse 14
וְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א (יעבור) [יַעֲבִ֖יר] רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃
ולא ימכרו הגם שניתן להם לאחוזה אין להם רשות למכור ממנו, ולא להמירו בחלק אחר, ולא יעביר על ידי בת יורשת נחלה, כי קדש לה' כמ"ש ושדה מגרש עריהם לא ימכר, ורומז גם כן על יתר הדינים שבתורה שאין עושין מגרש שדה וכו':
Verse 15
וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵי֙ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר…
וחמשת אלפים הנותר ברוחב מן הכ"ה אלף יהיה מיוחד לבנות בו בנין עיר ירושלים של לעתיד, ולמגרש לעיר סביב:
Verse 16
וְאֵ֘לֶּה֮ מִדּוֹתֶ֒יהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ (חמש) מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים…
(טז-יז) ואלה מדותיה של ירושלים שלעתיד, העיר עם המגרש היה חמשת אלפים קנים באורך וברוחב, והיה המגרש מכל צד ר"נ קנים, והעיר באמצע ד' אלפים וחמש מאות קנים:
Verse 18
וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת׀ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת…
והנותר, מה שיותר באורך הרצועה עשרת אלפים קנים מכל צד, (מגביל לעומת תרומת הקדש שבצדו אשר לכהנים וללוים), יהיה שם שדות וכרמים לעובדי העיר המתעסקים בעבודת העיר:
Verse 19
וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל, ר"ל כל שבטי ישראל יצטרכו לתת צרכי עובדי העיר ומחייתם לכן יתנו להם רצועה זו שכל ישראל יש לו חלק בה לשדות וכרמים:
Verse 20
כׇּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃
כל התרומה ר"ל לפ"ז החלק שהרימו מן הרצועה הכוללת אל אחוזת העיר היה חלק רביעית מן הרצועה שנשארה, כי הרצועה שנשארה היתה עשרים אלף שהרביעית ממנה חמשה אלף:
Verse 21
וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀וּמִזֶּ֣ה׀לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִ֒ימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵ֠י חֲמִשָּׁ֨ה…
והנותר לנשיא, מה שנשאר באורך חוץ מן הרצועה של אורך ורחב כ"ה אלף שהרימו תרומת הקדש בין למזרח בין למערב יהיה חלקו של הנשיא, והיתה תרומת הקדש, וגם היא נקראת תרומת הקדש על שמקדש ה' בתוכה באמצע חלק הנשיא יהיה חלק הכהנים עם המקדש:
Verse 22
וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶ֑ה בֵּ֣ין׀ גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן…
ומאחזת הלוים, וגם חלק הלוים וחלק של אחוזת העיר הכל הוא בתוך אשר לנשיא, ר"ל באמצע ויתר כל האורך שבין חלק יהודה וחלק בנימין יהיה שייך לנשיא, וכאילו תרומת הקדש שנפרש באמצע הרים הנשיא מחלקו:
Verse 23
וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃
(כג-כד) ויתר השבטים, ומדרום של תרומת הקדש יהיה חלק בנימין שמעון יששכר זבולון וגד, וגד יקח את הנוסף על גבול א"י, שהתחיל מתמר ומי מריבת קדש כנ"ל:
Verse 29
זֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֙לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {ס}
זאת הארץ, ר"ל הנה התבאר נחלת הארץ שיתרחב על גבול הקודם, וגם איך יחלקוהו שיהיה ג"כ משונה מחלוקה הקודמת:
Verse 30
וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃
ואלה תוצאות העיר מפאת צפון מדה, ר"ל במדת הקנה, שכל קנה ו' אמות נמצא היה אורך ורוחב י"ג מיל וחצי:
Verse 31
וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד…
ושערי העיר, היה בכל צד ג' שערים, כל שער לשבט אחד, ואמר תחלה מפאת צפון, ואח"כ ואל פאת קדימה, ואח"כ פאת נגבה מבואר שהתחיל הסדר ממקצוע צפונית מערבית והיה ראובן יהודה לוי ממזרח למערב, ובצד מזרח היה שער יוסף קרוב אל שער לוי שבצפון, ואח"כ בנימין דן, ובדרום, ממזרח למערב שמעון יששכר זבולון, ובמערב מדרום לצפון גד אשר נפתלי, ותראה שבאבני החשן היו קבועים אדם פטדה וברקת שהם אבני ראובן שמעון לוי טור אחד נופך ספיר ויהלום שהם יהודה יששכר זבולון טור השני. לשם שבו ואחלמה שהם דן נפתלי גד טור השלישי, תרשיש שוהם ישפה שהם אשר יוסף בנימין טור הרביעי ובסדר השערים לוקח אחד מכל טור אל טור שכנגדו בצד השני. בצפון היה ראובן לוי מטור האחד ושמעון מטור הזה הקבע בצד דרום כנגדן. ובדרום יששכר זבולון מטור השני ויהודה לוקח מטור הזה והקבע בצפון כנגדם, ובמערב אשר נפתלי מטור השלישי וגד מטור הזה הקבע במזרח כנגדם. ובמזרח יוסף ובנימין מטור הד' ואשר מטור הזה הקבע במערב כנגדם. ויש לי בזה טעם שאכ"מ:
Verse 35
סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה׀שָֽׁמָּה׃
סביב שמנה עשר אלף, ח"י אלף קנים יהיו מדת סביב העיר, שרומז למרכבת ה' רבותים אלפי שנאן ח"י מחנות הסובבים כבוד ה', ועז"א ושם העיר מיום ה' שמה, שם שכינת כבודו, וח"י אלף סביב כאילו בכל קנה שסביב העיר עומד מלאך ה' מכסא כבודו לשמרה ומן העיר עד הר הבית היה מ"ה מיל בצמצום וזה מ"ש והיה על מצלות הסוס קדש לה':

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Tanakh · chapter reading guide

Ezekiel Chapter 48

Ezekiel Chapter 48 presents 35 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Open the full commentary page

Smart source finder

Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

Reference

BookChapter (1–48)Verse

Resolved to: Ezekiel 48

Open in the reader

Ezekiel 48 — English translation

Share this chapter

Rashi's commentary

Malbim's commentary

Ezekiel Chapter 48

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Smart source finder