Commentary page
Ezekiel 27
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerEzekiel Chapter 27
Ezekiel Chapter 27 presents 36 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Text map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Look for Shabbat law and sacred time. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 36 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 14 words
Opens “וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃…”
- Verse 25 words
Opens “וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר קִינָֽה׃…”
- Verse 321 words
Opens “וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר (הישבתי) [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙…”
- Verse 46 words
Opens “בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יׇפְיֵֽךְ׃…”
- Verse 512 words
Opens “בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז…”
- Verse 69 words
Opens “אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים…”
- Verse 713 words
Opens “שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס…”
- Verse 812 words
Opens “יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ…”
- Verse 914 words
Opens “זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ…”
- Verse 1013 words
Opens “פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ…”
- Verse 1115 words
Opens “בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ…”
- Verse 1210 words
Opens “תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל…”
- Verse 1311 words
Opens “יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙…”
- Verse 147 words
Opens “מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃…”
- Verse 1513 words
Opens “בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ…”
- Verse 1612 words
Opens “אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה…”
- Verse 1713 words
Opens “יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית…”
- Verse 1810 words
Opens “דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין…”
- Verse 1911 words
Opens “וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙…”
- Verse 204 words
Opens “דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽהֿ׃…”
- Verse 2111 words
Opens “עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים…”
- Verse 2212 words
Opens “רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כׇּל־בֹּ֜שֶׂם…”
- Verse 238 words
Opens “חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד…”
- Verse 2412 words
Opens “הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י…”
- Verse 259 words
Opens “אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד…”
- Verse 2610 words
Opens “בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים…”
- Verse 2720 words
Opens “הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ…”
- Verse 285 words
Opens “לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃…”
- Verse 2911 words
Opens “וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל…”
- Verse 3010 words
Opens “וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙…”
- Verse 3110 words
Opens “וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ…”
- Verse 3211 words
Opens “וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י…”
- Verse 3311 words
Opens “בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב…”
- Verse 348 words
Opens “עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכׇל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ…”
- Verse 3510 words
Opens “כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ…”
- Verse 369 words
Opens “סֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ…”
Rashi's commentary
Verse 3
על מבואות ים — על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם:
מבואות ים — פור"ט בלע"ז:
רוכלת העמים — כך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה:
את אמרת אני כלילת יופי — עד עכשיו הכל אומרי' על ירושלים כלילת יופי (איכה ב׳:ט״ו-ט״ז) משוש כל הארץ (תהילים מ״ח:ג׳) עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי:
Verse 4
בוניך — ארדכלייך, ל' בנין:
Verse 5
ברושים משניר — לפי שהיתה בנויה בים ובים אבדה המשילה הנביא לספינה משובחת שהכבידו משאה בתוכה וטבעה ברוח קדים:
משניר — טור תלגא:
את כל לוחתים — הלוחים שנעשית האניה מהם:
ארז מלבנון — שם יער שהארזים מצויין בו:
תורן — הוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בוייל"א בלע"ז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו מש"ט בלע"ז:
Verse 6
אלונים — מן עץ סרק שקורין קיישנ"א בלע"ז:
משוטיך — הם שרחבים בראשם שמנהיגין בהם האניה ריימ"ש בלע"ז:
קרשך — הוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה קברניט ובלשון לעז גובריינא"ל:
עשו שן בת אשורים — א"א לו להיות אלא של עץ וזהו בת אשורים כאלו הוא תיבה אחת לשון תדהר ותאשור (ישעיהו מ״א:י״ט) שניהם ת"י אשכרועין ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע"י מסמרים לנוי ולחוזק כי כן תרגם יונתן דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לא תיטרון כסויה לא יפול אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר על קרשי שעריה:
Verse 7
שש ברקמה — נגד שש עשוי בציורי רקמות:
מפרשך — הוא שקורין בל"א סיג"ל ובלשונינו בווייל"א בלע"ז:
להיות לך לנס — לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלע"ז פורקא:
היה מכסך — לאהל ולגג על פני כל האניה:
Verse 8
היו שטים לך — תופסי משוטיך להנהיגך:
חובליך — אוחזי הקברניט לכוין וליישר האניה:
Verse 9
זקני גבל — אומני הבנין כמו שנאמר ובוני חירום והגבלים (מלכים א ה׳:ל״ב):
מחזיקי בדקך — מתקני בדקך שלא יכנסו בהם המים אפייטונ"ט טאקראוצ"א בלע"ז:
כל אניות הים ומלחיהם — הספנים שלהם:
היו בך — היו סביבך לשוט אל המדינות הרחוקות להביא הסחור' לתוכך:
לערוב מערבך — ל' ערובה הם כל צורכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערובתו והצלתו לחייו גרנטיא"ה בלע"ז:
Verse 11
בני ארוד וחילך — ושאר חיל בני אדם היושבים בתוכך:
וגמדים — ת"י ואף קפוטקאי שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה:
שלטיהם — הם אשפות שנותנין בהם חצים כמו (ירמיה כא) הברו החיצים מלאו השלטים קויכרינ"ה בלע"ז:
תלו — הרבה תלי תלים:
Verse 12
תרשיש — ים ששמה תרשיש:
מרוב כל הון — שהיה בתוכך ובטוחים הסוחרים שימצאו בך סחורה הראויה להם:
בדיל — אשטיי"ן בלע"ז:
עזבוניך — חוזקיך ועוזרך כמו (נחמיה ג׳:ח׳) ויעזבו את ירושלים עד החומה וממונו של אדם הוא חזקו המעמידו על רגליו:
Verse 13
בנפש אדם — עבדים ושפחות למכור:
Verse 15
ידך — מקומך:
קרנות שן והבנים — קרני יעלים ועצמות פיל וטווסים עופות ששמן פאו"ן בלע"ז:
השיבו אשכרך — הביאו לך תשורה:
Verse 16
ארם סוחרתך — באבנים טובות האמורות במקרא וארגמן ורקמה ובוץ:
מרוב מעשיך — מתוך שהיו יודעים בנשיאיך ושריך שמראין להם מעשה נוי ותפארת לתכשיט:
בנופך — איקרבונקל"א בלעז:
Verse 17
בחטי מנית — שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יח) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא:
ופנג — ראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמ"א בלע"ז:
Verse 18
ביין חלבון — יין לבן מבושל ומנחם חברו עם חלב חטים (תהלים קמו) ל' טוב:
וצמר צחר — ועמר מלת כבינא ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי:
צחר — לבן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):
Verse 19
ודן ויון — מדינות הם:
מאוזל — מטוה של שיראין:
ברזל עשות — עשוי כעששיות מש"ש בלעז והוא פרזלא הנדואה:
Verse 20
בבגדי חופש לרכבה — בלבוש דיקר לרתיכין:
Verse 21
בכרים — כבשים ויונתן תרגם בתורין וכן תרגם מאה אלף כרים דמישע מלך מואב (מלכים ב ג׳:ד׳):
Verse 23
אשור כלמד — י"ת מדינן אשור ומדי:
Verse 24
במכלולים — בדברים שהם למכלול פרמונ"ט בלע"ז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות:
ובגנזי ברומים — בתכשיטי פאר שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרי"ן בלע"ז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי:
וארוזים — ת"י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייט"ש בלע"ז:
Verse 25
אניות תרשיש — שרותיך הם היו לך לערבה ומישור כשם שהמישור הוא דרך כבושה להביא בו סחורה לעיר היושבת ביבשה היו לך תחתם אניות תרשיש מסילה להביא מערבך לתוכך:
שרותיך — לשון שרון ומישור ודוגמתו עלו בשרותיה (ירמיה ה):
ותמלאי, ותכבדי מאד — הביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי:
Verse 26
במים רבים הביאוך השטים אותך — כדרך האניות הגדולו' שמפליגין אותן לתוך פלגום הים ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים ולענין דוגמת העיר מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות:
Verse 28
מגרשות — כמו מגרשי העיר:
Verse 29
אל הארץ יעמודו — מה לנו עוד באניות להיכן נוליך סחורה עוד:
Verse 30
יתפלשו — יתגלגלו:
Verse 32
ונשאו אליך בניהם — בנהי שלהם:
כדומה — כך היה שם ראשי אדום כענין שנאמר משא דומה (ישעיהו כ״א:י״א) וי"ת לית דדמי לה:
כדומה — כדוגמתה:
Verse 33
בצאת עזבוניך וגו' — כל זה יקוננו עליך בקינתם:
Verse 35
רעמו פנים — זעומי פנים וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳) וכן כל תלונה תורעמתא:
Verse 36
שרקו — שובלי"ר בלעז כך שורקין על דבר שחלף והלך לו:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 3
הישבת על מבואות ים וכל אניות המסחר באים לשם ומניחים שם סחורותיהם ועי"כ היא רכלת העמים אל איים רבים הרוכל הוא הלוקח הסחורה מן הסוחר הגדול ומחזיר אותה ממקום למקום למכרה לאחדים ואת מקבלת את הסחורה מן הסוחרים הגדולים ומוכרת אותה אל האיים שבים כרוכל, צור את אמרת אני כלילת יופי ר"ל את מתפארת שהיופי שלך היא מצד עצמך וזה שקר, כי:
Verse 4
בלב ימים גבוליך היופי שלך תלוי מצד הגבולים שלך שהם בלב ימים, כי האי שים סביב לה, האיים אשר בכל הים סביב הם מסמנים גבוליה, ר"ל היופי שלך בא ע"י השכנים אשר סביבך כל איי הים על ידם נעשרת, ומצד שבוניך כללו יפיך שהם השתדלו לכלול יפיך, ולא היה מצד עצמך כי הבונים והדברים שמהם נבנית הוא מקובץ מעמים רבים וממקומות שונים:
Verse 5
ברושים מדמה את כלל האי לספינה אשר בים, ומבאר שכל הספינה וכליה כוננה מדברים שהובאו מארצות שונות, הברושים אשר מהם בנו לך את כל לוחות האניה היו משניר, לא מצור והארז אשר לקחו לעשות תורן עליך לקחוהו מלבנון :
Verse 6
אלונים שמהם עשו משוטיך היו מבשן, קרשך שבו מכוונים הספינה (דער רודער) אשר עשאוהו משן, היה בת אשורים נולד באשור והובא מאיי כתים :
Verse 7
השש ברקמה אשר ממנו עשי מפרשי הספינה והנס שלה היה ממצרים, והמכסה שלה שהיה מתכלית וארגמן היה מאיי אלישה, עד שכל יופי האניה לא היה מצור רק ממקומות שונות, ר"ל העושר והכבוד והתפארת של צור אינה מעצמה רק ע"י מסחר של עמים רבים ואיים רחוקים:
Verse 8
יושבי צידון אחר שבאר שהספינה עצמה וכליה נעשתה ונקבצה מעמים רבים ואינם של צור, יבאר כי גם מנהיגי הספינה ועושי מלאכתם הם ג"כ מעמים אחרים, ור"ל כמו שהעושר והמסחר בא אליה מבחוץ כן חכמיה ומנהיגה במדיניות והאומנים והחרשים שנמצאו בתוכה הם ג"כ מעמים אחרים, שיושבי צידון היו השטים את האניה, ומה שנמצאו בך גם חכמיך צור המה חבליך הם מנהיגי האניה והמושלים עליה ר"ל מהם יצא מלך ושרים:
Verse 9
זקני גבול וחכמיה, שהם היו בקיאים בבנין (כמ"ש (מ"א ו') ויפסלו בוני שלמה והגבלים) היו מחזיקי בדקך לתקן את הספינה ר"ל שמהם היו חכמים מתקנים תקנות ונמוסים במדינה, כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך הערבון שהוא המשכון שנותנים בעד הסחורות שלוקחים בהקפה והיו אניות הים שהם היו ערבים בעדך (באשר כל מסחרם היה על ידך) באופן שגם הבטחון לתת לך סחורות בהקפה לא היה בכחך רק בכח אחרים:
Verse 10
פרס ולוד ופוט היו בחילך גם אנשי החיל שלך לא היו מבני צור רק מעמים אחרים והם תלו בך תלי תלים מגן וכובע ובזה נתנו הדרך החיצוני שהדר המדינה כשי"ל חיל ועם נושע למלחמה:
Verse 11
בני ארוד הם היו אנשי החיל שלך השומרים על חומותיך, שכבר אמר שבני ארוד היו מחזיקי בדקה וכן היו שומרים אותה מאויב חיצוני, וגמדים במגדלותיך היו בעת שעלו על המגדלים הגבוהים שלך היו נראים למטה כאנשים ננסין שגומד ארכם וזה הי' מרוב גובה המגדלות והם הניחו שלטיהם תלי תלים על חומותיך ובזה גמרו וכללו יפיך, ולא כמו שאמרת אני כלילת יופי כי יפיך מקובץ מעמים שונים:
Verse 12
תרשיש עתה נבאר איך המסחר והעושר שלה, הוא מקובץ מעמים שונים מכל בני תבל, והנה יחשוב במסחר צור ארבעה דברים שהם מסחר ומרכולת ועזבון וערבון, והוא שהסוחרים הגדולים הביאו מסחרם אל צור וזה נקרא מסחר, ושם עזבו את הסחורה באוצרות ביד בני צור, וזה נקרא עזבון, והרוכלים שהם הסוחרים הקטנים קנו שמה את הסחורה הנמצאת בעזבון והובילו אותה למדינות שונות וזה נקרא רוכל ומרכולת, ובעת שלקחו הסחורה למרכולת נתנו סחורה אחרת שהביאו הם שיהיו לערבון בעד המעות, וזה נקרא מערב וערבון, אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה כמ"ש (מלכים א'), והם נתנו עזבוניך ר"ל שהניחו סחורתם אצלך:
Verse 13
ויון תובל ומשך המה רכליך הם לקחו סחורת תרשיש למכרם לאחדים שזה נקרא רוכל, והערבות שנתנו שיהיו בטוחים בעד המרכולת שלקחו היה בנפש אדם וכלי נחשת, בזה ערבו מערבך, שהניחו עבדים וכלי נחושת לבטחון על הסחורה שלקחו:
Verse 14
מבית תוגרמה נתנו עזבוניך סוסים ופרשים ר"ל שהניחום אצלך בעזבון:
Verse 15
ובני דדן רכליך הם היו הרוכלים שלקחו הסוסים והפרשים למכור אותם לאחדים אל האיים סביב וכן היו רוכליך איים רבים, סחורת ידך שלקחו ממך הסחורה שעשית בידך, ר"ל סחורת צור שעשו אנשיה ובעלי מלאכות אשר בצור, והם משיבים אשכרך קרנות שן והבנים שבשכר וריוח המגיע לך מביאים קרנות שן:
Verse 16
ארם סחרתך הם הסוחרים שלך וע"י רוב מעשיך מביאים נופך וארגמן וכו' נתנו בעזבוניך מניחים סחורתם אצלך בעזבון:
Verse 17
ויהודה וארץ ישראל הם הרוכלים של הסחורה הזאת ולוקחים העזבון למכור לאחדים בעיירות, והערבון בעד הסחורה נתנו חטי מנית וכו' דברים המצויים בא"י:
Verse 18
דמשק, היא עיר המלוכה מארם וחוץ ממה שמביאים מארם נופך ארגמן וכו' (כנ"ל פ' ט"ז) הם הסוחרים שלך, שע"י רוב מעשיך מביאים צמר צחר לעשות ממנו שם בגדים, וע"י רוב כל הון מביאים יין חלבון לשתיה לא אמר בעזבוניך נתנו כי בני צור בעצמם היו לוקחים דברים יקרים האלה לעצמם:
Verse 19
(יט-כ) ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו, דן ויון הביא סחורה שעזבו שם למכור והוא היה מאוזל דברים טוים, וגם הביאו סחורה לערבון בעד המרכולת שלקחו והיה ברזל עשות וקדה, וכבר אמר למעלה (פ' י"ג) שיון היו רוכליה עם תובל ומשך ונתנו ערבון נפש אדם וכלי נחושת, ודן נתן גם ברזל עשות וכו' ודדן לקחו גם את רוכלתך סחורה של צור שהיו בגדי חפש לרכבה שזה עשו מן המאוזל והטווי שהביאו בני דן (שהם בני דדן), ולקחו הבגדי חופש שנעשה מן המאוזל למרכולת:
Verse 21
ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך הם עושים מסחור לך בעצמך, כי בכרים ואילים וכו' בם סוחריך, וזה תקנה לצרכיך בכסף מלא לאכילה:
רכלי שבא ורעמה (בני רעמה שבא ודדן), המה רכליך, הסחורה שהיו תחלה קונים בשבא הם לוקחים אצלך, כי בראש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב שכ"ז מרכולת שבא כמ"ש (מ"א י') שכ"ז הביאה מלכת שבא לשלמה, נתנו בעזבוניך הם מונחים אצלך בעזבון והרוכלים לוקחים אצלך הסחורה שהיו לוקחים תחלה בשבא ושבאה משם, וכן:
Verse 23
חרן וכנה ועדן שהיו ג"כ רכלי שבא, אשור כלמד רכלתך כאשר למד אשור והרגיל ליקח רוכלתך, מאז לא לקחו סחורות אלה בשבא ששם מקומם רק הביאום משבא לצור, ומצור לקחום הרוכלים והובילום לאשור להראות שהיא מרכולת צור, באשר למדו לקנות רק מרכולת צור:
Verse 24
המה רכליך, והם לקחו סחורות ממך למכור לאחדים, ומה הן הסחורות במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים, והסחורות האלה הושמו בחבלים חבשים וארוזים, בתיבות של ארז וחבשו עליהם חבלים, שכן היו עושים במרכלתך :
Verse 25
ואניות תרשיש כל האניות היו בשרותיך והיו משרתים לך, והיו מערבך היו ערבים בעדך כי היו כולם שלך, ועי"כ ותמלאי בסחורות, ועי"כ ותכבדי מאד בלב ימים :
Verse 26
במים רבים הביאוך השטים אותך וצידון וארוד שהם היו השטים אותך (כנ"ל פסוק ח') הם הביאוך במים רבים, ר"ל כי צידון היו לה נגיעה במפלת צור כמ"ש (בישעיהו כ״ג:ד׳) דומו יושבי אי סוחר צידון, בושי צידון ופירשתי שם שצידון היו מתקנאים בגדולת צור, ועזרו למפלתה, וע"י כן רוח הקדים שברך בלב ימים, כי בעת הסער כשהספינה קרובה לחוף יש תקוה לא כן בלב ימים:
Verse 27
ועי"כ הונך של עצמך, ועזבוניך הסחורה שעזבו אצלך, מערבך היא הסחורה שנתנו למשכון, וזה כולל כל הרכוש ונגד האנשים חושב מלחיך מנהיגי הספינה, וחובליך רב החובל ר"ל העם והשרים, מחזיקי בדקך הם המנהיגים, וערבי מערבך הם העשירים וכל אנשי מלחמתך אשר בך, וכן ובכל קהלך ר"ל כל בני אדם אשר בך יפלו בלב ימים, שכולל האנשים והרכוש כולה:
Verse 28
לקול, ע"י זעקת החבלים (שהם השרים) ירעשו מגרשות הסביבות לעיר, ור"ל כל האניות שהם נגד האניה האדירה הזאת כמגרש סביב, ור"ל כל האיים אשר בים:
Verse 29
וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט הם המנהיגים של המשוטים הקטנים, ומלחים הם המנהיגים של הספינות הבינוניות, כל חבלי הים הם מנהיגי הספינות הגדולות שי"ל רב החובל:
Verse 30
והשמיעו, ישמיעו קול בזעקה מרה, וגם יעלו עפר וישבו באפר כמ"ש וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים:
Verse 31
והקריחו קרחה כמו שעושים על מת קרחה וחגורת שק ובכי ומספד:
Verse 32
ונשאו וכו' מי כצור כדמה ר"ל מי היה דומה לצור בשלותה ומי דומה לה בעת שנדמית בתוך הים בחורבנה (ומפרש מי כצור):
Verse 33
בצאת עזבוניך הסחורה שהיתה של אחרים שעזבו הסוחרים אצלך ומשם יצאו לכל קצוי ארץ, בצאתה מימים השבעת עמים רבים, שקנו כל הסחורות שניתנה לך לערבון בעד סחורה שלך, שזה עושר של צור עצמה וסחורה שלה העשרת מלכי ארץ שע"י עושר של צור נתעשרו כל המלכים, (עתה מפרש מי כדומה):
Verse 34
עת נשברת ר"ל כמו שגדולתך היה ע"י הים כן עת נשברת, היה ג"כ מימים מסבת מי הים, ונפל שם מערבך וכל קהלך כי נאבדו האנשים והרכוש במעמקי מים:
Verse 35
כל, (תחלה השבעת עמים רבים) ועתה כל יושבי האיים שממו עליך וכמ"ש למעלה עתה יחרדו האיין יום מפלתך, (תחלה העשרת מלכי ארץ) ועתה מלכיהם שערו שער פנימי, ורעמו פנים בחיצונותם באשר התיראו שלא יבא השבר גם על יתר האיים:
Verse 36
וגם סחרים בעמים שהם ביבשה, שרקו עליך על כי נאבד המסחר שלהם, בלהות היית כשדים שהיו מציאותם רק בדמיון, ואינך עד עולם כאילו היית שד ובלהה ונשאת כנף וחלפת מן העולם עד עולמי עד:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Original text
וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר (הישבתי) [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים {ס} כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי׃
Say to Tyre: O you who dwell at the gateway of the sea, Who trade with the peoples on many coastlands: Thus said the Sovereign G OD : O Tyre, you boasted, I am perfect in beauty.
בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יׇפְיֵֽךְ׃
Your frontiers were on the high seas, Your builders perfected your beauty.
בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃
From cypress trees of Senir They fashioned your planks; They took a cedar from Lebanon To make a mast for you.
אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם׃
From oak trees of Bashan They made your oars; Of boxwood from the isles of Kittim, Inlaid with ivory, They made your decks.
שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃
Embroidered linen from Egypt Was the cloth That served you for sails; Of blue and purple from the coasts of Elishah Were your awnings.
יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃
The inhabitants of Sidon and Arvad Were your rowers; Your skilled men, O Tyre, were within you, They were your pilots.
זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כׇּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃
Gebal’s elders and artisans were within you, Making your repairs. All the ships of the sea, with their crews, Were in your harbor To traffic in your wares.
פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃
Men of Paras, Lud, and Put Were in your army, Your warriors; They hung shields and helmets in your midst, They lent splendor to you.
בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ יׇפְיֵֽךְ׃
Men of Arvad and Helech Were upon your walls all around, And men of Gammad were stationed in your towers; They hung their quivers all about your walls; They perfected your beauty.
תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
Tarshish traded with you because of your wealth of all kinds of goods; they bartered silver, iron, tin, and lead for your wares.
יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
Javan, Tubal, and Meshech—they were your merchants; they trafficked with you in human beings and copper utensils.
מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
From Beth-togarmah they bartered horses, riders, and mules for your wares.
בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ (והובנים) [וְהׇבְנִ֔ים] הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃
The people of Dedan were your merchants; many coastlands traded under your rule and rendered you tribute in ivory tusks and ebony.
אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃
Aram traded with you because of your wealth of merchandise, dealing with you in turquoise, purple stuff, embroidery, fine linen, coral, and agate.
יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
Judah and the land of Israel were your merchants; they trafficked with you in wheat of Minnith and Pannag, honey, oil, and balm.
דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃
Because of your wealth of merchandise, because of your great wealth, Damascus traded with you in Helbon wine and white wool.
וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃
Vedan and Javan from Uzal traded for your wares; they trafficked with you in polished iron, cassia, and calamus.
דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽהֿ׃
Dedan was your merchant in saddlecloths for riding.
עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃
Arabia and all Kedar’s chiefs were traders under your rule; they traded with you in lambs, rams, and goats.
רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כׇּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכׇל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
The merchants of Sheba and Raamah were your merchants; they bartered for your wares all the finest spices, all kinds of precious stones, and gold.
חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃
Haran, Canneh, and Eden, the merchants of Sheba, Assyria, and Chilmad traded with you.
הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃
These were your merchants in choice fabrics, embroidered cloaks of blue, and many-colored carpets tied up with cords and preserved with cedar—among your wares.
אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃
The ships of Tarshish were in the service of your trade. So you were full and richly laden On the high seas.
בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃
Your oarsmen brought you out Into the mighty waters; The tempest wrecked you On the high seas.
הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵ֠ךְ וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכׇל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃
Your wealth, your wares, your merchandise, Your sailors and your pilots, Those who made your repairs, Those who carried on your traffic, And all the warriors within you— All the multitude within you— Shall go down into the depths of the sea On the day of your downfall.
לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃
At the outcry of your pilots The billows shall heave;
וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃
And all the oarsmen and mariners, All the pilots of the sea, Shall come down from their ships And stand on the ground.
וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃
They shall raise their voices over you And cry out bitterly; They shall cast dust on their heads And strew ashes on themselves.
וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃
On your account, they shall make Bald patches on their heads, And shall gird themselves with sackcloth. They shall weep over you, brokenhearted, With bitter lamenting;
וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
They shall intone a dirge over you as they wail, And lament for you thus: Who was like Tyre when she was silenced In the midst of the sea?
בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
When your wares were unloaded from the seas, You satisfied many peoples; With your great wealth and merchandise You enriched the kings of the earth.
עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכׇל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃
But when you were wrecked on the seas, In the deep waters sank your merchandise And all the crew aboard you.
כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃
All the inhabitants of the coastlands Are appalled over you; Their kings are aghast, Their faces contorted.
סֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
The merchants among the peoples hissed at you; You have become a horror, And have ceased to be forever.
English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC