Talmud Builders

    Commentary page

    II Chronicles 32

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    II Chronicles Chapter 32

    II Chronicles Chapter 32 presents 33 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 33 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 115 words

      Opens “אַחֲרֵ֨י הַדְּבָרִ֤ים וְהָֽאֱמֶת֙ הָאֵ֔לֶּה בָּ֖א סַנְחֵרִ֣יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֑וּר…”

    2. Verse 27 words

      Opens “וַיַּרְא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּי־בָ֖א סַנְחֵרִ֑יב וּפָנָ֕יו לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃…”

    3. Verse 310 words

      Opens “וַיִּוָּעַ֗ץ עִם־שָׂרָיו֙ וְגִבֹּרָ֔יו לִסְתּוֹם֙ אֶת־מֵימֵ֣י הָעֲיָנ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר…”

    4. Verse 415 words

      Opens “וַיִּקָּבְצ֣וּ עַם־רָ֔ב וַֽיִּסְתְּמוּ֙ אֶת־כׇּל־הַמַּעְיָנ֔וֹת וְאֶת־הַנַּ֛חַל הַשּׁוֹטֵ֥ף בְּתוֹךְ־הָאָ֖רֶץ…”

    5. Verse 517 words

      Opens “וַיִּתְחַזַּ֡ק וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־כׇּל־הַחוֹמָ֨ה הַפְּרוּצָ֜ה וַיַּ֣עַל עַל־הַמִּגְדָּל֗וֹת וְלַח֙וּצָה֙…”

    6. Verse 612 words

      Opens “וַיִּתֵּ֛ן שָׂרֵ֥י מִלְחָמ֖וֹת עַל־הָעָ֑ם וַיִּקְבְּצֵ֣ם אֵלָ֗יו אֶל־רְחוֹב֙…”

    7. Verse 713 words

      Opens “חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֣וּ וְאַל־תֵּחַ֗תּוּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר…”

    8. Verse 815 words

      Opens “עִמּוֹ֙ זְר֣וֹעַ בָּשָׂ֔ר וְעִמָּ֜נוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ לְעׇזְרֵ֔נוּ…”

    9. Verse 918 words

      Opens “אַ֣חַר זֶ֗ה שָׁ֠לַ֠ח סַנְחֵרִ֨יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֤וּר עֲבָדָיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה…”

    10. Verse 1011 words

      Opens “כֹּ֣ה אָמַ֔ר סַנְחֵרִ֖יב מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר עַל־מָה֙ אַתֶּ֣ם…”

    11. Verse 1116 words

      Opens “הֲלֹ֤א יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מַסִּ֣ית אֶתְכֶ֔ם לָתֵ֣ת אֶתְכֶ֔ם לָמ֛וּת…”

    12. Verse 1215 words

      Opens “הֲלֹא־הוּא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ הֵסִ֥יר אֶת־בָּמֹתָ֖יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֑יו וַיֹּ֨אמֶר לִיהוּדָ֤ה…”

    13. Verse 1317 words

      Opens “הֲלֹ֣א תֵדְע֗וּ מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ אֲנִ֣י וַאֲבוֹתַ֔י לְכֹ֖ל…”

    14. Verse 1418 words

      Opens “מִ֠י בְּֽכׇל־אֱלֹהֵ֞י הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֣ימוּ אֲבוֹתַ֔י…”

    15. Verse 1525 words

      Opens “וְעַתָּ֡ה אַל־יַשִּׁיא֩ אֶתְכֶ֨ם חִזְקִיָּ֜הוּ וְאַל־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֣ם כָּזֹאת֮…”

    16. Verse 168 words

      Opens “וְעוֹד֙ דִּבְּר֣וּ עֲבָדָ֔יו עַל־יְהֹוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל יְחִזְקִיָּ֥הוּ…”

    17. Verse 1722 words

      Opens “וּסְפָרִ֣ים כָּתַ֔ב לְחָרֵ֕ף לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֵאמֹ֨ר…”

    18. Verse 1812 words

      Opens “וַיִּקְרְא֨וּ בְקוֹל־גָּד֜וֹל יְהוּדִ֗ית עַל־עַ֤ם יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַחוֹמָ֔ה…”

    19. Verse 1911 words

      Opens “וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־אֱלֹהֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כְּעַ֗ל אֱלֹהֵי֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ…”

    20. Verse 2010 words

      Opens “וַיִּתְפַּלֵּ֞ל יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וִישַׁעְיָ֧הוּ בֶן־אָמ֛וֹץ הַנָּבִ֖יא עַל־זֹ֑את…”

    21. Verse 2124 words

      Opens “וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙ מַלְאָ֔ךְ וַיַּכְחֵ֞ד כׇּל־גִּבּ֥וֹר חַ֙יִל֙ וְנָגִ֣יד…”

    22. Verse 2212 words

      Opens “וַיּ֩וֹשַׁע֩ יְהֹוָ֨ה אֶת־יְחִזְקִיָּ֜הוּ וְאֵ֣ת׀ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם מִיַּ֛ד…”

    23. Verse 2314 words

      Opens “וְ֠רַבִּ֠ים מְבִיאִ֨ים מִנְחָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּמִ֨גְדָּנ֔וֹת לִֽיחִזְקִיָּ֖הוּ…”

    24. Verse 2412 words

      Opens “בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה יְחִזְקִיָּ֖הוּ עַד־לָמ֑וּת וַיִּתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה…”

    25. Verse 2512 words

      Opens “וְלֹֽא־כִגְמֻ֤ל עָלָיו֙ הֵשִׁ֣יב יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּ֥י גָבַ֖הּ לִבּ֑וֹ…”

    26. Verse 2613 words

      Opens “וַיִּכָּנַ֤ע יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם…”

    27. Verse 2717 words

      Opens “וַיְהִ֧י לִיחִזְקִיָּ֛הוּ עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְאֹצָר֣וֹת…”

    28. Verse 2810 words

      Opens “וּמִ֨סְכְּנ֔וֹת לִתְבוּאַ֥ת דָּגָ֖ן וְתִיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֑ר וְאֻֽרָוֺת֙ לְכׇל־בְּהֵמָ֣ה…”

    29. Verse 2912 words

      Opens “וְעָרִים֙ עָ֣שָׂה ל֔וֹ וּמִקְנֵה־צֹ֥אן וּבָקָ֖ר לָרֹ֑ב כִּ֤י…”

    30. Verse 3014 words

      Opens “וְה֣וּא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן…”

    31. Verse 3116 words

      Opens “וְכֵ֞ן בִּמְלִיצֵ֣י׀ שָׂרֵ֣י בָבֶ֗ל הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים עָלָיו֙ לִדְרֹ֗שׁ…”

    32. Verse 3213 words

      Opens “וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְחִזְקִיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בַּחֲז֞וֹן…”

    33. Verse 3318 words

      Opens “וַיִּשְׁכַּ֨ב יְחִזְקִיָּ֜הוּ עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֘הוּ֮ בְּֽמַעֲלֵה֮ קִבְרֵ֣י בְנֵי־דָוִיד֒…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      אחרי הדברים והאמת האלה וגו'ויאמר לבקעם כמו לבקעם כמו (עמוס ב') על מכרם בכסף כמו מכרם וסמוך ליה (שם) על בקעם הרות הגלעד ופתרונו ודוגמא (ישעיה ז') ונבקיענה, ויבקע עצי העולה (בראשי' כה):

    2. Verse 5

      ויחזק את המלואדוגמא (שמואל ב' ה') ויבן את המלוא:

      ויעש שלח לרובכלי זיין דוגמת ואיש שלחו בידו (ד"ה ב' כ"ג פ"י כצ"ל יוש"ה) איש שלחו המים (נחמיה ד׳:י״ז):

    3. Verse 10

      על מה אתם בוטחיםלפי שכתוב (במלכים ב' י"א) בה' אלהי ישראל בטח וגם כתיב שם וימרד במלך אשור לכן אמר על מה אתם בוטחים שמרדת בי:

      ויושבים במצור בירושליםכדכתיב (כאן) למות ברעב ובצמא:

    4. Verse 12

      הלא הוא יחזקיהוהבוטח באלהיו הלא הוא פשע ואפילו אם היה יכולת לעזור לו לא יהיה עוזרו כי חטא לו שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לפני מזבח אחד תשתחוו ולא מוטב שיתחוה יהודה לפני מזבח אחד וירושלים לפני אחד או שנים ויותר ומה מועיל אחד לעם רב כזה שהיו סבורים שכל אותן במות שהסיר כדלעיל (ל"ח) ויגדע את האשרה וגו' שהיו בנוים לשם אלהי ישראל:

    5. Verse 14

      החרימו אבותיפול מלך אשור ותגלת פלאסר:

    6. Verse 17

      וספרים כתב לחרף לה' אלהיובמלכי' (ב' י"ט) ובישעיה (ל"ז) כתיב ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית ה' ויפרשהו חזקיהו לפני ה':

    7. Verse 18

      בקול גדול יהודית וגו'ליראם ולבהלם כאן סתם הענין ובמלכים מפורש היטב מה אמר להם וגם בישעיה:

    8. Verse 19

      וידברו אל אלהי ירושליםמי שכתב ספר זה הוא קובל על נבל זה סנחריב שחירף אלהים חיים:

      כעל אלהי עמי הארץשהם מעשה ידי אדם ודמו את אלהי יוצרנו יוצר הכל לאלהי העמים שהם מעשה ידיהם כמו שאמר לעיל מי בכל אלהי וגו' כי לא יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי:

    9. Verse 20

      ויתפלל יחזקיהובמלכים ובישעיה מפורשת התפילה:

    10. Verse 21

      ומיציאי מעיוכדכתיב (שם) ובניו הכוהו בחרב:

    11. Verse 24

      ויתפלל אל ה'כדמפורש במלכים:

      ויאמר לומה האות:

      ומופת נתן לווזה לך האות הכל מפורש שם:

    12. Verse 25

      ולא כגמול עליו השיבלא כמו שגמל הקב"ה על יחזקיהו שרפאוהו השיב לו יחזקיהו:

      כי גבה לבושהראה את כל בית נכותו וגו' עד ובכל ממשלתו:

      ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושליםעל זאת והכותב הספר הזה קצרו כאן לפי שכתוב במלכים ובישעיה:

    13. Verse 26

      ויכנע יחזקיהו בגובה לבוכדכתיב שם ויאמר חזקיה אל ישעיה טוב וגומר וכשנכנע לא בא עליהם הקצף בימיו:

    14. Verse 27

      ולכל כלי חמדהעשה מיני אוצרות:

    15. Verse 28

      ומסכנות לתבואתעל אוצרות התבואה נופל לומר מסכנות בכל מקום כמו (שמות א) ערי מסכנות לפרעה וכן לעיל (ב ח) ויבן תדמר במדבר ואת כל ערי מסכנות אשר בנה בחמת ועל כרחך לצורך תבואה שבמדבר לא היה לו לאצור זהב וכסף:

      וארות לכל בהמה ובהמהאיצטבלאות גדולות:

    16. Verse 30

      ויישרם למטה מערבההנהיגם דרך ישר למטה מערבה לעיר דוד:

    17. Verse 31

      וכן במליצישלוחי דוגמא (ראשית מ"ב) כי המליץ בינותם על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב"ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו:

      לדרוש המופת אשר היה בארץלא עמד בנסיון והראה להם את כל בית נכותו ומסיפיה לרישיה נדרש:

    18. Verse 33

      במעלהבמיטב כמפורש בסוף פרק קמא דבבא קמא:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      אחרי הדברים, בא להוציא בל נאמר שבא סנחריב עליו ע"י איזה חטא שרצה ה' להענישו, כי בהפך שבא אחרי הדברים והאמת האלה, שהיה כל עבודתו באמת ובלב [שלם] בלא זיוף, ולא נטה מדרכו הטוב, שגם זה נכלל בשם אמת שמורה על קיום הדבר, רק זה היה בהשגחה שיעשה נס על ידו ושיפול סנחריב על הרי ציון, כמ"ש בישעיה סימן ט' ובכ"מ. וחז"ל אמרו שבקש לעשות לחזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג, לפ"ז ביאת סנחריב היה להגדיל שם ישראל ושם מלכם, והיה מסובב מן הדברים והאמת האלה

      בא סנחריבבמלכים ב' י"ח נזכר שעלה על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ושלח לו חזקיה שלש מאות ככר כסף וכו', ואח"כ שלח מלך אשור את רבשקה, ופירש עזרא מה שהיה הסבה ששלח לו שלש מאות ככר, ואחר שקבלם ממנו למה שלח עליו שנית את רבשקה, ופי' שמה שהכניע חזקיה א"ע לפניו היה מפני שראה שכבר בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים והוא לא הכין א"ע למלחמה נוראה כזו, ורצה להרויח זמן להכין עצה וגבורה למלחמה, ולכן כפר פניו במנחה למען יעלה מעליו. עוד ספר פה שאחר שחדל סנחריב להלחם עליו הכין א"ע למלחמה ככל הנזכר פה, וזאת נודע למלך אשור כי מכין א"ע למרוד בו ולכן שב עליו שנית. וכבר בארתי הדבר היטב בפי' ישעיה סימן ל"ו:

    2. Verse 3

      ויועץאחר שנתן שוחד למלך אשור למען ירף ממנו, התיעץ עם שריו לפרוק עולו מעליו שלא יצטרך להיות לו למס, והיה העצה לסתום מי המעינות שהם חוץ לחומה לבל ימצא האויב הצר על העיר מים לשתות:

    3. Verse 4

      ואת הנחלהוא גיחון, כמבואר בפסוק ל' וכמ"ש חז"ל:

    4. Verse 5

      החומה הפרוצההוא בצפון ירושלים ששם פרץ יואש משער אפרים עד שער הפינה, ושם בנה חומה כפולה ובתוכם מגדלות, וז"ש ויעל על המגדלות ולחוצה העלה החומה אחרת, והוא הנקרא בנחמיה ג' החומה הרחבה, וכן חזק את המלוא שכבר בארנו ענינה למעלה דה"א י"א ח', וגם הכין שלח ומגנים, והתבאר אצלי ששלח מובדל מן חרב שהוא החרב החדה בראשה הדוקרת ועשויה בתבנית חרב ורומח יחד:

    5. Verse 7

      חזקו ואמצוהתבאר גדרם יהושע א'

      עמנור"ל הזרוע אשר עמנו רב מהזרוע אשר עמו, כי עמנו ה' אלהינו לעזרנו, שנלחם אנחנו. וגם להלחם מלחמותינו, עד שלא נצטרך ללחום כלל:

    6. Verse 9

      אחר זהשנודע לסנחריב שעושה הכנות למרוד, שלח את רבשקה:

    7. Verse 10

      כה אמר סנחריבדברים אלה כתובים במלכים ובישעיה באורך, ולא העתיק עזרא כל הדברים כי ימצאם הקורא בספרים ההם. ושם נזכר ששלח אליו עוד הפעם עת יצא להלחם עם מלך כוש, ועזרא עשה קיצור מתוכן כל הדברים מה שגדף את ה' שלא יוכל להושיעו, שעי"ז נפל בחרב כמ"ש בפי' ישעיה, וכלל יתר הדברים במ"ש ועוד דברו עבדיו על ה' וכו':

    8. Verse 17

      וספרים כתבזה נזכר שם, ולא נזכר מה היה כתוב בספרים, ופירש עזרא שהיה כתוב בם גדופים על ה':

    9. Verse 20

      ויתפללונוסח תפלת חזקיהו כתובה בספרים הקודמים, ועזרא הודיע שגם ישעיה התפלל:

    10. Verse 22

      וינהלםמורה על הנהגה בנחת, את מי שאין לו כח בעצמו:

    11. Verse 24

      ומופת נתן לושם קוראהו בשם אות, והתפלספו קצת לאמר שרק הצל נטה לא השמש כמ"ש הרלב"ג, וע"כ הודיע עזרא שהיה מופת, שגדר המופת הוא דבר זר היוצא מן הטבע, כי השמש בעצמו עמדה אז, וכמ"ש בפי' ישעיה:

    12. Verse 25

      ולא כגמולכבר בארתי שם שתכלית המופת הזה היה להגדיל מעלת ישראל כדי שאויביהם ייראו מפניהם, וחזקיהו יחס מופת זה שהיה לכבודו, עיי"ש באורך. וגם י"ל שמ"ש כי גבה לבו הוא עמ"ש בסמוך שעשה לו אוצרות לזהב ולכסף, שזה אסור למלך כמ"ש (דברים יז, יז - כ) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד לבלתי רום לבבו מאחיו:

    13. Verse 28

      ועדרים לאורותכבר בארתי (חבקוק ג, יז) ששם אורות בא על שמניחים שם אויר רב, ושרשו ארה, ואם הבהמות עומדות באויר בלתי מכלאות תוך מחיצות, קורא המקום אורה, ר"ל מקום אויר, ור"ל שהיו לו עדרים עומדים באויר שלא במכלאות צאן:

    14. Verse 30

      והוא יחזקיהר"ל זה עשה הוא מדעת עצמו, כי חכמים לא הסכימו עמו בזה, כמ"ש חז"ל

      מערבהכי ברכת השלח היה בצד מערב כמבואר בנחמיה ג'

      ויצלחהגם שהיה זה שלא מדעת חכמים, הצליח במעשיו, כי רצה ה' לנסותו אם יסמוך על ה' לבדו ולא יעשה תחבולות אנושיות:

    15. Verse 31

      וכן במליציגם זה היה נסיון שלא עמד בו, מה שהתפאר לפני שרי בבל, וכמ"ש זה באורך בפי' (ישעיה לט):

    Edition: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    אַחֲרֵ֨י הַדְּבָרִ֤ים וְהָֽאֱמֶת֙ הָאֵ֔לֶּה בָּ֖א סַנְחֵרִ֣יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיָּבֹ֣א בִיהוּדָ֗ה וַיִּ֙חַן֙ עַל־הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וַיֹּ֖אמֶר לְבִקְעָ֥ם אֵלָֽיו׃

    After these faithful deeds, King Sennacherib of Assyria invaded Judah and encamped against its fortified towns with the aim of taking them over.

    וַיַּרְא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּי־בָ֖א סַנְחֵרִ֑יב וּפָנָ֕יו לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    When Hezekiah saw that Sennacherib had come, intent on making war against Jerusalem,

    וַיִּוָּעַ֗ץ עִם־שָׂרָיו֙ וְגִבֹּרָ֔יו לִסְתּוֹם֙ אֶת־מֵימֵ֣י הָעֲיָנ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר מִח֣וּץ לָעִ֑יר וַֽיַּעְזְרֽוּהוּ׃

    he consulted with his officers and warriors about stopping the flow of the springs outside the city, and they supported him.

    וַיִּקָּבְצ֣וּ עַם־רָ֔ב וַֽיִּסְתְּמוּ֙ אֶת־כׇּל־הַמַּעְיָנ֔וֹת וְאֶת־הַנַּ֛חַל הַשּׁוֹטֵ֥ף בְּתוֹךְ־הָאָ֖רֶץ לֵאמֹ֑ר לָ֤מָּה יָב֙וֹאוּ֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר וּמָצְא֖וּ מַ֥יִם רַבִּֽים׃

    A large force was assembled to stop up all the springs and the wadi that flowed through the land, for otherwise, they thought, the king of Assyria would come and find water in abundance.

    וַיִּתְחַזַּ֡ק וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־כׇּל־הַחוֹמָ֨ה הַפְּרוּצָ֜ה וַיַּ֣עַל עַל־הַמִּגְדָּל֗וֹת וְלַח֙וּצָה֙ הַחוֹמָ֣ה אַחֶ֔רֶת וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־הַמִּלּ֖וֹא עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּ֥עַשׂ שֶׁ֛לַח לָרֹ֖ב וּמָגִנִּֽים׃

    He acted with vigor, rebuilding the whole breached wall, raising towers on it, and building another wall outside it. He fortified the Millo of the City of David, and made a great quantity of arms and shields.

    וַיִּתֵּ֛ן שָׂרֵ֥י מִלְחָמ֖וֹת עַל־הָעָ֑ם וַיִּקְבְּצֵ֣ם אֵלָ֗יו אֶל־רְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיְדַבֵּ֥ר עַל־לְבָבָ֖ם לֵאמֹֽר׃

    He appointed battle officers over the people; then, gathering them to him in the square of the city gate, he rallied them, saying,

    חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֣וּ וְאַל־תֵּחַ֗תּוּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וּמִלִּפְנֵ֖י כׇּל־הֶהָמ֣וֹן אֲשֶׁר־עִמּ֑וֹ כִּֽי־עִמָּ֥נוּ רַ֖ב מֵֽעִמּֽוֹ׃

    “Be strong and of good courage; do not be frightened or dismayed by the king of Assyria or by the horde that is with him, for we have more with us than he has with him.

    עִמּוֹ֙ זְר֣וֹעַ בָּשָׂ֔ר וְעִמָּ֜נוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ לְעׇזְרֵ֔נוּ וּלְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמֹתֵ֑נוּ וַיִּסָּמְכ֣וּ הָעָ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י יְחִזְקִיָּ֥הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ {פ}

    With him is an arm of flesh, but with us is the E TERNAL our God, to help us and to fight our battles.” The people were encouraged by the speech of King Hezekiah of Judah.

    אַ֣חַר זֶ֗ה שָׁ֠לַ֠ח סַנְחֵרִ֨יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֤וּר עֲבָדָיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה וְהוּא֙ עַל־לָכִ֔ישׁ וְכׇל־מֶמְשַׁלְתּ֖וֹ עִמּ֑וֹ עַל־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְעַל־כׇּל־יְהוּדָ֛ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם לֵאמֹֽר׃

    Afterward, King Sennacherib of Assyria sent his officers to Jerusalem—he and all his staff being at Lachish—with this message to King Hezekiah of Judah and to all the people of Judah who were in Jerusalem:

    כֹּ֣ה אָמַ֔ר סַנְחֵרִ֖יב מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר עַל־מָה֙ אַתֶּ֣ם בֹּטְחִ֔ים וְיֹשְׁבִ֥ים בְּמָצ֖וֹר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    “Thus said King Sennacherib of Assyria: On what do you trust to enable you to endure a siege in Jerusalem?

    הֲלֹ֤א יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מַסִּ֣ית אֶתְכֶ֔ם לָתֵ֣ת אֶתְכֶ֔ם לָמ֛וּת בְּרָעָ֥ב וּבְצָמָ֖א לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ יַצִּילֵ֕נוּ מִכַּ֖ף מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

    Hezekiah is seducing you to a death of hunger and thirst, saying, ‘The E TERNAL our God will save us from the king of Assyria.’

    הֲלֹא־הוּא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ הֵסִ֥יר אֶת־בָּמֹתָ֖יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֑יו וַיֹּ֨אמֶר לִיהוּדָ֤ה וְלִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ לֵאמֹ֔ר לִפְנֵ֨י מִזְבֵּ֧חַ אֶחָ֛ד תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְעָלָ֥יו תַּקְטִֽירוּ׃

    But is not Hezekiah the one who removed your God’s shrines and altars and commanded the people of Judah and Jerusalem saying, ‘Before this one altar you shall prostrate yourselves, and upon it make your burnt offerings’?

    הֲלֹ֣א תֵדְע֗וּ מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ אֲנִ֣י וַאֲבוֹתַ֔י לְכֹ֖ל עַמֵּ֣י הָאֲרָצ֑וֹת הֲיָכ֣וֹל יָֽכְל֗וּ אֱלֹהֵי֙ גּוֹיֵ֣ הָאֲרָצ֔וֹת לְהַצִּ֥יל אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִֽי׃

    Surely you know what I and my ancestors have done to the peoples of the lands? Were the gods of the nations of the lands able to save their lands from me?

    מִ֠י בְּֽכׇל־אֱלֹהֵ֞י הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֣ימוּ אֲבוֹתַ֔י אֲשֶׁ֣ר יָכ֔וֹל לְהַצִּ֥יל אֶת־עַמּ֖וֹ מִיָּדִ֑י כִּ֤י יוּכַל֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃

    Which of all the gods of any of those nations whom my ancestors destroyed was able to save their people from me, that your God should be able to save you from me?

    וְעַתָּ֡ה אַל־יַשִּׁיא֩ אֶתְכֶ֨ם חִזְקִיָּ֜הוּ וְאַל־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֣ם כָּזֹאת֮ וְאַל־תַּאֲמִ֣ינוּ לוֹ֒ כִּֽי־לֹ֣א יוּכַ֗ל כׇּל־אֱל֙וֹהַּ֙ כׇּל־גּ֣וֹי וּמַמְלָכָ֔ה לְהַצִּ֥יל עַמּ֛וֹ מִיָּדִ֖י וּמִיַּ֣ד אֲבוֹתָ֑י אַ֚ף כִּ֣י אֱֽלֹהֵיכֶ֔ם לֹא־יַצִּ֥ילוּ אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃

    Now then, do not let Hezekiah delude you; do not let him seduce you in this way; do not believe him. For no god of any nation or kingdom has been able to save their people from me or from my ancestors—much less your God, to save you from me!”

    וְעוֹד֙ דִּבְּר֣וּ עֲבָדָ֔יו עַל־יְהֹוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל יְחִזְקִיָּ֥הוּ עַבְדּֽוֹ׃

    His officers said still more things against the E TERNAL God and against Hezekiah—God’s servant.

    וּסְפָרִ֣ים כָּתַ֔ב לְחָרֵ֕ף לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֵאמֹ֨ר עָלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֵּאלֹהֵ֞י גּוֹיֵ֤י הָֽאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־הִצִּ֤ילוּ עַמָּם֙ מִיָּדִ֔י כֵּ֣ן לֹֽא־יַצִּ֞יל אֱלֹהֵ֧י יְחִזְקִיָּ֛הוּ עַמּ֖וֹ מִיָּדִֽי׃

    He also wrote letters reviling the E TERNAL God of Israel, saying, “Just as the gods of the other nations of the earth did not save their people from me, so the God of Hezekiah will not save this people from me.”

    וַיִּקְרְא֨וּ בְקוֹל־גָּד֜וֹל יְהוּדִ֗ית עַל־עַ֤ם יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַחוֹמָ֔ה לְיָֽרְאָ֖ם וּֽלְבַהֲלָ֑ם לְמַ֖עַן יִלְכְּד֥וּ אֶת־הָעִֽיר׃

    They called loudly in the language of Judah to the people of Jerusalem who were on the wall, to frighten them into panic, so as to capture the city.

    וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־אֱלֹהֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כְּעַ֗ל אֱלֹהֵי֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י הָאָדָֽם׃ {ס}

    They spoke of the God of Jerusalem like they spoke of the gods of the other peoples of the earth, made by human hands.

    וַיִּתְפַּלֵּ֞ל יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וִישַׁעְיָ֧הוּ בֶן־אָמ֛וֹץ הַנָּבִ֖יא עַל־זֹ֑את וַֽיִּזְעֲק֖וּ הַשָּׁמָֽיִם׃ {ס}

    Then King Hezekiah and the prophet Isaiah son of Amoz prayed about this, and cried out to heaven.

    וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙ מַלְאָ֔ךְ וַיַּכְחֵ֞ד כׇּל־גִּבּ֥וֹר חַ֙יִל֙ וְנָגִ֣יד וְשָׂ֔ר בְּמַחֲנֵ֖ה מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֩שׇׁב֩ בְּבֹ֨שֶׁת פָּנִ֜ים לְאַרְצ֗וֹ וַיָּבֹא֙ בֵּ֣ית אֱלֹהָ֔יו (ומיציאו) [וּמִיצִיאֵ֣י] מֵעָ֔יו שָׁ֖ם הִפִּילֻ֥הוּ בֶחָֽרֶב׃

    G OD sent an angel who annihilated every mighty warrior, commander, and officer in the army of the king of Assyria, and he returned in disgrace to his land. He entered the house of his god, and there some of his own offspring struck him down by the sword.

    וַיּ֩וֹשַׁע֩ יְהֹוָ֨ה אֶת־יְחִזְקִיָּ֜הוּ וְאֵ֣ת׀ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם מִיַּ֛ד סַנְחֵרִ֥יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וּמִיַּד־כֹּ֑ל וַֽיְנַהֲלֵ֖ם מִסָּבִֽיב׃

    Thus G OD delivered Hezekiah and the inhabitants of Jerusalem from King Sennacherib of Assyria, and from everyone—providing for them on all sides.

    וְ֠רַבִּ֠ים מְבִיאִ֨ים מִנְחָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּמִ֨גְדָּנ֔וֹת לִֽיחִזְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּנַּשֵּׂ֛א לְעֵינֵ֥י כׇל־הַגּוֹיִ֖ם מֵאַחֲרֵי־כֵֽן׃ {פ}

    Many brought tribute to G OD to Jerusalem, and gifts to King Hezekiah of Judah; thereafter he was exalted in the eyes of all the nations.

    בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה יְחִזְקִיָּ֖הוּ עַד־לָמ֑וּת וַיִּתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ וּמוֹפֵ֖ת נָ֥תַן לֽוֹ׃

    At that time, Hezekiah fell deathly sick. He prayed to G OD , who responded to him and gave him a sign.

    וְלֹֽא־כִגְמֻ֤ל עָלָיו֙ הֵשִׁ֣יב יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּ֥י גָבַ֖הּ לִבּ֑וֹ וַֽיְהִ֤י עָלָיו֙ קֶ֔צֶף וְעַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    Hezekiah made no return for what had been bestowed upon him, for he grew arrogant; so wrath was decreed for him and for Judah and Jerusalem.

    וַיִּכָּנַ֤ע יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא־בָ֤א עֲלֵיהֶם֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה בִּימֵ֖י יְחִזְקִיָּֽהוּ׃

    Then Hezekiah humbled himself where he had been arrogant, he and the inhabitants of Jerusalem, and no wrath of G OD came on them during the reign of Hezekiah.

    וַיְהִ֧י לִיחִזְקִיָּ֛הוּ עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְאֹצָר֣וֹת עָֽשָׂה־ל֠וֹ לְכֶ֨סֶף וּלְזָהָ֜ב וּלְאֶ֣בֶן יְקָרָ֗ה וְלִבְשָׂמִים֙ וּלְמָ֣גִנִּ֔ים וּלְכֹ֖ל כְּלֵ֥י חֶמְדָּֽה׃

    Hezekiah enjoyed riches and glory in abundance; he filled treasuries with silver and gold, precious stones, spices, shields, and all lovely objects;

    וּמִ֨סְכְּנ֔וֹת לִתְבוּאַ֥ת דָּגָ֖ן וְתִיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֑ר וְאֻֽרָוֺת֙ לְכׇל־בְּהֵמָ֣ה וּבְהֵמָ֔ה וַעֲדָרִ֖ים לָאֲוֵרֹֽת׃

    and store-cities with the produce of grain, wine, and oil, and stalls for all kinds of beasts, and flocks for sheepfolds.

    וְעָרִים֙ עָ֣שָׂה ל֔וֹ וּמִקְנֵה־צֹ֥אן וּבָקָ֖ר לָרֹ֑ב כִּ֤י נָֽתַן־לוֹ֙ אֱלֹהִ֔ים רְכ֖וּשׁ רַ֥ב מְאֹֽד׃

    And he acquired towns, and flocks of small and large cattle in great number, for God endowed him with very many possessions.

    וְה֣וּא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃

    It was Hezekiah who stopped up the spring of water of Upper Gihon, leading it downward west of the City of David; Hezekiah prospered in all that he did.

    וְכֵ֞ן בִּמְלִיצֵ֣י׀ שָׂרֵ֣י בָבֶ֗ל הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים עָלָיו֙ לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה בָאָ֔רֶץ עֲזָב֖וֹ הָאֱלֹהִ֑ים לְנַ֨סּוֹת֔וֹ לָדַ֖עַת כׇּל־בִּלְבָבֽוֹ׃

    So too in the matter of the ambassadors of the princes of Babylon, who were sent to him to inquire about the sign that was in the land, when God forsook him in order to test him, to learn all that was in his mind.

    וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְחִזְקִיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בַּחֲז֞וֹן יְשַׁעְיָ֤הוּ בֶן־אָמוֹץ֙ הַנָּבִ֔יא עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃

    The other events of Hezekiah’s reign, and his faithful acts, are recorded in the visions of the prophet Isaiah son of Amoz and in the book of the kings of Judah and Israel.

    וַיִּשְׁכַּ֨ב יְחִזְקִיָּ֜הוּ עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֘הוּ֮ בְּֽמַעֲלֵה֮ קִבְרֵ֣י בְנֵי־דָוִיד֒ וְכָבוֹד֙ עָשׂוּ־ל֣וֹ בְמוֹת֔וֹ כׇּל־יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}

    Hezekiah rested with his ancestors, and was buried on the upper part of the tombs of the sons of David. When he died, all the people of Judah and the inhabitants of Jerusalem accorded him much honor. Manasseh, his son, succeeded him.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC