Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 417
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 417
Choshen Mishpat Siman 417 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 7 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- a turn toward a more precise resolution
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 7 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 187 words
Opens “כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר"ה.…”
- Seif 273 words
Opens “אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה אא"כ היו…”
- Seif 315 words
Opens “לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות יוצאות לר"ה…”
- Seif 438 words
Opens “אילן שהוא נוטה לר"ה קוצץ כדי שיהא…”
- Seif 521 words
Opens “אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב…”
Named: רב ואין.
- Seif 612 words
Opens “הבונה ברה"ר כשמכין האבני' צריך שלא ישהה…”
- Seif 76 words
Opens “וכלם שהזיקו חייבי' לשלם נזק שלם:…”
Original text
<b>כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר"ה. ובו ז סעיפים:</b><br>לא יסקל אדם מרשותו לר"ה ואין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות ולא שיחין ולא מערות ואע"פ שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים שמא תפחת מלמטה שלא מדעתו: הגה וי"א דאע"ג דהכי דינא הוא מ"מ כבר נהגו לעשות ביבין ומרתפות תחת חלל ר"ה וכן זיזין וכולן מוחלין על כך מאחר שכן נהגו ועוד שר"ה הם של מושלי העיר ולכל מה שנותנין רשות אזלינן בתריה ולפי ענין המנהג (ב"י בשם רשב"א) והחופר בור לצורכי רבים מותר:
אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה אא"כ היו למעלה מגמל ורוכבו והוא שלא יאפיל הדרך על גבי ר"ה ואם רצה כונס לתוך שלו ומוציאו כנס ולא הוציא ה"ז מוציא כל זמן שירצה אבל אינו יכול להחזיר הכתלים למקומם לעולם שכל מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו: הגה ודוקא במקום שרבים דורסים בו אבל אם אין דורסים שם כגון שבנה שם אצטבא אע"ג דרבים מעבירים שם משאם יכול להחזיר הכותל למקומו (ב"י בשם רבי' ירוחם):
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות יוצאות לר"ה ה"ז בחזקתה ואם נפלה חוזר ובונה אותה כשהיתה:
אילן שהוא נוטה לר"ה קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו ומניחים מקום פנוי משתי שפתות הנהר כרוחב כתפי המלחים שיורדי' שם ומושכים הספינה וכל אילן הנמצא ברוחב זה קוצצין אותו מיד ואין מתרין בבעלי' שהרי מעכב מושכי הספינה:
אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב ואין לובנים בו לבנים אבל גובלים שם טיט לצורך בנין אבל לא לעשות לבנים:
הבונה ברה"ר כשמכין האבני' צריך שלא ישהה שם אלא מביא ובונה מיד:
וכלם שהזיקו חייבי' לשלם נזק שלם: