Commentary page
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 329
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYoreh De'ah Siman 329
Yoreh De'ah Siman 329 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 10 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for a turn toward a more precise resolution, sanctity, Temple service or priestly status, leadership, kingship and public responsibility. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- a turn toward a more precise resolution
- sanctity, Temple service or priestly status
- leadership, kingship and public responsibility
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 10 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 126 words
Opens “איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:…”
- Seif 223 words
Opens “עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת…”
- Seif 348 words
Opens “עיסה שבלילתה (רכה) [עבה] וגלגלה על דעת…”
- Seif 424 words
Opens “אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא…”
- Seif 539 words
Opens “טריתא דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה…”
- Seif 623 words
Opens “העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד פטורה וכן…”
- Seif 717 words
Opens “לחם העשוי לכותח מעשיה מוכיחים עליה עשאה…”
- Seif 822 words
Opens “עיסה שנלושה במים רותחין בין שנתן רותחין…”
- Seif 910 words
Opens “עיסה שנלושה במי פירות אפי' בלא שום…”
- Seif 1050 words
Opens “יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה…”
Named: רב עמהם.
Original text
<b>איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:</b><br>אין חיוב חלה אלא בלחם לפיכך הסופגנין דהיינו רכים העשויים כספוג והדובשנין והאיסקריטים והם מטוגנים בדבש פטורים מן החלה:
עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת בין שהרתיח ואחר כך הדביק בין שהדביק ואח"כ הרתיח חייבת בחלה ובלבד שלא על ידי משקה:
עיסה שבלילתה (רכה) [עבה] וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה ועשה כן פטורה גלגלה לעשות ממנה לחם ונמלך לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה חייבת שכבר נתחייבה משעת גלגול. גלגלה על דעת סופגנין וכיוצא בהן ונמלך לעשותה לחם חייבת:
אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו אם דעתו לאפות ממנה מעט ואפאו אפילו אין באותו מעט שיעור חלה כולה מתחייבת על ידו:
טריתא דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה על הכירה ומתפשט עליה ונאפית פטורה אבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה חשוב לחם וחייב: הגה בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אותו בביצים או בשמן או במי פירות פטור. (טור):
העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד פטורה וכן קלי שלשין אותו במים או בדבש ואוכלין אותו בלא אפייה פטור וקלי שלשן כדי לאפותו חייב:
לחם העשוי לכותח מעשיה מוכיחים עליה עשאה כעבין דהיינו שערכו ועשאו כצורת לחם חייב ואם לאו פטור:
עיסה שנלושה במים רותחין בין שנתן רותחין על גבי קמח בין שנתן קמח ברותחין חייבת בין שנאפה בתנור או באלפס בלא משקין:
עיסה שנלושה במי פירות אפי' בלא שום מים חייבת בחלה:
יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה משקים אלא א"כ יערב עמהם אחד משבעה משקים (סמ"ק סימן רי"ח): הגה ועיין בא"ח סי' קצ"ח בארתי מה הם השבעה משקין ואם עבר ולש בלא ז' משקין לא ישרוף החלה אלא יתן אותה לכהן קטן (ב"י בשם סמ"ג) כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ב: