Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 230
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 230
Choshen Mishpat Siman 230 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 10 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 10 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 177 words
Opens “המוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין…”
- Seif 233 words
Opens “א"ל מרתף של יין אני מוכר לך…”
- Seif 324 words
Opens “א"ל מרתף זה של יין נותן לו…”
- Seif 411 words
Opens “אמר ליה מרתף זה אני מוכר לך…”
- Seif 529 words
Opens “המוכר יין לחבירו ונתנו הלוקח בקנקניו והחמיץ…”
- Seif 670 words
Opens “מכר לו יין ונשאר בקנקניו של מוכר…”
- Seif 724 words
Opens “המוכר חביות של שכר לחבירו והחביות של…”
- Seif 831 words
Opens “המוכר חביות של יין לחבירו כדי למכרה…”
- Seif 926 words
Opens “וכן המקבל חבית של יין מחבירו כדי…”
- Seif 10107 words
Opens “האומר לחבירו יין מבושל (או מבושם) (טור…”
Original text
<b>המוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין והחמיץ. ובו י סעיפים:</b><br>האומר לחבירו מרתף זה של יין אני מוכר לך למקפה (פי' להשהותו להסתפק ממנו מעט מעט לתבשיל) (או אומר מרתף זה אני מוכר לך למקפה) (טור) או שמכר לו מרתף של יין סתם הרי הלוקח מקבל עליו עשרה קנקנים בכל ק' שלא יהיה יינם טוב אלא כבר התחיל להשתנות יתר על זה לא יקבל (וכל שא"ל שלקחו לשתות מעט מעט הוי כאלו אמר למקפה) (המגיד פ"י):
א"ל מרתף של יין אני מוכר לך למקפה (או שאמר ליה מרתף אני מוכר לך למקפה) (טור) או שאמר ליה חביות של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה וראוי לתבשיל:
א"ל מרתף זה של יין נותן לו יין הנמכר בחנות שהוא בינוני לא רע ולא יפה (וה"ה אם אמר חבית זה של יין) (טור):
אמר ליה מרתף זה אני מוכר לך אפי' כולו חומץ הגיעו:
המוכר יין לחבירו ונתנו הלוקח בקנקניו והחמיץ מיד אינו חייב באחריותו ואע"פ שא"ל לתבשיל אני צריך לו ואם ידוע שיינו מחמיץ ה"ז מקח טעות (אם אמר לו למקפה) (טור):
מכר לו יין ונשאר בקנקניו של מוכר והחמיץ אם א"ל למקפה אני צריך או שא"ל לשתות מעט מעט אני צריך והחמיץ מחזיר ואומר לו הרי יינך וקנקנך ואם לא אמר ליה למקפה וגם לא א"ל לשתותו מעט מעט אינו יכול להחזיר שהרי אומר לו למה לא שתית אותו ולא היה לך להשהותו עד שיחמיץ: הגה ודוקא ששהה יותר משיעור יומי' דאורחיה דהאי לוקח למשתי כהדין חמרא (טור בשם רבינו האי):
המוכר חביות של שכר לחבירו והחביות של מוכר והחמיצה בתוך ג' ימים הראשונים הרי הוא ברשות מוכר ומחזיר את הדמים מכאן ואילך ברשות לוקח:
המוכר חביות של יין לחבירו כדי למכרה מעט מעט והחמיצה במחציתה או בשלישיתה חוזרת למוכר ואם שינה הלוקח הנקב שלה או שהגיע יום השוק ושהה ולא מכר הרי היא ברשות הלוקח:
וכן המקבל חבית של יין מחבירו כדי להוליכה למקו' פלוני למכר' שם וקודם שהגיע שם הוזל היין או החמיצה ה"ז ברשות מוכר מפני שהחבית והיין שלו:
האומר לחבירו יין מבושל (או מבושם) (טור והרי"ף והרא"ש) אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד העצרת (אם הוא בקנקנין של מוכר) (טור) א"ל יין ישן אני מוכר לך נותן לו משל שנה שעברה מיושן משל שלשה שנים וצריך שיעמוד ולא יחמיץ עד החג ובמקום שיש מנהג ידוע הכל כמנהג המדינה הגה שכר אין דינו כיין וכל שהחמיץ תוך שלשה לקנייתו ה"ז ברשות מוכר לאחר שלשה ברשות לוקח ואם נתנו הלוקח לקנקניו הרי זה מיד ברשות לוקח (טור) ראובן תובע לשמעון מכרת לי יין בחזקת יין טוב ושמעון אומר מה שטעמת אתה נוטל הדין עם המוכר ואם אומר שאח"כ ערבו וזה כופר ישבע ויפטר (מרדכי ס"פ הזהב):