Talmud Builders
    Login

    Commentary page

    Ezekiel 35

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Ezekiel Chapter 35

    Ezekiel Chapter 35 presents 15 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 15 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 14 words

      Opens “וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃…”

    2. Verse 27 words

      Opens “בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃…”

    3. Verse 315 words

      Opens “וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י…”

    4. Verse 49 words

      Opens “עָרֶ֙יךָ֙ חׇרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖…”

    5. Verse 513 words

      Opens “יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל…”

    6. Verse 614 words

      Opens “לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖…”

    7. Verse 79 words

      Opens “וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ…”

    8. Verse 89 words

      Opens “וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵיאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכׇל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב…”

    9. Verse 910 words

      Opens “שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה]…”

    10. Verse 1013 words

      Opens “יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י…”

    11. Verse 1116 words

      Opens “לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙…”

    12. Verse 1215 words

      Opens “וְֽיָדַעְתָּ֮ כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי׀ אֶת־כׇּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר…”

    13. Verse 139 words

      Opens “וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י…”

    14. Verse 148 words

      Opens “כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה…”

    15. Verse 1516 words

      Opens “כְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחֲלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 5

      ותגר — ותשפל כמו (מיכה א׳:ו׳) והגרתי לגיא אבניה שהיו מסגירין אותן לאויביהן כשהיו בורחין דרך ארצם וזו היא שאמר (עובדיה א׳:י״ד) אל תעמוד על הפרק:

      בעת אידם — בעת כשמסרתים ביד אויב:

      בעת עון קץ — כשנגמר קץ עוונם ונתמלאה סאתם:

    2. Verse 6

      לדם אעשך — נופל בחרב:

      דם שנאת — בזית את הבכורה שעבודתי היתה מסורה להם ושנאת להיות מלכלך עצמך בדם קרבן עבודתי ולכלוך דם הרוגים ירדפך וי"א רוצחים אתה ירא כשאר כל אדם ורוצחים ירדפוך וי"א דם שנאת אחיך שהוא בשרך ודמך:

    3. Verse 9

      ועריך לא תשובנה — לא כמו שאמרתי למצרים (לעיל כט) ושבתי את שבות מצרים ושבתי את שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳) וזו היא שאמר (מלאכי א׳:ג׳) ואת עשו שנאתי ואתן את הריו שממה שעתידים לשוממות עולם:

    4. Verse 10

      שני הגוים — ישראל ויהודה ומדרש אגדה ר' תנחומא דורשו כלפי שהלך עשו אל ישמעאל להתחתן בו להשיאו שיעורר על יצחק על ירושת אברהם ויהרוג ישמעאל את יצחק ואהיה אני גואל הדם ואהרוג את ישמעאל וזהו יקרבו ימי אבל אבי ואירש אני את יצחק ואת ישמעאל (בראשית כ״ז:מ״א):

      וה' שם היה — יודע את מחשבותיך:

    5. Verse 11

      ועשיתי כאפך — כאותה האף שעשית לישראל אעשה לך:

      ונודעתי בם — כאשר אשפטך אז יכירו את גבורתי:

    6. Verse 13

      והעתרתם — הרביתם וכן ועתר ענן הקטרת (לעיל ח) לשון רבוי:

    7. Verse 14

      כשמוח כל הארץ — כשאטול אני את מלכותי כי אז תשמח הארץ כענין שנא' ה' מלך תגל הארץ (תהלים צו) אז שממה אעשה לך:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 2

      שים פניך, מפני ששיבת שבות ישראל וחורבן אדום שהגלו אותם מארצם יהיו סמוכים, בחזותו שיבת ציון ראה ג"כ חורבן אדום, והנה אדום הרעו לישראל בחורבן בית ראשון שהיו שמחים על מפלתם והיו עונשם ע"י נבוכדנצר ואח"כ ע"י הורדוס שהחריבו את ארצם אבל זה לא היה חורבן עולם, עז"א הנני אליך הר שעיר וכו' ונתתיך שממה ומשמה זה חורבן נבוכדנצר, אח"כ עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה ע"י בית חשמונאי, וידעת כי אני ה' כי אז נכנסו לברית מילה וטבילה וקבלו אלהותו ונתגירו:

    2. Verse 5

      יען, אבל אח"כ בעת נכנסו הרומיים לירושלים והם באו אז לעזרת ישראל, שמרו בלבם, האיבה הכבושה בלבם מעולם, ותגר את בני ישראל ע"י חרב, כמ"ש גם אתה כאחד מהם, ואל תעמוד על הפרק להכרית את פליטיו, וזה היה בעת אידם ר"ל בעת החורבן, שאז היה עון קץ, שהיה קץ לעונם ואחרית העונשים, שאחר שכבר נשלם עונם, וגם נחתם אידם היה ראוי לרחם עליהם וכ"מ שעשית היה מתוך האיבה לא לשום תועלת:

    3. Verse 6

      לכן חי אני נחתם גזר דין בשבועה, כי לדם אעשך, כמו ששפכת דם כן תהיה מלאה דם הרוגים, ודם ירדפך, לא ירדפוך שבי ושלל, רק דם, ר"ל שמגמת רודפיך יהיה רק לשפוך דמך כמו ששמך אדום, אם לא דם שנאת שנאתך היה שנאת דם לא שנאה מחמת תועלת ויראת נזק וכן דם ירדפך מדה כנגד מדה:

    4. Verse 7

      ונתתי זה יהיה באחרית הימים והשממון יהיה עד שלא יהיה שם עובר ושב:

    5. Verse 8

      ולא שהעם ילכו בגולה, רק ומלאתי את הריו חלליו ולא לבד במקום שלחמו על ההרים רק גם גבעותיך וכו' חללי חרב יפלו בהם שגם אחרי הכיבוש יהרגו את כולם:

    6. Verse 9

      שממות עולם השממה האחרונה תהיה לעולם, עד שעריך לא תשבנה ואז וידעתם כי אני ה' המעניש כמ"ש המה יבנו ואני אהרוס (מלאכי א׳:ד׳):

    7. Verse 10

      יען אמרך שאח"כ בימי הגלות רצית שישראל יהיו משועבדים תחתיך לעולם וא"י יהיה שלך עד שאמרת את שני הגוים שהם יהודה ועשרת השבטים ושני ארצותיהם לי תהיינה וירשנוה, וה' שם היה ואתה אומר שתירש גם את ה' אשר שם היה, כי אתה אומר שאדום נכנס תחת ישראל, שישראל חללו את ה', ואתם הגוי אשר בחר ה', (ואמר נגד מ"ש את שני הגוים) לכן חי אני ועשיתי כאפך שעי"ז עשית לישראל רעות רבות בימי הגלות ע"י אף וקנאה כאילו קנאת קנאת אלהים וזה עשית משנאתיך ונודעתי בם שאז כאשר אשפטך אודיע שהם עמי ואנכי אלהיהם ויודע האמונה האמתית:

    8. Verse 12

      (ונגד מ"ש את שתי הארצות אמר) וידעת כי אני ה' שמעתי נאצותיך שבזה היית מנאץ אותי, במה שאמרת על הרי ישראל לאמר שממו, שאמרו שהם שוממים ע"י חטא ישראל שלא ימצאו ישראל יושבים שם, רק לנו נתנו לאכלה, והירושה לא לגור שם לבד רק לאכול הפירות הגדלים שם:

    9. Verse 13

      (ונגד מ"ש וה' שם היה שירשו גם את ה') ותגדילו עלי בפיכם, ענין הספורים המבהילים באלהות, והעתרתם עלי דבריכם הפרטים שספרו על האלהות שיש בהם מהגנאי והדופי וההבל, גם זה אני שמעתי שנוגע לכבודי:

    10. Verse 14

      כה אמר ה' (נגד מה ששמחת על מפלת ישראל) אעשה לך שממה, בעת שתשמח כל הארץ ע"י שישראל ישבו בשמחה ובשלוה, עד שתראה שמחת ישראל קודם מפלתך:

    11. Verse 15

      (ונגד ששמחת על חורבן הארץ), כשמחתך וכו' כן אעשה לך שישמחו כולם על חורבן ארצך (ונגד מה שדברת באלהות) שממה תהיה הר שעיר וכו' שתשאר שממה לעולם, ובזה ידעו כי אני ה' ויכירו אמתת אלהותי כמ"ש המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם ה' עד עולם:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    Verse 1

    וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

    The word of G OD came to me:

    Verse 2

    בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃

    O mortal, set your face against Mount Seir and prophesy against it.

    Verse 3

    וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ הַר־שֵׂעִ֑יר וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יךָ שְׁמָמָ֥ה וּמְשַׁמָּֽה׃

    Say to it: Thus said the Sovereign G OD : I am going to deal with you, Mount Seir: I will stretch out My hand against you and make you an utter waste.

    Verse 4

    עָרֶ֙יךָ֙ חׇרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

    I will turn your towns into ruins, and you shall be a desolation; then you shall know that I am G OD .

    Verse 5

    יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃

    Because you harbored an ancient hatred and handed the people of Israel over to the sword in their time of calamity, the time set for their punishment—

    Verse 6

    לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדְּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדְּפֶֽךָ׃

    assuredly, as I live, declares the Sovereign G OD , I will doom you with blood; blood shall pursue you; I swear that, for your bloodthirsty hatred, blood shall pursue you.

    Verse 7

    וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ עֹבֵ֥ר וָשָֽׁב׃

    I will make Mount Seir an utter waste, and I will keep all passersby away from it.

    Verse 8

    וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵיאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכׇל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃

    I will cover its mountains with the slain; those slain by the sword shall lie on your hills, in your valleys, and in all your watercourses.

    Verse 9

    שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה] וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

    I will make you a desolation for all time; your towns shall never be inhabited. And you shall know that I am G OD .

    Verse 10

    יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַיהֹוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ {ס}

    Because you thought “The two nations and the two lands shall be mine and we shall possess them”—although G OD was there—

    Verse 11

    לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃

    assuredly, as I live, declares the Sovereign G OD , I will act with the same anger and passion that you acted with in your hatred of them. And I will make Myself known through them when I judge you.

    Verse 12

    וְֽיָדַעְתָּ֮ כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי׀ אֶת־כׇּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛רְתָּ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֣ר׀[שָׁמֵ֑מוּ] (שממה) לָ֥נוּ נִתְּנ֖וּ לְאׇכְלָֽה׃

    You shall know that I, G OD , have heard all the taunts you uttered against the hills of Israel: “They have been laid waste; they have been given to us as prey.”

    Verse 13

    וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ {ס}

    And you spoke arrogantly against Me and multiplied your words against Me: I have heard it.

    Verse 14

    כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃

    Thus said the E TERNAL God: When the whole earth rejoices, I will make you a desolation.

    Verse 15

    כְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחֲלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ שְׁמָמָ֨ה תִהְיֶ֤ה הַר־שֵׂעִיר֙ וְכׇל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֔הּ וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

    As you rejoiced when the heritage of the House of Israel was laid waste, so will I treat you: the hill country of Seir and the whole of Edom, all of it, shall be laid waste. And they shall know that I am G OD .

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC