Commentary page
Joshua 13
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerJoshua Chapter 13
Joshua Chapter 13 presents 33 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Text map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 33 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 115 words
Opens “וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו…”
- Verse 26 words
Opens “זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כׇּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכׇל־הַגְּשׁוּרִֽי׃…”
- Verse 319 words
Opens “מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙…”
- Verse 410 words
Opens “מִתֵּימָ֞ן כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה…”
- Verse 512 words
Opens “וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכׇל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד…”
- Verse 617 words
Opens “כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙…”
- Verse 710 words
Opens “וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים…”
- Verse 818 words
Opens “עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן…”
- Verse 910 words
Opens “מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל…”
- Verse 1011 words
Opens “וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ…”
- Verse 119 words
Opens “וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן…”
- Verse 1213 words
Opens “כׇּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא…”
- Verse 1314 words
Opens “וְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב…”
- Verse 1415 words
Opens “רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י…”
- Verse 155 words
Opens “וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃…”
- Verse 1612 words
Opens “וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן…”
- Verse 1710 words
Opens “חֶשְׁבּ֥וֹן וְכׇל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל…”
- Verse 183 words
Opens “וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃…”
- Verse 196 words
Opens “וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃…”
- Verse 206 words
Opens “וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃…”
- Verse 2125 words
Opens “וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכׇֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י…”
- Verse 227 words
Opens “וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃…”
- Verse 2313 words
Opens “וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את…”
- Verse 245 words
Opens “וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃…”
- Verse 2514 words
Opens “וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכׇל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י…”
- Verse 267 words
Opens “וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃…”
- Verse 2719 words
Opens “וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן…”
- Verse 287 words
Opens “זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ {ס}…”
- Verse 2910 words
Opens “וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י…”
- Verse 3013 words
Opens “וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כׇּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כׇּֽל־מַמְלְכ֣וּת׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן…”
- Verse 3114 words
Opens “וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג…”
- Verse 3210 words
Opens “אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן…”
- Verse 3314 words
Opens “וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י…”
Rashi's commentary
Verse 1
והארץ נשארה הרבה מאד — ממה שאמרתי לאברהם, נשארה לרשתה שלא נכבשה:
Verse 2
גלילות — מרקא"ש בלע"ז:
Verse 3
מן השיחור — הוא נילוס, הוא נחל מצרים, הוא סמוך לתחום מקצוע דרומית מערבית של ארץ ישראל, כמו שאמר באלה מסעי (במדבר לד ה), ולמדנו כאן שלא כבש יהושע בחייו כל מצר הדרומי אלא ממדבר צין, הוא ההר החלק העולה שעירה, עד הנילוס, הוא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה:
ועד גבול עקרון צפונה — העקרוני יושב על הים, ומתפשט לצד הצפון יותר מן האחרים:
לכנעני תחשב — מארץ הכנעני שנתתי לאברהם הוא:
חמשת סרני פלשתים וגו' — היא סוף גמר המצר עד הים הגדול שבמערב:
העזתי והאשדודי האשקלוני וגו' — ששה סרנים הוא מונה, ומתחלתן קראן חמשת, אמרר' יונתן (חולין ס ב), אידונריקי שלהם חמשה, החשובים חמשה היו, שהעוים אינו מונה מן הסרנים החשובים ועוד יש לפרש, חמשת סרני פלשתים: העזתי, והאשדודי, האשקלוני, הגתי והעקרוני, הם חמשה, ועוד נשאר לכבוש ארץ העוים שאינם מן הפלשתים:
Verse 4
מתימן כל ארץ הכנעני — פסוק ראשון מנה מצד הדרומי מן המזרח למערב, וזה מונה את רוחב אותו המקצוע הנותר לכבוש, כמה הוא מן הדרום לצפון:
מתימן כל ארץ הכנעני — מתימן זו מערה לצידונים, עד אפקה עד האמורי:
Verse 5
והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש — ובמצר מזרחי נשאר לכבוש במקצוע הצפון כל הלבנון, מבעל גד עד סוף המצר, וברוחב מן המזרח למערב עד לבוא חמת, זהו כל מצר הצפוני שלבוא חמת במקצוע צפונית מערבית באלה מסעי (במדבר לד ח):
Verse 6
אנכי אורישם — אחרי מותך:
הפלה לישראל בנחלה — ויכבוש לאחר זמן כל שבט ושבט מה שנפל בגורלו:
Verse 8
עמו הראובני והגדי — עם חצי הראשון של מנשה, הראובני והגדי לקחו נחלתם:
Verse 9
מערוער אשר על שפת וגו' — מונה והולך כל ארץ עבר הירדן, ואחר כך מפרש גבול כל שבט ושבט ויתן משה למטה פלוני ופלוני:
Verse 12
מיתר הרפאים — שהרג כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כמה שנאמר (בראשית יד ה): ויכו את רפאים בעשתרות קרנים:
Verse 19
בהר העמק — בטורא דמישרא:
Verse 25
וחצי ארץ בני עמון — חצי מה שכבשו מארץ בני עמון ומסיחון:
Verse 27
הירדן וגבל — ירדנא ותחומיה, הערים על שפתו:
Verse 28
הערים וחצריהם — הערים המוקפות חומה:
וחצריהם — ערי הפרזי בלא חומה:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 2
כל גלילות — בפסוק זה חושב מה שנשאר במצר הדרומי מן המזרח למערב שלא כבשו את כולו:
והעוים — נשארו ג"כ:
Verse 4
מתימן — עתה חושב מדרום לצפון בצד המערבי:
Verse 5
והארץ — עתה חושב במצר הצפוני מן המזרח למערב:
עד לבא חמת — שהיא במערבית צפונית:
Verse 6
רק הפלה כו' בנחלה — למעלה (יב, ז) אמר ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה, ופה אמר נחלה. כי יש הבדל בין ירושה ובין נחלה, ירושה מציין הורקת הרשות, שיוצא מרשות זה לרשות אחר, ונחלה מציין מה שמנחיל בני בנים. ולכן למעלה שחשב מה שכבש אמר שנתנה ירושה, כי אז הורק מרשות הכנעני לרשות ישראל (ושם לא היה יכול לאמר שהפילה בנחלה כי עדן לא הפיל גורל לדעת מי הנוחל והמנחיל). ופה שעדן לא כבש, לא יכול לקראו בשם ירושה, רק אמר הפילה בנחלה, שידע כ"א את נחלתו:
ואנכי אורישם — שיצא מרשות הכנעני לרשות ישראל:
כאשר צויתיך — שכן א"ל (למעלה א, ו) כי אתה תנחיל את העם הזה, ובזה לא נכלל שיוריש אותם ר"ל שיוריש את הכנעני, רק שיחלק לכ"א חלקו:
Verse 8
עמו — ר"ל ולא היה צריך לחלוק להם מחדש, ומלת עמו ר"ל עם חצי מנשה האחר:
כי לקחו נחלתם אשר נתן וכו' כאשר נתן וכו' — ר"ל שלקחוהו כפי החלוקה שנתן להם משה, ולא נתחלק באופן אחר ע"י יהושע. ומפרש מ"ש לקחו נחלתם אשר נתן, הוא מערוער וכו', כמו שחשב עד פסוק ט"ו. ומ"ש כאשר נתן, ומפרש איכות החלוקה, ויתן משה למטה ראובן (פט"ו), למטה גד (פכ"ד), לחצי מנשה (פכ"ט):
Verse 33
ולשבט הלוי — כבר נזכר זאת (פסוק יד) ושם אמר אשי ה' הוא נחלתו, ופה אמר ה' הוא נחלתו, ויובן עפמ"ש (פ' שופטים יח, א - ב) לא יהיה לכהנים הלוים חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו. שבא ג"כ המאמר כפול, תחלה אמר חלק ונחלה ואמר אשי ה' יאכלון, ואח"כ אמר נחלה לבד ואמר ה' הוא נחלתו. אך מדבר בשתי בחינות. א] שלא יקחו חלק בארץ, והוא שלא יקחו השבט הזה מצר מיוחד עפ"י גורל בעת חילוק הארץ כמו שלקחו יתר השבטים, ועז"א חלק ונחלה, ואמר הטעם כי תחת חלקם בארץ יתנו להם ישראל אשי ה' שהם מתנות כהונה ולויה, ועז"א חלק ונחלה עם אחיו, מלת עם מורה השיתוף שלא ישתתפו בחלוקת הארץ. ואח"כ אמר שהגם שנתנו להם ערים לשבת ומגרשיהם, וזה היה להם נחלה שהנחילום לבניהם, בכ"ז לא יהיה לו נחלה זו בקרב אחיו, ר"ל שלא יקחו ויפרישו הערים בעת החלוקה, למשל שתכף עת יפול גורל השבט ויחלקו לגברים יפרישו ערי הלוים שמאותו שבט, וזה כיון בלשון בקרב אחיו, רק אחר גמר חלוקת כל השבטים נתנו להם בני ישראל מנחלתם כמ"ש (לקמן כא), ובאר הטעם כי ה' הוא נחלתו, ויהיה זה כתרומת ה' שירימו כל שבט קדש מחלקו. ולכן לא הפריש משה ערי הלוים בחייו מנחלת בני ראובן ובני גד, רק יהושע הפרישם אחר גמר החילוק. ולכן למעלה (פי"ד) אחר שזכר כבוש משה דרך כלל, טרם יזכור החלוקה הפרטיית של בני ראובן ובני גד אמר שלא חלק לשבט לוי כשבט בפ"ע (הגם שהיה סברה שיוכל לתת להם בעבר הירדן שאינו מא"י), ובאר הטעם הראשון אשי ה' הוא נחלתו. ופה אחר שזכר החלוקה הפרטיית אומר שגם אח"כ לא נתן משה נחלה לשבט לוי, ר"ל להפריש ערי הלוים בחייו, מצד שה' הוא נחלתו:
Edition: Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.
Original text
וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֙נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃
Joshua was now old, advanced in years. G OD said to him, “You have grown old, you are advanced in years; and very much of the land still remains to be taken possession of.
זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כׇּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכׇל־הַגְּשׁוּרִֽי׃
This is the territory that remains: all the districts of the Philistines and all [those of] the Geshurites,
מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָֽעַזָּתִ֤י וְהָֽאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים׃
from the Shihor, which is close to Egypt, to the territory of Ekron on the north, are accounted Canaanite, namely, those of the five lords of the Philistines—the Gazites, the Ashdodites, the Ashkelonites, the Gittites, and the Ekronites—and those of the Avvim
מִתֵּימָ֞ן כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃
on the south; further, all the Canaanite country from Mearah of the Sidonians to Aphek at the Amorite border
וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכׇל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃
and the land of the Gebalites, with the whole [Valley of the] Lebanon, from Baal-gad at the foot of Mount Hermon to Lebo-hamath on the east,
כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃
with all the inhabitants of the hill country from the [Valley of the] Lebanon to Misrephoth-maim, namely, all the Sidonians. I Myself will dispossess those nations for the Israelites; you have only to apportion their lands by lot among Israel, as I have commanded you.
וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַֽחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃
Therefore, divide this territory into hereditary portions for the nine tribes and the half-tribe of Manasseh.”
עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּֽאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃
Now the Reubenites and the Gadites, along with the other half-tribe, had already received the shares that Moses assigned to them on the east side of the Jordan—as assigned to them by Moses the servant of G OD :
מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃
from Aroer on the edge of the Wadi Arnon and the town in the middle of the wadi, the entire Tableland [from] Medeba to Dibon,
וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
embracing all the towns of King Sihon of the Amorites, who had reigned in Heshbon, up to the border of the Ammonites;
וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכׇל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
further, Gilead, the territories of the Geshurites and the Maacathites, and all of Mount Hermon, and the whole of Bashan up to Salcah—
כׇּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃
the entire kingdom of Og, who had reigned over Bashan at Ashtaroth and at Edrei. (He was the last of the remaining Rephaim.) These were defeated and dispossessed by Moses;
וְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
but the Israelites failed to dispossess the Geshurites and the Maacathites, and Geshur and Maacath remain among Israel to this day.
רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ {פ}
No hereditary portion, however, was assigned to the tribe of Levi, their portion being the fire offerings of the E TERNAL , the God of Israel, as [God] spoke concerning them.
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
And so Moses assigned [the following] to the tribe of the Reubenites, for their various clans,
וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵידְבָֽא׃
and it became theirs: The territory from Aroer, on the edge of the Wadi Arnon and the town in the middle of the wadi, up to Medeba—the entire Tableland—
חֶשְׁבּ֥וֹן וְכׇל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃
Heshbon and all its towns in the Tableland: Dibon, Bamoth-baal, Beth-baal-meon,
וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃
Kiriathaim, Sibmah, and Zereth-shahar in the hill of the valley,
וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃
Beth-peor, the slopes of Pisgah, and Beth-jeshimoth—
וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכׇֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃
all the towns of the Tableland and the entire kingdom of Sihon, the king of the Amorites, who had reigned in Heshbon. (For Moses defeated him and the Midianite chiefs Evi, Rekem, Zur, Hur, and Reba, who had dwelt in the land as princes of Sihon.
וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃
Together with the others that they slew, the Israelites put Balaam son of Beor, the augur, to the sword.)
וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחוֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {פ}
The boundary of the Reubenites was the edge of the Jordan. That was the portion of the Reubenites for their various clans—those towns with their villages.
וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
To the tribe of Gad, for the various Gadite clans, Moses assigned [the following],
וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכׇל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃
and it became their territory: Jazer, all the towns of Gilead, part of the country of the Ammonites up to Aroer, which is close to Rabbah,
וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃
and from Heshbon to Ramath-mizpeh and Betonim, and from Mahanaim to the border of Lidbir;
וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃
and in the Valley, Beth-haram, Beth-nimrah, Succoth, and Zaphon—the rest of the kingdom of Sihon, the king of Heshbon—down to the edge of the Jordan and up to the tip of the Sea of Chinnereth on the east side of the Jordan.
זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ {ס}
That was the portion of the Gadites, for their various clans—those towns with their villages.
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
And to the half-tribe of Manasseh Moses assigned [the following], so that it went to the half-tribe of Manasseh, for its various clans,
וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כׇּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כׇּֽל־מַמְלְכ֣וּת׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכׇל־חַוֺּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃
and became their territory: Mahanaim, all of Bashan, the entire kingdom of Og, king of Bashan, and all of Havvoth-jair in Bashan, sixty towns;
וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
and part of Gilead, and Ashtaroth and Edrei, the royal cities of Og in Bashan, were assigned to the descendants of Machir son of Manasseh—to a part of the descendants of Machir—for their various clans.
אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ {פ}
Those, then, were the portions that Moses assigned in the steppes of Moab, on the east side of the Jordan.
וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃ {ס}
But no portion was assigned by Moses to the tribe of Levi; the E TERNAL , the God of Israel, is their portion—as [God] spoke concerning them.
English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC