Talmud Builders

    Commentary page

    Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 279

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Shulchan Arukh · source analysis

    Yoreh De'ah Siman 279

    Yoreh De'ah Siman 279 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 5 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.

    What to track

    Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.

    Study lens

    Look for a turn toward a more precise resolution, sanctity, Temple service or priestly status. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    • a turn toward a more precise resolution
    • sanctity, Temple service or priestly status

    A unit-by-unit map of all 5 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.

    1. Seif 158 words

      Opens “דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה.…”

    2. Seif 273 words

      Opens “קראו בספר תורה בצבור ונמצא בו טעות…”

    3. Seif 314 words

      Opens “ס"ת שנמצאו בו שלש טעיות אסור לקרות…”

    4. Seif 488 words

      Opens “ספר תורה שיש בו ג' טעיות בכל…”

    5. Seif 543 words

      Opens “אם דילג שני שיטין או ג' לא…”

      Named: רבה.

    Sages named on this page

    • Rashi · Others · First generation of Rishonim

      Rabbi Shlomo Yitzchaki, known as Rashi, was a preeminent medieval French rabbi and author of a comprehensive commentary on the Talmud and…

      Source: Yoreh De'ah Siman 279 · Seif 1 — “<b>דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה.

    Original text

    <b>דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה. ובו ח' סעיפים:</b><br>ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום אלא יתקן או יגנוז. (והוא הדין לשאר ספרים) (רש"י וב"י בשם הגהות מיימוני ורבינו ירוחם נתיב נ') ואין להגיה שום ספר על פי הסברא כי אם בראיה ברורה שיש בו טעות (הרב ר' דוד כהן בית ט"ו וחרם קדמונים):

    קראו בספר תורה בצבור ונמצא בו טעות מוציאין ספר תורה אחרת ומתחיל ממקום שנמצא הטעות ומשלימין שבעה על אותם שקראו במוטעה ואם נמצא הטעות באמצע קריאת התורה גומר קריאתו בספר הכשר ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה כי ברכה שבירך לפניה בספר תורה הפסול וכן קריאה שקראו בו עלתה להם בדיעבד: הגה ואין חילוק בזה בין שנמצא הטעות בספר תורה ראשונה בין שנמצא הטעות בשניה שקורין בה חובת היום למפטיר (ועיין בא"ח סימן קמ"ג):

    ס"ת שנמצאו בו שלש טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו כי הוא מוחזק במוטעה:

    ספר תורה שיש בו ג' טעיות בכל דף ודף יתקן ואם היו ד' יגנז ואם היה רוב הספר מוגה והשאר יש בו ד' טעיות בכל דף ונשאר אפילו דף אחד מאותו השאר המשובש בלא ד' טעיות הרי [זה] יתקן במה דברים אמורים שכתב המלא חסר לפי שהוא גנאי לתלות כל כך ביני שיטי אבל אם כתב החסר מלא אפי' יש בכל דף ודף כמה טעיות יתקן לפי שאין הגרידה גנאי כמו התליה: הגה וכשגורד ירחיב האות שלפניו ושלאחריו קצת שלא יהא מקום הגרד הפסק בתיבה (ב"י ומרדכי ה"ק):

    אם דילג שני שיטין או ג' לא ימחוק שלשה שיטין לכתוב במקומם ארבעה או ה' להכניס מה שדילג מפני שממעט הכתב ומחזי כמנומר (פי' כעור נמר שיש בו גוונין הרבה) וטוב לסלק היריעה (ומ"מ הסופרים נהגו לתקן וכמו שנתבאר לעיל ריש סי' רע"ה):