Talmud Builders

    Commentary page

    II Kings 16

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    II Kings Chapter 16

    II Kings Chapter 16 presents 20 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. Observable themes include Water appears as a concrete image or a sign of life and change..

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    • Water appears as a concrete image or a sign of life and change.

    A unit-by-unit map of all 20 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 110 words

      Opens “בִּשְׁנַת֙ שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז…”

    2. Verse 215 words

      Opens “בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ…”

    3. Verse 317 words

      Opens “וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר…”

    4. Verse 47 words

      Opens “וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃…”

    5. Verse 514 words

      Opens “אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָ֠ם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל…”

    6. Verse 619 words

      Opens “בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁ֠יב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם…”

    7. Verse 719 words

      Opens “וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַ֠ת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר…”

    8. Verse 813 words

      Opens “וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה…”

    9. Verse 913 words

      Opens “וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּ֩עַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר…”

    10. Verse 1021 words

      Opens “וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַ֠את תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙…”

    11. Verse 1116 words

      Opens “וַיִּ֛בֶן אוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ…”

    12. Verse 1211 words

      Opens “וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב…”

    13. Verse 139 words

      Opens “וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים…”

    14. Verse 1420 words

      Opens “וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֘שֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ וַיַּקְרֵ֗ב…”

    15. Verse 1531 words

      Opens “(ויצוהו) [וַיְצַוֶּ֣ה] הַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָ֠ז אֶת־אוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל…”

    16. Verse 167 words

      Opens “וַיַּ֖עַשׂ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃…”

    17. Verse 1721 words

      Opens “וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכוֹנֹ֗ת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙…”

    18. Verse 1814 words

      Opens “וְאֶת־[מוּסַ֨ךְ] (מיסך) הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֙לֶךְ֙…”

    19. Verse 1912 words

      Opens “וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים…”

    20. Verse 2012 words

      Opens “וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 9

      ויגלה קירהאת העם אשר בה, הגלה למדינה ששמה קיר:

    2. Verse 11

      עד באלפני בוא המלך מדמשק:

    3. Verse 14

      ואת מזבח הנחשת ויקרב וגו'אי אפשר לומר מזבח הנחשת שעשה משה, שהרי נגנז, ואי אפשר לומר מזבח אבנים שעשה שלמה וקראו (בדברי הימים ב ז ז) מזבח הנחשת, שהרי אי אפשר לקרבו מזוית לזוית אלא אם הורסו, והרי שנינו אש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה מעל המזבח, עד שבא מנשה וסילקה, שהוא הרס את המזבח כמו שמצינו באגדת חלק (זבחים סא ב) אין לי לפרש מזבח זה, אלא בכיורות ומכונות של נחשת, שהיו צרכי מזבח, והיו אצל המזבח הקודש, וכשעשה אחז את המזבח לעבודה זרה, סילק את הכיור והקריבו לצד אחר מאת פני הבית, שלא להפסיק בין המזבח שעשה ובין בית ה', ויתן אותו אצל מזבח הקודש צפונה. ומצינו שפירשו רבותינו דוגמתו (במסכת שבת דף נה א) ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (יחזקאל ט ב), מזבח הנחושת מי הוה, אמר להם התחילו ממקום שאומרין שירה לפני. הרי כאן לכלי שיר של נחושת קראו מזבח:

    4. Verse 15

      לבקרלפרקים, לכשיעלה בלבי לבקרו:

    5. Verse 17

      את המסגרות המכונותאיצטבלאות שהמכונות עשויות עליהם, כמו שנאמר (מלכים א ז כח): וזה מעשה המכונות מסגרות להם:

    6. Verse 18

      מוסך השבתגג אהל עשוי לצל, לשבת תחתיו בעזרה ביום השבת:

      ואת מבוא המלךשהיה בא בו מביתו לבית ה' דרך החוץ, הסב אותו במקום הצנע, מפני מלך אשור שלא יחמוד אותן הכלים, וגם את המבוא הסב, שמא יצטרך להחבא, ויברח בהצנע:

    Edition: On Your Way -- new. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 3

      וגם את בנו העביר באש ובדברי הימים כתיב ויבער את בניו באש כי חזקיה סכתו אמו סלמנדריא (כמ"ש בסנהדרין צ"ד), ורק הבעיר בו אש ולא שלט בו, ובנו האחד העביר לגמרי (ועי' מ"ש לקמן כ"א ו'):

    2. Verse 5

      ולא יכלו להלחם באמת נזכר בדברי הימים שארמים הכוהו, וכן מלך ישראל הכה בו מכה גדולה, רק אחר כך עלו על ירושלים עצמה ורצו לבטל מלכותו ולא עלה בידם, וכפי הנראה מישעיה סימן ז' עלה תחלה כל אחד בפני עצמו על ירושלים ולא יכלו להלחם ואחר כך התחבר ארם ואפרים ולא עלה בידם כמו שהתנבא ישעיה:

    3. Verse 6

      את אילת שבנה עוזיה וישיבה ליהודה השילו וגרשו היהודים משם ואדומים ישבו בה וכמ"ש בדברי הימים שגם אדומים באו ויכו ביהודה:

    4. Verse 9

      וישמע אליו מלך אשור בדברי הימים אומר שהצר לו ולא חזקו ואין זה סתירה כי שם ספר שבאו עליו אדומים ופלשתים, ומלך אשור לא הסיר מעליו רק את מלך ארם, ולא חזקו נגד כל הקמים עליו מסביב:

    5. Verse 10

      (י-יא) וירא את המזבח בדברי הימים מבואר שקטר לאלהי דמשק המכים בו, ובזה בחר גם כן בתבנית המזבח שבדמשק להעמידו לצורך עבודת אלהי דמשק לשתף שם שמים ודבר אחר, וספר שגם הכהן גדול מהר לעשות דבר מלך שלטון:

    6. Verse 12

      ויבא ספר מרשעתו שבבואו עלה על המזבח והקטיר עליו בעצמו לכפור בכלל עבודת ה' ובחק הכהונה, כי בנה מזבח שני הפך האחדות, וזר עובד בו הפך ברית הכהונה, ומ"ש ויקרב על כמו ויקרב אל המזבח:

    7. Verse 14

      ואת מזבח הנחשת ובאשר מזבח של שלמה שהיה תחת מזבח הנחושת במשכן של משה עמד לפני ה' נגד פתח ההיכל ולא יכול להעתיקו ממקומו שהיה בנין מחובר, העמיד את המזבח החדש בצד צפונו, אבל הקריב אותו לצד ההיכל יותר מן מזבח הנחושת, בענין שעמד בין המזבח ובין בית ה' ויתן אותו בצד צפון של המזבח משוך אל ההיכל למערב, ומ"ש ואת המזבח פי' שעל ידי שמזבח הנחושת היה מקומו לפני ה' נגד הפתח, ולכן ויקרב מאת פני הבית שהוא מצד המזבח שאצל הפתח הקריבו לצד מערב שיהיה בין המזבח ובין בית ה', כאילו הוא קרוב יותר אל ההיכל ממזבח הנחושת והיה בצפון המזבח, ויש לפרש ואת המזבח מוסב למעלה שזרק דם השלמים על מזבח שהביא מדמשק את ועם מזבח הנחושת, שעל שניהם זרק דם השלמים:

    8. Verse 15

      וגם צוה ברשעתו שכל הקרבנות יקרבו עליו, ומזבח הנחשת יהיה רק לבקר לפעמים, באופן שהכהן עשה כל הקרבנות על מזבח הזה:

    9. Verse 17

      ויקצץ אחר כך הוסיף ברשעתו לקצץ את המכונות ואת המסגרות של המכונות שכבר בארתי (מ"א ז') שהיו מכונות ומסגרות וקצץ שתיהם, וגם הסיר הכיורות שהיו שם והוריד הים של שלמה מעל י"ב בקר, וכמ"ש בדברי הימים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגור את דלתות בית ה', באופן ששינה כל עניני כלי המקדש ועניניו כפי חפץ רוחו בשלא האמין כי הכל מיד ה' השכיל את כל מלאכת התבנית:

    10. Verse 18

      ואת מוסך היה מקום לאהל ולצל למשמרות הבאים והיוצאים בשבת, ואת מבוא שהיה למלך מבוא דרך החוץ לבית ה' הסב אותו לפנים, ועל ידי כן בטל שלא יצאו ויכנסו לבית ה' כי בא המלך דרך שם, וזה שכתוב בדברי הימים שסגרו דלתות בית ה' ומאז כיבו הנרות ובטלו העבודה כמו שכתוב בדברי הימים, וכאן ספר זה בקיצור שעל זה, רמז במ"ש ויתר דברי אחז וכו', ובדברי הימים נזכר תועבותיו באורך:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    בִּשְׁנַת֙ שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז בֶּן־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

    In the seventeenth year of Pekah son of Remaliah, Ahaz son of King Jotham of Judah became king.

    בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא־עָשָׂ֣ה הַיָּשָׁ֗ר בְּעֵינֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃

    Ahaz was twenty years old when he became king, and he reigned sixteen years in Jerusalem. He did not do what was pleasing to the E TERNAL his God, as his forefather David had done,

    וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

    but followed the ways of the kings of Israel. He even consigned his son to the fire, in the abhorrent fashion of the nations that G OD had dispossessed before the Israelites.

    וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃

    He sacrificed and made offerings at the shrines, on the hills, and under every leafy tree.

    אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָ֠ם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֙רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃

    Then King Rezin of Aram and King Pekah son of Remaliah of Israel advanced on Jerusalem for battle. They besieged Ahaz, but could not overcome [him].

    בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁ֠יב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת (וארמים) [וַֽאֲדֹמִים֙] בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

    At that time King Rezin of Aram recovered Elath for Aram; he drove out the Judahites from Elath, and Edomites came to Elath and settled there, as is still the case.

    וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַ֠ת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃

    Ahaz sent messengers to King Tiglath-pileser of Assyria to say, “I am your servant and your son; come and deliver me from the hands of the king of Aram and from the hands of the king of Israel, who are attacking me.”

    וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃

    Ahaz took the gold and silver that were on hand in the House of G OD and in the treasuries of the royal palace and sent them as a gift to the king of Assyria.

    וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּ֩עַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃

    The king of Assyria responded to his request; the king of Assyria marched against Damascus and captured it. He deported its inhabitants to Kir and put Rezin to death.

    וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַ֠את תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃

    When King Ahaz went to Damascus to greet King Tiglath-pileser of Assyria, he saw the altar in Damascus. King Ahaz sent the priest Uriah a sketch of the altar and a detailed plan of its construction.

    וַיִּ֛בֶן אוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז מִדַּמֶּ֗שֶׂק כֵּ֤ן עָשָׂה֙ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן עַד־בּ֥וֹא הַמֶּֽלֶךְ־אָחָ֖ז מִדַּמָּֽשֶׂק׃

    The priest Uriah did just as King Ahaz had instructed him from Damascus; the priest Uriah built the altar before King Ahaz returned from Damascus.

    וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃

    When the king returned from Damascus, and when the king saw the altar, the king drew near the altar, ascended it,

    וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ל֖וֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

    and offered his burnt offering and grain offering; he poured his libation, and he dashed the blood of his offering of well-being against the altar.

    וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֘שֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ וַיַּקְרֵ֗ב מֵאֵת֙ פְּנֵ֣י הַבַּ֔יִת מִבֵּין֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמִבֵּ֖ין בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ עַל־יֶ֥רֶךְ הַמִּזְבֵּ֖חַ צָפֽוֹנָה׃

    As for the bronze altar that had been before G OD , he moved it from its place in front of the temple, between the [new] altar and the House of G OD , and placed it on the north side of the [new] altar.

    (ויצוהו) [וַיְצַוֶּ֣ה] הַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָ֠ז אֶת־אוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת־עֹֽלַת־הַבֹּ֩קֶר֩ וְאֶת־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵ֠ת עֹלַ֞ת כׇּל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכׇל־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכׇל־דַּם־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃

    And King Ahaz commanded the priest Uriah: “On the great altar you shall offer the morning burnt offering and the evening grain offering and the king’s burnt offering and his grain offering, with the burnt offerings of all the people of the land, their grain offerings and their libations. And against it you shall dash the blood of all the burnt offerings and all the blood of the sacrifices. And I will decide about the bronze altar.”

    וַיַּ֖עַשׂ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃

    Uriah did just as King Ahaz commanded.

    וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכוֹנֹ֗ת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ (ואת) [אֶת־]הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃

    King Ahaz cut off the insets—the laver stands—and removed the lavers from them. He also removed the tank from the bronze oxen that supported it and set it on a stone pavement—

    וְאֶת־[מוּסַ֨ךְ] (מיסך) הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

    on account of the king of Assyria. He also extended to the House of G OD the sabbath passage that had been built in the palace and the king’s outer entrance.

    וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃

    The other events of Ahaz’s reign, and his actions, are recorded in the Annals of the Kings of Judah.

    וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}

    Ahaz rested with his ancestors and was buried with his ancestors in the City of David; his son Hezekiah succeeded him as king.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC